קטגוריה: משפט

ביקורת ללא שיניים

"ידיעות אחרונות"
הפחד מפני היועץ המשפטי גדול מהפחד מפני הפצצה האיראנית, והחשש מפני עימות עם היועץ המשפטי עולה על החשש מפני עימות עם הנשאי אובמה. כך הצליחו לאחר שנים של דיונים ומיקוחים היועץ המשפטי ופרקליט המדינה למנוע חקיקת חוק ביקורת על מערכת התביעה.
לקריאת הכתבה בטאב נפרד

המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

חגיגה למשפטיזציה

"ידיעות אחרונות"
פסק הדין השגוי בעניין ראשי הערים החשודים, יצר תסבוכת משפטית שהכנסת נדרשת כעת לפתור. אפשר לחזור אל החוק הקיים ולקבוע שראש עיר יפסיק לכהן רק כאשר הורשע בעבירה שיש עימה קלון. פתרון עדיף הוא שתקבע הוראה לפיה מינויים (או הדחות) של עובדים ונבחרים בשירות הציבורי אינם שפיטים מטעמי חוסר סבירות. הוראה כזו תשפר פלאים את הליך המינויים, ותחסוך לא מעט בעבודה המיותרת של בג"ץ. במקום זאת הוגש תזכיר הצעת חוק שהוא חגיגה לביורוקרטיה ולמשפטיזציה. תוקם ועדה נוספת "לבחינת השעיה" של ראשי ערים.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

משפט בלי פוליטיקה

"ידיעות אחרונות"
יהודה וינשטיין לא סיפק את הסחורה ולא הביא את ראשו של ליברמן. לכל המאוכזבים שרצו לראות את ליברמן מחוץ לפוליטיקה, כדאי להזכיר כי במדינה דמוקרטית הדרך להילחם ביריב פוליטי היא בקלפי. אבל בישראל התפתחה תרבות שונה, שבה המשפט שולט בפוליטיקה — ומי שאין לו די קולות בקלפי מצפה שהמשפט יעשה עבורו את מה שאין בכוחו לעשות בהליך הדמוקרטי. ניתן לומר לזכותו של וינשטיין שצילה של מערכת המשפט נעשה בתקופתו קצת פחות מעיק, וכי קיימת ירידה מסוימת ברמת השיבוש בעבודת הממשלה בשם "שלטון החוק", אף שהמצב עדיין רחוק מלהשביע רצון.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

ציון דרך לעתיד

"ידיעות אחרונות"
השופטים שזיכו את ליברמן, הגיעו לתוצאה הראויה לא רק בעניינו האישי, אלא גם בכך שתרמו לריסון השימוש בעבירה המעורפלת של הפרת אמונים.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

כבודם במקומם

"ידיעות אחרונות"
בית המשפט העליון, בפסקי דין מתנשאים בעניינם של ראשי הערים שנגדם הוגשו כתבי אישום, סבור כנראה שאין לסמוך על הבוחר העלול לטעות, ולפיכך על בית המשפט, שכנראה אף פעם לא טועה, לתקן את הטעות של הבוחר.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

כשרות נוסח בג"ץ

"ידיעות אחרונות"
כשמדיחים אדם מראשות עיר, אבל מתירים לו להתמודד על התפקיד מחדש, מה יקרה אם יבחר שוב? המהפכה המשפטית ממשיכה לספק פרדוקסים ולשבש סדרי שלטון במדינה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הפתרון האמיץ

"ידיעות אחרונות"
לפני כ-20 שנה קבע בית המשפט העליון הלכה חדשנית, שלפיה יש בידו לפסול מועמד למשרה ציבורית, מחמת דופי מוסרי, שכן מינוי כזה עשוי להיות בלתי סביר. פסק דין זה שיבש לחלוטין את הליך המינויים בשירות הציבור.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

ורוח בג"ץ מרחפת מעל

"ידיעות אחרונות"
שאלת המינויים של הרשות המבצעת שוב עלתה לכותרות סביב פרשת הנגיד המיועד פרנקל. הממשלה אינה צריכה להתעלם מטענות על התנהגות בלתי ראויה או לא מוסרית, ועליה להביאן בחשבון בשיקוליה, אך הנקודה המכרעת היא שלא מדובר בשאלה משפטית, ואין למשפטנים או לבית המשפט העליון כל יתרון בשיקול דעת על פני הרשות המבצעת. כתוצאה משורת החלטות של בית המשפט העליון בעניין מינויים במהלך 20 השנים האחרונות, איבדה הממשלה את השליטה על מערך המינויים והפכה תלויה במערכת המשפטית. רק הכנסת תוכל עכשיו להתמודד עם הבעיה באמצעות חקיקה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט, פוליטיקה |
2 תגובות

רשאי אך לא ראוי

"ידיעות אחרונות"
טוב עשה העליון שנמנע מלהורות לצבי בר להתפטר. אין בחוק הוראה המאפשרת לו לעשות כן. עם זאת, העובדה שמי שהוגש נגדו כתב אישום רשאי להתמודד בבחירות, אין פירוש הדבר שכדאי שיעשה כן.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מינויים במעבר

"ידיעות אחרונות"
חוק יסוד הממשלה קובע שהממשלה היוצאת תמשיך במילוי תפקידה עד להקמת ממשלה חדשה. השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה מונתה לאחרונה על ידי שר המשפטים בממשלה היוצאת לעמוד בראש ועדה לבדיקת התנהלות לשכת עורכי הדין. זו אותה השופטת שכתבה את פסק דין שקבע שראוי שגורמי ממשל יימנעו מביצוע מינויים (בתקופת מעבר). היה זה בבג"ץ שקבע הלכה העוקפת את חוק היסוד שלעיל בעניין מינוי המועצה הדתית בקריית אונו בתקופת כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה.
בפעם אחרת הצטרפה פרוקצ'יה לשופטים בייניש ולוי כאשר מנעו את ישיבת הועדה למינוי שופטים לאחר התפטרות ראש הממשלה אהוד אולמרט.
איני רואה כל דופי במינוי הועדה, אך עולה השאלה כיצד פרוקצ'יה יכולה לקבל על עצמה את התפקיד בעוד היא הייתה הכוהנת הגדולה של שלילת מינויים בתקופת ממשלות מעבר.
לפחות יתרון אחד יש במינוי זה: הוא ממחיש את הצורך להפסיק את התערבות מערכת המשפט במינויים ובהחלטות ממשלה מנימוקים של "חוסר סבירות" כביכול.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מצא את ההבדלים

"ידיעות אחרונות"
מאבק בין הדרג המקצוע לדרג הפוליטי, כמו זה שמסעיר בימים אלה את מערכת הביטחון על רקע פרשת הרפז, הוא כמעט דבר שבשגרה במשרד המשפטים. ההבדל הוא שבמשרד המשפטים זה תמיד עובר בשקט. אהוד ברק מנהל בימים אלה מאבק עיקש על חקירה בעניין מסמך הרפז. כדאי להזכר שכשהתעוררה שאלת מינוי ועדת בדיקה בפרשת רמון התייצב ברק בכל כוחו נגד הקמת ועדה כזו. כעת, כשהעניין נוגע לו, הוא דורש גם ועדת חקירה ממלכתית וגם חקירה פלילית. האם עמדתו הפעם, תהפוך מעתה לממלכתית-עקרונית?
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מרבין ועד אולמרט

"ידיעות אחרונות"
רבין פרש ולא התייצב לבחירות הבאות, ואיש לא זעק על אי העמדתו לדין פלילי. בנתיים השתנה עולמנו, לאו דווקא לטובה. אולמרט נאלץ להתפטר ואיש לא העלה על דעתו שניתן להסתפק בכך. במאמר זה אני מתייחס למספר אספקטים סביב משפט אולמרט, זיכויו בסעיפים המרכזיים והרשעתו בעניין מרכז ההשקעות.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

שירות הדוב של הפרקליטות

"ידיעות אחרונות"
לאחרונה נתבשרנו כי הפרקליטות מכירה בכך, שלעדות המוקדמת של טלנסקי בפרשת מעטפות הכסף שבה הואשם אהוד אולמרט, הייתה השפעה על סיום תפקידו כראש ממשלה. שיקול סביר של היועץ המשפטי והפרקליטות חייב היה להביא למסקנה כי יש להמנע מההליך של עדות מוקדמת באישום כשעדיין לא נולד, וכשנולד, זוכה ממנו מר אולמרט. כאשר שקלה הפרקליטות האם להעמיד לדין את אחד מעורכי הדין שלה באשמה של הפרת אמונים בשל עבודה נוספת שלא דווחה, היא הכריעה שלא להגיש כתב אישום ולהסתפק בדיון משמעתי. מתברר איפא שהפלת ראש ממשלה בעיצומה של התקפת טילים מעזה בהליך חריג, היא עניין שהפרקליטות והיועץ המשפטי הקודם לא נרתעו ממנו, בעוד שחשש מפגיעה בעבודת הפרקליטות בתיק שנראה לה חשוב, הוא עניין שונה לחלוטין. במדינת ישראל צריך לדעת מה חשוב ומה פחות חשוב.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

המהפכה השניה

"ידיעות אחרונות"
זה היה לב המהפכה המשפטית: במשך שנים עודד בג"ץ עתירות בכל התחומים ונמנע מלהטיל הוצאות על עותרים, גם אם הגישו עתירות חסרות בסיס. עכשיו ניכרים ניצניה של מהפכת נגד: מי שהעתירה שלו נדחית – משלם.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

מורמים מראש הממשלה

"ידיעות אחרונות"
כשנדרשה חקירה נגד הפרקליטות בפרשת האזנות הסתר במשפט רמון, נמנע מאולמרט לקיים אותה בנימוק של ניגוד עניינים, בעודו נתון בחקירות משלו. עכשיו כשבית המשפט זיכה אותו בפרשת טלנסקי, צריך לשאול: האם מזוז ולדור לא פעלו בעצמם בניגוד עניינים, כשהחזיקו תיקים פתוחים נגד ראש הממשלה. גם אם הם לא עשו זאת כדי להפיל את הממשלה, או כדי למנוע הקמת ועדת בדיקה – עדיין מדובר בהתנהלות המעוררת תמיהות רבות.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

להצטער זה לא מספיק

"ידיעות אחרונות"
פרקליט המדינה משה לדור נאות להביע את צערו על הדברים המיותרים שאמר על אהוד אולמרט בראיון ל"הארץ". במכתב שכתב הוא אומר שהוא "מביע צער על כי מר אולמרט חש נפגע מהדברים". אולם בעיית העלבון היא משנית לבעיה המרכזית, שהיא דרך ניהול המשפט הפלילי. השימוש בתקשורת בדרך הפוגעת בנאשם שעניינו תלוי ועומד היא תופעה חוזרת ונישנית. לא פעם נעשה הדבר באמצעות הדלפות. הפרשה מספקת הוכחה נוספת לצורך החיוני להקים מערך בקרה יעיל על הפרקליטות. מעבר לכך, לא ברור כיצד שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה עברו לסדר היום על פרשה קשה זו. העניין נוגע גם לבתי המשפט, שאין די בביקורת המילולית שהם מעבירים במקרים כאלה. לבית המשפט כלים אחרים, יעילים יותר, לטפל בתופעות אלה, דוגמת השימוש בהגנה מן הצדק, וראוי שהדבר יעשה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

יש גבול לחקיקה?

"ידיעות אחרונות"
האם יכולה הכנסת לקבוע ששום כנסת בעתיד לא תאשר החזרת שטחי ארץ ישראל אלא ברוב של 120 קולות? בעקבות התיקון המוצע לחוק יסוד החקיקה, אני מעלה מספר הרהורים. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, המשמש בסיס למהפכה החוקתית עליה הכריז אהרון ברק, התקבל בכנסת ברוב של 32 חברי כנסת כנגד 21. הרוב המכריע של חברי הכנסת לא השתתפו בהצבעה ולא העלו כלל על דעתם שמדובר במהפכה חוקתית. האם מוסמכת הכנסת הנוכחית להגביל את עצמה וכנסות חדשות שייבחרו בעתיד? האם רוב נוכחי רשאי להגביל רוב עתידי? אם כן, מהו הרוב הנדרש לשם כך? האם רוב צנוע בכנסת הנוכחית רשאי לקבוע רוב גדול יותר בכנסות עתידיות, למשל שלצורך שינוי ידרשו 120 חברי כנסת? הצעת החוק הנוכחית, המשריינת את כל חוקי היסוד הקיימים, תקבע בהינף קולמוס שריון לעשרות רבות של סעיפים שאינם משוריינים היום, ואשר נקבעו ללא שריון מתוך כוונה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד

המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

היו זמני(י)ם

"ידיעות אחרונות"
ברצוני לספר על ההצלחה שבביטול שיטת המינויים הזמניים לבית המשפט העליון. את המחיר על הצלחה זו שילמה יהודית צור. לא עלה בידי להביא למינויה של יהודית צור לעליון, אבל היא סללה את הדרך לחמישה שופטים מחוזיים אחרים. אינני יודע אם מי מהם ער לחלקה במינויים. היא עצמה לא זכתה לכך.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

קנס בתחפושת

"ידיעות אחרונות"
לאחר שנים של חקירה מקיפה הגישה פרקליטות מחוז ת"א, במה שסומן כתיק הדגל שלה, ב-2009 כתב אישום חמור נגד מספר נאשמים, ובהם ארקדי גאידמק. הפרשה הסתיימה בדרך המעוררת ספקות בדבר ההצדקה שהייתה למאמץ שהושקע, ומן הראוי היה שהפרקליטות תסכים לזיכוי מלא. אולם העיקר הוא, שבהסדר הטיעון סוכם שגאידמק ישלם 3 מליון שקלים, "מבלי שהדבר ייחשב קנס או רכיב ענישה". לדעתי הסדר זה בלתי חוקי. תשלום זה ניתן תחת לחץ האישום הפלילי. המשפט הפלילי אינו נושא למסחר, וניתן לשער מה היה קורה אילו, למשל, היה שר המשפטים ניאות להמליץ על חנינה תמורת תשלום של הנאשם לקופת המדינה. מן הראוי שתרומה מיוחדת זו תוחזר.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה

מכס המשפט למסדרונות הכנסת

"ידיעות אחרונות"
התמודדות של שופטים מכהנים, ובעיקר שופטי העליון הדנים גם בנושאים פוליטיים, על משרות שאותן ממנה הכנסת, מעוררת שאלות לא קלות. לבחירת מבקר המדינה נלווה בוודאי לובי, כלומר נסיון שכנוע של החכ"ים. אף שהמועמד עצמו אינו חייב לטול חלק פעיל בכך, ימצאו בוודאי תומכים שיעשו זאת עבורו. מצד שני יתכן ששופט העליון היה זה אך מעורב בהחלטה לביטול חוק, שאותו חוקקו אותם חברי כנסת.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: מאמרים בעיתונות, משפט |
הוספת תגובה