"ידיעות אחרונות"
סגירת התיק נגד שופט בית המשפט העליון דנציגר מהווה מהלך משמעותי להחלמה מהמהפכה המשפטית שעברה על מדינת ישראל. מצד אחד האקטיביזם השיפוטי הביא להשתלטות מערכת המשפט על שאר מערכות השלטון, ומצד שני השימוש המרחיב שעשו בית המשפט העליון והפרקליטות במשפט הפלילי, עם עבירות מעורפלות כגון "הפרת אמונים" ו"ניגוד עניינים", שיתקו את הממשלה. פרשת השופט דנציגר, ממחישה את התהליך שאם לא ירוסן עלול להתפשט לכיוונים שאיש לא צפה. כאן התברר שגם שופט עליון, שאין בו כל אשם, יכול להחקר שעות במשטרה ולהדרש לעזוב את עבודתו לחודשים ארוכים. בנוסף ניתן היום לסגור תיק נגד אדם "מחוסר ראיות" ואז נותר הוא מוכתם. ומה בדבר חזקת החפות במדינה שבה מספרים לנו שבית המשפט מגן על זכויות האדם? האם רוצים אנו שהתובע הוא שיהיה מוסמך לפסול שופטים בבית המשפט העליון, בכך שיבחר את העילה לסגירת התיק?
לקריאת המאמר בטאב נפרד
הגיע העת שבית המשפט יפעל להבטיח את הגינות ההליך הפלילי, תוך שימוש בכלים דוגמת ההגנה מן הצדק, כאשר החקירה וההחלטה בעניינו של אדם נמשכות עד אין קץ, כאשר מוגשים נגד אדם כתבי אישום ברצף בזה אחר זה, כאשר רשויות החוק מדליפות חומר לתקשורת, וכאשר מצרפים לעבירה עיקרית בתיק עוד רשימה ארוכה של עבירות קלות, שספק אם היו מצדיקות כתב אישום בפני עצמן.
[pdf http://danielfriedmann.com/wp-content/uploads/2012/01/20120110-Yediot-Danziger-as-a-case-study-BW.pdf]