"ידיעות אחרונות"
שאלת המינויים של הרשות המבצעת שוב עלתה לכותרות סביב פרשת הנגיד המיועד פרנקל. הממשלה אינה צריכה להתעלם מטענות על התנהגות בלתי ראויה או לא מוסרית, ועליה להביאן בחשבון בשיקוליה, אך הנקודה המכרעת היא שלא מדובר בשאלה משפטית, ואין למשפטנים או לבית המשפט העליון כל יתרון בשיקול דעת על פני הרשות המבצעת. כתוצאה משורת החלטות של בית המשפט העליון בעניין מינויים במהלך 20 השנים האחרונות, איבדה הממשלה את השליטה על מערך המינויים והפכה תלויה במערכת המשפטית. רק הכנסת תוכל עכשיו להתמודד עם הבעיה באמצעות חקיקה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
[pdf http://danielfriedmann.com/wp-content/uploads/2013/07/20130731-Yediot-The-Ghost-of-the-Supreme-Court-Hovers-Above.pdf]
ורוח בג"ץ מרחפת מעל
2 תגובות בנושא ורוח בג"ץ מרחפת מעל
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אני לא בטוח שהטעונים שהעלתה הם אלו הנכונים,
אולי מקבלי ההחלטות חוששים מבגץ בגלל שהם לא נקיי כפיים ?
אולי בגלל שהציבור איבד אמון בנבחרי הציבור בכל מה שקשור ליושרה והגינות שלהם ( שלא לומר לסידורי גו'בים כאלו ואחרים )
אולי בגלל שפרנקל כבר לקח כספים שלא היו מגיעים לו כבר בעבר ( בשוגג או לא )
ואולי כי נבחרי ציבור מתנהלים בצורה בזויה כלפי כספי הציבור
ואולי בגלל שאין להם בושה בכלל ומה שמעניין אותם זה הכיסא שלהם והאינטרסים הפרטיים שלהם
אינני מתנגד לבדיקת המועמדים. השאלה היא מה הן גבולות הבדיקה וכמה מנגנונים עוסקים בכך. בארה"ב למשל מקובל שימוע בקונגרס לגבי מועמדים לתפקידים מסוימים. לאחר השימוע אין יותר לא בג"צ, לא בית משפט ולא יועץ משפטי. זה סוף פסוק. בעיני מספיקה בדיקה על ידי ועדה דוגמת ועדת טירקל. העובדה שאחריה צפוי בג"ץ בנושא שאיננו משפטי (כשירות מוסרית של מועמד) גוררת מעורבות של היועץ המשפטי וניהול חקירה מקבילה לזו המתנהל על ידי ועדת טירקל (או ועדה חדשה שתבוא במקומה). בעיני אין מקום לכפילות כזו, המהווה סגולה בדוקה להגברת הביורקטיה, לסיבוך ההליכים ולהימשכותם, והתוצאה היא שמועמדים מתאימים עלולים לסרב בכלל ליטול חלק בתהליך מעין זה.