ארכיון הקטגוריה: פוליטיקה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 30.1.2019

תקופת כהונתו של נתניהו מתקרבת כנראה לסיומה. הזעם והטרוניות על תרומתה של מערכת המשפט לשקיעתו רחוקים מלהרשים. יש לזכור שמערכת המשפט היא שזיכתה את נתניהו במעמדו הרם. כאשר נתניהו בראשות הליכוד התמודד נגד אולמרט, הוא נותר באופוזיציה בראשות מפלגה בת 12 צירים. המערכת המשפטית היא שהביאה להדחת אולמרט ולעליית נתניהו. הוא האחרון שזכאי להתלונן עליה. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
נישואיהם של לוסי אהריש וצחי הלוי הם מאורע משמח, ובני הזוג ראויים לברכות. אהריש היא אישיות תקשורתית בולטת, נעימת הליכות, נבונה, בעלת סגנון תרבותי שהוא היפוכו של הסגנון הוולגרי הנשמע לא אחת בשיח הציבורי.
אהריש היא מוסלמית שנישאה ליהודי. למרבה הצער, המדינה אינה מסדירה נישואים כאלה. אין זו אשמתה של אהריש שישראל אינה דואגת להבטיח את הזכות לנישואים בשורה של מקרים, לרבות נישואים בין־דתיים. אבל טוב לפחות שבעניין זה יכולה הגישה הליברלית לבוא לידי ביטוי, ומכוחה ניתן לקיים טקס נישואים כזה באופן פרטי, אף שההכרה של המדינה בנישואים אלה היא במקרה הטוב חלקית ומוגבלת. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 8.10.2018
אלה שדוחקים לתת עוד כוח לביהמ"ש מתרצים זאת בחשש (מופרך בדר"כ) לפגיעה של הח"כים בדמוקרטיה. אבל אחרת ניחשף לסכנות גדולות בהרבה.
יש השואלים מה יהיה אם הכנסת תבטל את הדמוקרטיה? או תשלול זכות בחירה מהערבים או מהמתנחלים? בתשובה לכך נשמעת הקריאה: רק בית המשפט יצילנו, ולפיכך יש להעצים את הכוח המופרז ממילא שכבר נמצא בידיו. אכן, אנו משופעים בסיכונים, אולם כאשר מבקשים להתגונן בפניהם יש להעריך מחד את גודל הסיכון ומאידך את מחיר ההגנה ואת הסיכונים החדשים שהגנה זו יוצרת. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 3.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנחנו משופעים במסעי הפחדה. כך, למשל, מנתניהו שמענו על הערבים הנוהרים בהמוניהם להצביע בקלפי. ויש הפחדות אחרות, ולכל אחת מהן מטרה משלה. הפחדה נוכחית מתייחסת לאפשרות שחברי הכנסת יחליטו לבטל את הבחירות ואת הדמוקרטיה. הפחדה זו נועדה לשכנע שמערכת המשפט, הנהנית כבר היום מעודף סמכויות שנטלה לעצמה, זקוקה לסמכויות נוספות, כמו הסמכות לבטל חוקי יסוד. מובן שאם בית המשפט העליון ייטול לעצמו, ללא סמכות, את הכוח לעשות זאת, יהיה זה מהלך אנטי־דמוקרטי המושתת על האבסורד שלפיו נדרש מהלך אנטי־דמוקרטי כדי להגן על הדמוקרטיה מ"סכנה" מדומה הניצבת כביכול בפתח. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
“חוק הלאום” הכושל והמיותר נחקק כחוק יסוד. בכך נשללה האפשרות שייפסל בידי בג”ץ. אבל יש אפשרות לתת לחוק פרשנות מצמצמת, שתפחית את נזקיו. את החוק הזה יש להבין בהקשרו. הקשר אחד הוא ההקשר העולמי, שבו גרר ליברליזם רדיקלי במספר מדינות תגובת נגד, לא פעם בעייתית ומטרידה. ההקשר האחר הוא ההקשר הישראלי, שבו יצרה המהפכה המשפטית וריאציה מקומית של ליברליזם רדיקלי. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
במסגרת הוויכוח על מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה זכינו להופעתם של שני יועצים משפטיים לשעבר, יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין, שכיהנו גם כשופטים בעליון. הם הבהירו את הסכנה הקיימת לדעתם בשיטת המינויים המוצעת על ידי איילת שקד, כאשר החשש הוא שהמשפטנים הממונים יחפצו לרצות את השר ויאפשרו לו לפגוע בשלטון החוק, ואף לעבור על החוק.
לשניים יש ניסיון אישי. הם עצמם מונו במישרין על ידי הממשלה, על ידי פוליטיקאים, ללא מכרז ואף ללא ועדת איתור. ברור שהטיעון שבפיהם היה נשמע הרבה יותר משכנע אילו סיפרו לקהל השומעים כדלקמן: מניסיוננו האישי, כמי שמונו במישרין על ידי הממשלה, נוכל לספר כיצד הפכנו עקב כך ל"שפוּטים" של הממשלה ושריה ולא הייתה לנו ברירה אלא לאשר כל גחמה שלהם, בין אם היה הדבר בהתאם לחוק ובין אם בניגוד לו. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה ב"ידיעות אחרונות" בתאריך 14.1.2018
כשהחליטה הכנסת, ברוב של 32 קולות נגד 21, לחוקק את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נודע לנו שהתחוללה מהפכה משפטית ויש לנו "חוקה", שלגביה אמר נשיא העליון לשעבר, השופט לנדוי, כי היא "היחידה בעולם שנוצרה באמרי פיו של בית המשפט" וכי לישראל אין למעשה חוקה "אלא הכל הוא פרי קונסטרוקציה משפטית של בית המשפט עצמו, כולל רעיון העליונות השיפוטית".
אך אם הכנסת היא יוצרת החוקה, האם היא חופשית לשנותה, ואם כן באיזה רוב? להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.11.2017
לקריאה של צילום המאמר לחץ כאן.
בתקופת נשיאותה של מרים נאור בחרו שניים משופטי בית המשפט העליון להתפטר ממשרתם הרמה. זהו מאורע שאין לו תקדים בהיסטוריה של העליון והוא משקף כנראה אי נחת מהמציאות בעליון. להערכתי זהו פרי הצטברות של עומס העבודה בלתי נסבל, בצירוף ירידה במעמדו הציבורי של בית המשפט.
כעת, עם מינויים של הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. העומס האדיר על בית המשפט הוא במידה רבה פרי מדיניותו של העליון עצמו. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-24.10.2017
חקיקה אופורטוניסטית היא חקיקה שמטרתה העיקרית איננו לשפר את השיטה אלא לשרת אינטרס מידי של הגוף השולט באותו זמן. חקיקה כזו היא מתכון לחקיקה גרועה הלוקה בעיוורון לאינטרסים לטווח ארוך. ממשלה קודמת בראשות נתניהו כבר העניקה לנו דוגמא לחקיקה כזו באמצעות "חוק התפלגות סיעה" משנת 2009. החוק שנחקק בהליך מהיר נועד להקל על פיצול במפלגת "קדימה", שהיתה אז באופוזיציה, ובליכוד ציפו לכך שהסיעה המתפצלת תצטרף לממשלה. למרבה המזל התרגיל לא עלה יפה והפיצול באותו שלב לא ארע. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם ב-YNET בתאריך 3.10.2017
יש פוליטיקאים מושחתים, אבל רוב מעשי השחיתות נעשו בידי עובדי ציבור שמונו על ידי עובדי ציבור אחרים. הגיע הזמן לשנות את משוואת הכוחות.
הטור שלפניכם לא נועד להיות פופולרי. הוא נועדה להתמודד עם דעה המקובלת למדי בציבור, ועם תעמולה חריפה, שלפיה הפוליטיקאים מושחתים וככול שיהיו בידם פחות סמכויות – כן ייטב. מינוי על ידי שרים מתואר כ"מינוי פוליטי", שהוא כידוע כינוי גנאי, או "חוק הג'ובים". במקום זאת, כך נטען, יש למנות באמצעות מכרזים, המנוהלים על ידי פקידים, הזוכים לתואר הנכבד "שומרי סף", והם כידוע צדיקים גמורים, שרק האינטרס הציבורי לנגד עיניהם. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-4.9.2017
הרעיון לבקש מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהלכה שקבע במסגרת החלטתו לפסול את מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית) ולהחזירו לדיון בכנסת – אינו מוצלח. הוא סובל משלושה פגמים מרכזיים.
ראשית, המדינה הודיעה שהיא מקבלת את פסיקת בג"ץ לגופה, והדיון בנושא יחזור לוועדת הכספים בכנסת, אבל היא מבקשת דיון בשאלה העקרונית: סמכות בית המשפט לפסול חוק משיקולים של פגם בהליכי החקיקה. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.7.2017
שרת המשפטים העלתה לאחרונה הצעה לשינוי דרכי מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה באמצעות ועדת איתור. ההצעה לטעמי שקולה וסבירה, אך היא עוררה את קצפו של פרופ' ידידיה שטרן, שבמאמר שפורסם במדור זה ב-4.7 גייס לעזרתו את תומס הובס ואת תואר הלווייתן שהעניק לכוח האדיר שבידי השלטון. כוח זה, מסביר שטרן, "עצום מאין כמוהו ולכן מסוכן במיוחד", והוא כולל בין השאר אלימות ממוסדת באמצעות המשטרה.
אבל מיהו בדיוק השלטון הזה? מיהו הלווייתן? להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בשם "האומץ לעמוד מול השימוש המופרז בכוח" באתר YNET בתאריך 18.6.2017
ההתנכלות החדשה לאולמרט בעניין קיצור שליש ממאסרו מעוררת זיכרונות לא נעימים מהדרך שבה נוהלו החקירות נגדו, רבות מהן חקירות סרק, שיצרו התחושה שמתנהל מרדף בלתי פוסק וללא גבולות, המלווה באין ספור הדלפות ממשרד מבקר המדינה וממערכת אכיפת החוק. כל אלה יצרו אווירה עוינת נגדו, ולחץ על בתי המשפט להרשיע.
מי שישווה את חקירות אולמרט, הדלפות סביבן ואווירת הלינץ שבה התנהלו, לשקט ולצניעות שבה מתנהלות חקירות נתניהו, יחשוב מן הסתם שמדובר בתרבות מעולם אחר.
לא אפרט את שארע במשפטיו. אומר רק שבמהלכם נשברו כל הכללים שהיו מקובלים אצלנו בדבר זכויות נאשם, וכי הרשעתו בעבירת השוחד שבגינה נדון לשנה וחצי מאסר היא שגויה. ניתן אולי להבינה, אם גם לא להצדיקה, על רקע האווירה הציבורית ששררה אז. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 31.10.2016

כותרות גדולות בישרו לנו שראש הממשלה הגיש לבית המשפט עתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה בעניין גילוי חשבוניות הכביסה (בשלב זה לא ידוע אם צפוי הליך גישור). אלמלא ידיעתנו באיזו מדינה מדובר, בוודאי היינו סבורים שזהו אחד מסיפורי חלם. אבל לא. זה קורה אצלנו, והשאלה היא: איך הגענו לאבסורד המגוחך הזה?
שורש העניין הוא בפסקי הדין השגויים של בית המשפט העליון בפרשות דרעי ופנחסי, שבהם נפסק כי עליהם לעזוב את הממשלה מחמת כתבי אישום שהוכנו נגדם. הייתה זו הלכה חדשנית שעמדה בניגוד לכל מה שהיה מובן עד אז, בימים שעדיין האמינו בחזקת החפות. אבל זה רק היבט אחד של הבעיה. ההיבט האחר היה, שבפרשה זו הושפל ראש הממשלה יצחק רבין עד עפר כשבית המשפט מפגין בו זלזול מוחלט וקובע שאין לו זכות להיות מיוצג בבית המשפט, וכי היועץ המשפטי מוסמך לסתום את פיו. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 22.9.2016
הפרסומים על הרצאתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוועידה הכלכלית בשבע שעבר מלמדים על השקפת עולמו, שבעיני אינה מלהיבה. הוא מתנגד לפיצול תפקיד היועץ המשפטי, למרות ששרת המשפטים דוגלת בכך. הוא גם תומך נלהב ברגולציה ובמשפטיזציה, אף שהשרה מבקשת לצמצמן. בכך מתעוררת השאלה כיצד נבחר יועץ שהשקפת עולמו נוגדת את זו של שרת המשפטים, ואיך בנסיבות אלה הוא ממשיך לכהן בתפקידו. בכל אופן, לציבור ניתנה המחשה חדה לבעיית המשילות בישראל. להמשיך לקרוא ←

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 21.12.2015
דיוני הוועדה לבחירת יועץ משפטי בראשות נשיא העליון (בדימוס) גרוניס הסתיימו בפיאסקו גמור. הוועדה נדרשה להמליץ על שלושה מועמדים. מסתבר שבכל מדינת ישראל לא עלה בידה אלא למצוא מועמד אחד שזכה ברוב הדרוש. הוועדה נכשלה, ולפיכך חופשית הממשלה למנות את האדם שייראה לה, בין אם היה בין מועמדי הוועדה ובין אם לאו. להמשיך לקרוא ←