מאמר זה התפרסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה.
כולנו רוצים יותר אנרגיה ירוקה, אנרגיה מתחדשת. מדוע בעצם, וכמה אנחנו מוכנים לשלם עבור התענוג? התשובה המקובלת היא שאנרגיה מתחדשת אינה מזהמת את האוויר, שכן ייצור החשמל בעזרתה אינו פולט חלקיקים וחומרים מסוכנים, וגם לא פחמן דו-חמצני, שתורם להתחממות העולמית – זהו הפן הירוק של האנרגיה המתחדשת. תשובה נפוצה נוספת היא שמקורות דלקי המחצבים – פחם, נפט וגז – יאזלו במקביל לעלייה מתמדת בביקוש, כך שמחירם יעלה בתלילות – זהו פן הקיימות של האנרגיה המתחדשת. הטיעון נכון בעיקרון, אפילו בישראל שלאחר גילוי מאגרי הגז הגדולים, שכן עתודות הגז צפויות לאזול תוך כ-30 שנה. אולם כפי שראינו מירידת מחירי הנפט לאחרונה, מיצוי מקורות המחצבים, למזלנו, אינו כה קרוב.
פן נוסף של האנרגיה המתחדשת הוא הביטחון בתחום האנרגיה (הביטוי "ביטחון אנרגטי" שכיח יותר, אם כי המינוח אנרגיה מובטחת עדיף). מעטים מודעים לו, אף שבישראל הוא בעל החשיבות הגדולה והמידית.
לקריאה בקובץ PDF
קטגוריה: גדעון פרידמן
אנרגיה מתחדשת – הבסיס לאנרגיה מובטחת בארץ המובטחת
שחרור האסירים ועונש המוות
מאמר זה התפרסם בנוסח דומה בידיעות אחרונות ביום 5.8.2013
לקראת חידוש המשא ומתן המדיני עם הפלשתינאים נדרשת ישראל לשחרר רוצחים רבים כ"מחווה". הקושי הוא רב. מדובר בטרוריסטים שרצחו אזרחים רבים. חלקם אפילו אזרחי ישראל שנשפטו כאן ככל אזרח אחר, ומדוע שישוחררו?
שוויון בנטל
מאמר זה התפרסם בנוסח דומה בידיעות אחרונות ביום 10.7.2013
סיכומי ועדת השרים לשוויון בנטל אמנם מרגיזים את החרדים, אולם מבט אובייקטיבי בתוצאות מראה ששוויון לא הושג, אפילו לא כמעט. שוב מעודדת המדינה את לומדי התורה על חשבון כל היתר. לא שאני חולק על חשיבות לימוד התורה, כבודה במקומה מונח, אך יש גם נושאים אחרים שכדאי ללמוד כדי שנוכל לייצר את הלחם שיאפשר לימודי תורה מעמיקים.
ועדת פרי קבעה כי 1800 עילויים בתורה יקבלו פטור משירות. אני לא מכיר עילויים במתמטיקה שזכו לפטור משירות. אני גם כמעט לא מכיר מוסיקאים וספורטאים מצטיינים המקבלים שירות עם הקלות. כמה כאלה יש? עשרות בודדות. הנתונים מקצינים אם מסתכלים על האחוז באוכלוסיה. נראה שמערכת החינוך החרדית עושה עבודה מעולה – עילויים בתורה יש 25% מהמחזור, אך עילויים בספורט ומוסיקה פחות מחלקיקי האחוז.
באין אמינות
מאמר זה התפרסם בנוסח דומה בידיעות אחרונות ביום 26.2.2013
הצטרפותה של לבני לקואליציה של נתניהו היא מהמהלכים החמורים שבהיסטוריה שלנו, משום שלא רק שפעלה בניגוד למה שהצהירה עליו מראש לקראת הבחירות, אלא שהיא במשך מספר שנים טיפחה תדמית של אשת עקרונות. לבני איננה הראשונה, שבאופן בוטה מפרה הבטחות והצהרות, שנתנה כדי להיבחר רק זמן קצר קודם לכן (ע"ע מופז, ברק), ומבלי שהשתנה משהו בתנאי הסביבה. אני רוצה לקוות שהיא האחרונה, ושלא אצטרך לכתוב תוספת בעוד שבוע או שבועיים שמוקדשת לשלי יחימוביץ'. אם יאיר לפיד ונפתלי בנט יקפידו להיצמד למילתם ולאמונתם, יש סיכוי שמסורת השקרים והזלזול בבוחרים תסתיים.
כיפת ברזל – הצלחה טכנולוגית אך כישלון אסטרטגי?
מאמר זה פורסם בנוסח דומה ביום 21.11.2012 בידיעות אחרונות.
האפשרות לבלום הפצצות באמצעות מערכת יירוט הייתה תמיד חלומם של כל מקבלי ההחלטות, עוד מימי "מלחמת הכוכבים" של הנשיא רייגן. ישראל פיתחה מערכת כזו לפצצות מהסוג המשוגר מעזה – זו מערכת כיפת ברזל. המערכת מתפקדת "מעבר למתוכנן" ומצליחה כנראה ליירט קרוב ל-90% מהשיגורים, שאינם נופלים בשטחים פתוחים. כולנו מתמלאים גאווה על הצלחתה הטכנולוגית של המערכת, ומתחלחלים מן המחשבה מה היה קורה אילו נפלו כל הטילים על ערינו. אולם בואו נעצור רגע ונשאל האם השתנה משהו אסטרטגית? האם מקבלי ההחלטות היום נמצאים היום במצב שונה מזה, שבפניו עמד אהוד אולמרט לפני 4 שנים לקראת מבצע עופרת יצוקה?
הקשר בין עובדי הקבלן ויוקר הדיור
בדומה למכרזי דיור הנערכים בשיטת המחיר למשתכן, כך ניתן לבצע מכרזים לעבודות במיקור חוץ בשיטת עלות לעובד. במכרז מחיר למשתכן, זוכה במכרז מי שמציע את המחיר הזול ביותר לרוכש הדירה המוגדרת מראש בתכולתה. במכרז עלות לעובד, שאני מציע כאן, תזכה החברה, שתציע את אחוז התשלומים לעובדים בפרויקט, שהוא הגבוה ביותר. כך למשל חברה, שתציע 70% מעלויות הפרויקט כשכר לעובדים (השאר יכול למשל ללכת לחומרים ותקורות), תקבל עדיפות על חברה, שתציע רק 65% מעלות הפרויקט לעובדים. מבנה כזה מנטרל את התמריץ, הקיים היום, לחברה הקבלנית לעשוק את העובדים, שכן כל שקל, שנלקח מהעובדים מגדיל את הרווח לחברה הקבלנית. בשיטה המוצעת, כל חיסכון שיוזמת החברה בתפעול הפרויקט, יתחלק ביחס מוגדר מראש בין החברה לעובדים.