ארכיון הקטגוריה: כלכלה
גל המחאה – נשכח שכר לחיילי חובה, והערות נוספות
יש לברך על גל המחאות שעוצמתו מפצה על השנים הרבות שבהן התעלמו הממשלה והכנסת מהישראלים המשרתים בצבא, העובדים, המשלמים מסים, המחזיקים את הביטחון, המשק והכלכלה ואת הממשלה הגדולה והמנופחת בתולדות מדינת ישראל.
צר לי שברשימת הדרישות שהועלו נשמטה הדרישה הבסיסית לתשלום שכר ומענק שחרור מתאימים לחיילי שירות חובה, שישקף את מה שמגיע למי שתרם שנים לביטחון. כתבתי מספר רשימות הקוראות לתיקון עוול זה.
ברור ששיטת המיסוי חייבת להשתנות, כשם שחייבת להשתנות השיטה שבה מסייעת הממשלה לתושבי המדינה. יש להגדיל את חלקו של המס הפרוגרסיבי ולצמצם את חלקו של המס העקיף. יחד עם זאת יש לזכור שגם המס העקיף עשוי לכלול אלמנטים פרוגרסיביים, ומן הראוי שהדבר ייעשה. מבחינה זו אין שום סיבה להטיל מע"מ בגובה אחיד על כל עסקה במשק. כך, למשל, ניתן לבטל או להפחית את המע"מ על מוצרי מזון ולהשאירו בגובהו הנוכחי לגבי מוצרים אחרים. כמו כן ניתן לפטור ממס דירה שרוכשים בני זוג, שזו להם דירתם הראשונה ומחירה איננו עולה על 2 מיליון שקל, ולעומת זאת להטיל מס בשיעור גבוה על רכישת דירה או בית מגורים שמחירם עולה על, נניח, 7 מיליון שקל. להמשיך לקרוא
הדג מעוות מהראש
יש לנו ממשלה מנופחת, הגדולה בתולדות מדינת ישראל, מישהו למעלה בנה סופרטנקר, במקום שלא היה צריך לבנות. גל המחאות הפוקד את המדינה נובע מהתחושה בציבור שיש צורך בתיקונים שיתבססו על דוגמא אישית של ההנהגה במקום השיטה של "תפוס ככל יכולתך". בממשלה מכהנים בה קרוב ל-40 שרים וסגני שרים, כמעט שליש מחברי הכנסת. בתוכה משולבים חברי מפלגה בת חמישה חברים, שלא פחות מ-4 מהם זכו לתיקים בממשלה. מישהו מחלק מהקופה הציבורית הרבה יותר ממה שראוי לחלק. בנוסף לדוגמא אישית, אני מציע גם צעדים בתחום המיסוי ובתחום שכר הבכירים שיורידו את רמת הניכור שחש הציבור כלפי ההנהגה הפוליטית והכלכלית. המאמר המלא התפרסם היום (25.7.2011) בידיעות אחרונות. להמשיך לקרוא