הדמות במראה

פורסם בקטגוריה הסכסוך הישראלי ערבי, מאמרים בעיתונות.

"ידיעות אחרונות"
החזקת שטחים שבהם חיים למעלה ממליון פלסטינים חסרי זכויות אזרח פוגעת בנו כישראלים, ואינה עולה בקנה אחד עם דמות המדינה שבה היינו רוצים לחיות. הגיעה העת להתבונן בעצמנו ולשאול האם כך אנו צריכים להראות.
לקריאת המאמר בטאב נפרד

7 תגובות על הדמות במראה

  1. מאת EliahuBenHanan:‏

    1. לא חייבים לתת להם אזרחות. אפשר לתת להם תעודת תושב. מעין Greencard לערבים. את האזרחות שיחפשו באותו מקום שמנפיק כיום דרכונים לערביי יו"ש: הרשות הפלשטינאית. כמו כן יש להם מרחב מזרח תיכון לא קטן שם הם יכולים להתאקלם מחדש. בעיקר אלה שמעמד הפליטות עובר אצלהם בירושה. ברגע שיסגרו את אונר"א שכל תפקידה להניח את הפליטות ויניחו ל- UNHCR לשכן את ה"פליטים" נבעך במקום אחר, בעיית מגורי האויב בשטח C תפתר בעצמה תוך דור. קצת סבלנות, פרופ' פרידמן, ורבים מהם יהגרו ל- Eurostan במהלך דור אחד או שניים.
    2. במאמר שלך אתה מתעלם מכך שערבים אלה הם אויב. זה שהם לא חוזרים על פרעות 1929 זה רק בגלל שהם יודעים שזה "לא משתלם". למעשה, הם כן חוזרים על כך, אך במינון נמוך יותר לאורך תקופה ארוכה יותר. דהיינו, סך כל הנזק גדול יותר מפרעות 1929, או 1936 וכו'. חבל שלא דורשים ממשפטנים ללמוד קורס בסיסי בחקר ביצועים…
    3. המדינה אמורה להיות "יהודית ודמוקרטית". אך כמו רבים מעמיתך לקונספציה (רציתי לכתוב קונספירציה) – אינך דן כלל בשאלה של היבטים יהודים אלא רק ב"דמוקרטיה". היכן החלק של ה"יהודית" במאמר?
    4. אם החלת החוק הישראלי על שטחי B ו- C תבוצע בעוד כ- 30 שנה, ישראל תתענין במה האירופאים אומרים כמו שהיא מתעניינת מה יש לסעודים לומר. הרי במדינות אירופה ה"חשובות" יהיה רוב מוסלמי תוך פחות מ- 30 שנה. כפי שכתבתי – קצת סבלנות…

    • מאת daniel_friedmann:‏

      הרצון לשמור על אופיה היהודי של מדינת ישראל וכן הרצון שלא להכניס לתוכה אוכלוסיה עוינת מהווים שיקול חשוב, בנוסף לשיקולים אחרים, להימנע מלספח לישראל שטחים מיהודה ושומרון. אינני חושב שבמקרה של סיפוח ניתן יהיה להימנע ממתן אזרחות לתושבי השטח שיסופח. אולם אפילו תוענק להם תושבות בלבד, תהיה להם אפשרות לנוע, לעבוד, ולהתגורר בכל מקום במדינת ישראל. בסופו של דבר הם יזכו במהלך השנים גם באזרחות.
      הציפיות, למי שהיו כאלה, לשינוי המצב הדמוגרפי, באמצעות הגירה מישראל ומהשטחים נכזבו עד היום. אכן היתה הגירה מרצועת עזה, מהשטחים וגם ירידה מישראל. אולם כל המתעניין יוכל לברר מה היה גידול האוכלוסיה, מאז מלחמת ששת הימים, למשל ברצועת עזה. התוצאות עלולות להפתיע.
      אני מטיל ספק בכך שמדינות אירופה ייהפכו במרוצת השנים לבעלות רוב מוסלמי וישנו את אופיין. אבל אם חס וחלילה כך יקרה, יגרום הדבר לישראל נזק אסטרטגי, בוודאי אם עד אז לא יסתיים הסכסוך עם הפלשתינים.

  2. מאת YosiB:‏

    לסיכום, סגולתה של התגובה הבינלאומית – זוהי עיקר המחלוקת בינינו. ישראל לא יכולה לסמוך על כך שהמדינות החשובות תמיד יתנו לה להגיב כראוי. אולי המדינות הללו לא יתערבו נגדנו באופן צבאי ישיר אבל הן עלולות לקחת צד ולהפעיל נגדנו סנקציות כלכליות ומשפט בינלאומי מניפולטיבי. ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל זוכרת אין ספור מקרים של חרם, גינוי ואף איום. גם מצד מדינות בודדות, גם מצד איחודים למיניהם וגם מצדם של הארגונים הבינלאומיים. ההיסטוריה הארוכה של עמנו מזכירה שהקמת מדינה יהודית מחדש יכולה לקחת אלפיים שנה. מדינות רבות הוקמו על ידי האימפריה העותמאנית, מדינות רבות הוקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה, אבל למרות ההתחייבות הבינלאומית המפורשת הבית היהודי לא קיבל אור ירוק. בסופו של דבר היהודים הקימו מדינה למרות ההתכחשות של המדינות החשובות להתחייבותן. האם אפשר לסמוך על כך שאנשים כמו בווין ומרשל לא יקבעו את הלוך הרוחות הבינלאומי בעתיד מה עוד שהאו"ם מזמן שינה את היחס כלפינו?
    ישראל אמנם לא תמיד ניתקלה בתגובות בינלאומיות חריפות בזמן מלחמה או מבצע צבאי. אבל דו"ח גולדסטון, הפעילות באו"ם ובמועצת האו"ם לזכויות אדם מעידים על מוסר כפול ביחס לישראל. כשהפלסטינים, בניגוד להתחייבותם לישראל, פונים במהלך חד צדדי לעצרת הכללית של האו"ם ומבקשים לקבל מעמד של מדינה משקיפה – רב גדול של מדינות חשובות לא מתנגד לכך. ומה אם מחר או מחרתיים הפלסטינים יפרו את התחייבויותיהם בתחום ביטחון חוץ? גם אז המדינות החשובות לא יתנגדו לכך? אין לסמוך על אלה שמטילים עלינו סנקציות כלכליות או משפטיות כאשר אנו מנסים להגן על עצמינו או כאשר אנו מנהלים שיחות שלום. במציאות הקיימת אין אנו יכולים להמיר גבולות בני הגנה בהסתמכות על כך שיאפשרו לנו להגיב כראוי.

  3. מאת YosiB:‏

    אתה כותב: "יש הרבה סיבות מדוע עלינו לסגת מרוב שטחי הגדה המערבית. רצוי בהסדר, ואם לא ניתן להשיגו – בלעדיו."
    נניח שהסכם עם אש"ף לא יושג ואנו נסוג ללא הסכם כהמלצתך. לפי תקדים ההתנתקות השטח עלול לעבור לשליטתם של גורמים עוינים שההסכמים הנוכחיים עם אש"ף אינם מחייבים אותם. כשירי הרקטות נגד תושבינו יהיה בלתי נסבל נאלץ לצאת למבצעים צבאיים נגד התוקף. גם אז תהיה תגובה בינלאומית חריפה שאת חומרתה קשה להעריך. מה בלתי נסבל יותר – שתי מערכות משפט נפרדות בשטח המוחזק או נסיגה עם סכנה ביטחונית של ירי על מחצית שטחה של המדינה? לדעתי, המצב הקיים עדיף. באשר להחלת המשפט של המדינה על שטח C או חלק ממנו. צעד כזה עשוי לפתור הן את הבעיה הביטחונית והן את הבעיה של שתי מערכות משפט. דרך אגב, ממשלת מנחם בגין לא נרתעה ממהלך דומה.

    • מאת daniel_friedmann:‏

      ם כיום יש לחמאס טילים שבכוחם להגיע מרצועת עזה למרכז הארץ, ולפי הפרסומים גם לחיזבאללה יש טילים כאלה. הם אינם משתמשים בהם כי הם מעריכים כנראה ובצדק שתגובה צבאית ישראלית מתאימה לא תיתקל בתגובה בינלאומית מצד רובן המכריע של המדינות החשובות לישראל (ישראל יצאה הן למלחמת לבנון השניה והן למבצע עמוד ענן, מבלי ננקטו נגדה צעדים כלשהם במישור הבינלאומי, כשם שלא ננקטו נגדה צעדים כלשהם בעקבות מבצע חומת מגן). אני מעריך שאם יהיה ירי מהגדה לא יהיה לישראל קושי במישור הבינלאומי להגיב כראוי ואולי אף למנוע זאת מראש. סיפוח שטחים מהגדה במהלך חד צדדי הוא עניין שונה לחלוטין. הוא יקרב אותנו למדינה דו לאומית ויגרור להערכתי תוצאות קשות עד מאוד במישור הבינלאומי.

  4. מאת YosiB:‏

    אתה כותב: "קיומן של שתי מערכות משפט נפרדות, לשתי אוכלוסיות החיות באותו אזור, הוא בלתי נסבל…"
    זה לא אותו האזור. קיימים שטחי A, B, C ועוד. מבחינה משפטית אפשר להחיל את המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה על שטח C או חלק ממנו כפי שנעשה בחוק רמת הגולן. ניתן לעשות זאת עוד לפני שיהיה הסדר (אם וכאשר יהיה). להחיל חוק יותר קל ופחות כואב מאשר לסגת ולפנות מביתם אלפי יהודים. האם אתה מסכים איתי?

    • מאת daniel_friedmann:‏

      החלת המשפט הישראלי על שטח C (כולו או חלקו) משמעותה סיפוח השטח למדינת ישראל. הדבר יחייב הענקת אזרחות ישראלית לתושבים הפלשתינים במקום, ואם צעד כזה ייעשה במהלך חד צדדי וללא הסכם עם הפלשתינים, הוא יגרור תגובה בינלאומית חריפה שמחירה יהיה כואב וכבד ביותר. מעבר לכך יהיה זה צעד משמעותי בכיוון של הפיכת ישראל למדינה דו-לאומית. להערכתי מהלך כזה איננו בא בחשבון ואכן, אפילו ממשלות ימין נרתעו מפניו.

הוספת תגובה