ארכיון הקטגוריה: משפט

"ידיעות אחרונות"
לאחרונה נתבשרנו כי הפרקליטות מכירה בכך, שלעדות המוקדמת של טלנסקי בפרשת מעטפות הכסף שבה הואשם אהוד אולמרט, הייתה השפעה על סיום תפקידו כראש ממשלה. שיקול סביר של היועץ המשפטי והפרקליטות חייב היה להביא למסקנה כי יש להמנע מההליך של עדות מוקדמת באישום כשעדיין לא נולד, וכשנולד, זוכה ממנו מר אולמרט. כאשר שקלה הפרקליטות האם להעמיד לדין את אחד מעורכי הדין שלה באשמה של הפרת אמונים בשל עבודה נוספת שלא דווחה, היא הכריעה שלא להגיש כתב אישום ולהסתפק בדיון משמעתי. מתברר איפא שהפלת ראש ממשלה בעיצומה של התקפת טילים מעזה בהליך חריג, היא עניין שהפרקליטות והיועץ המשפטי הקודם לא נרתעו ממנו, בעוד שחשש מפגיעה בעבודת הפרקליטות בתיק שנראה לה חשוב, הוא עניין שונה לחלוטין. במדינת ישראל צריך לדעת מה חשוב ומה פחות חשוב.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא ←

"ידיעות אחרונות"
זה היה לב המהפכה המשפטית: במשך שנים עודד בג"ץ עתירות בכל התחומים ונמנע מלהטיל הוצאות על עותרים, גם אם הגישו עתירות חסרות בסיס. עכשיו ניכרים ניצניה של מהפכת נגד: מי שהעתירה שלו נדחית – משלם.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא ←

"ידיעות אחרונות"
פרקליט המדינה משה לדור נאות להביע את צערו על הדברים המיותרים שאמר על אהוד אולמרט בראיון ל"הארץ". במכתב שכתב הוא אומר שהוא "מביע צער על כי מר אולמרט חש נפגע מהדברים". אולם בעיית העלבון היא משנית לבעיה המרכזית, שהיא דרך ניהול המשפט הפלילי. השימוש בתקשורת בדרך הפוגעת בנאשם שעניינו תלוי ועומד היא תופעה חוזרת ונישנית. לא פעם נעשה הדבר באמצעות הדלפות. הפרשה מספקת הוכחה נוספת לצורך החיוני להקים מערך בקרה יעיל על הפרקליטות. מעבר לכך, לא ברור כיצד שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה עברו לסדר היום על פרשה קשה זו. העניין נוגע גם לבתי המשפט, שאין די בביקורת המילולית שהם מעבירים במקרים כאלה. לבית המשפט כלים אחרים, יעילים יותר, לטפל בתופעות אלה, דוגמת השימוש בהגנה מן הצדק, וראוי שהדבר יעשה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא ←

"ידיעות אחרונות"
האם יכולה הכנסת לקבוע ששום כנסת בעתיד לא תאשר החזרת שטחי ארץ ישראל אלא ברוב של 120 קולות? בעקבות התיקון המוצע לחוק יסוד החקיקה, אני מעלה מספר הרהורים. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, המשמש בסיס למהפכה החוקתית עליה הכריז אהרון ברק, התקבל בכנסת ברוב של 32 חברי כנסת כנגד 21. הרוב המכריע של חברי הכנסת לא השתתפו בהצבעה ולא העלו כלל על דעתם שמדובר במהפכה חוקתית. האם מוסמכת הכנסת הנוכחית להגביל את עצמה וכנסות חדשות שייבחרו בעתיד? האם רוב נוכחי רשאי להגביל רוב עתידי? אם כן, מהו הרוב הנדרש לשם כך? האם רוב צנוע בכנסת הנוכחית רשאי לקבוע רוב גדול יותר בכנסות עתידיות, למשל שלצורך שינוי ידרשו 120 חברי כנסת? הצעת החוק הנוכחית, המשריינת את כל חוקי היסוד הקיימים, תקבע בהינף קולמוס שריון לעשרות רבות של סעיפים שאינם משוריינים היום, ואשר נקבעו ללא שריון מתוך כוונה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
להמשיך לקרוא ←

"ידיעות אחרונות"
ברצוני לספר על ההצלחה שבביטול שיטת המינויים הזמניים לבית המשפט העליון. את המחיר על הצלחה זו שילמה יהודית צור. לא עלה בידי להביא למינויה של יהודית צור לעליון, אבל היא סללה את הדרך לחמישה שופטים מחוזיים אחרים. אינני יודע אם מי מהם ער לחלקה במינויים. היא עצמה לא זכתה לכך.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא ←

"ידיעות אחרונות"
לאחר שנים של חקירה מקיפה הגישה פרקליטות מחוז ת"א, במה שסומן כתיק הדגל שלה, ב-2009 כתב אישום חמור נגד מספר נאשמים, ובהם ארקדי גאידמק. הפרשה הסתיימה בדרך המעוררת ספקות בדבר ההצדקה שהייתה למאמץ שהושקע, ומן הראוי היה שהפרקליטות תסכים לזיכוי מלא. אולם העיקר הוא, שבהסדר הטיעון סוכם שגאידמק ישלם 3 מליון שקלים, "מבלי שהדבר ייחשב קנס או רכיב ענישה". לדעתי הסדר זה בלתי חוקי. תשלום זה ניתן תחת לחץ האישום הפלילי. המשפט הפלילי אינו נושא למסחר, וניתן לשער מה היה קורה אילו, למשל, היה שר המשפטים ניאות להמליץ על חנינה תמורת תשלום של הנאשם לקופת המדינה. מן הראוי שתרומה מיוחדת זו תוחזר.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא ←

"ידיעות אחרונות"
התמודדות של שופטים מכהנים, ובעיקר שופטי העליון הדנים גם בנושאים פוליטיים, על משרות שאותן ממנה הכנסת, מעוררת שאלות לא קלות. לבחירת מבקר המדינה נלווה בוודאי לובי, כלומר נסיון שכנוע של החכ"ים. אף שהמועמד עצמו אינו חייב לטול חלק פעיל בכך, ימצאו בוודאי תומכים שיעשו זאת עבורו. מצד שני יתכן ששופט העליון היה זה אך מעורב בהחלטה לביטול חוק, שאותו חוקקו אותם חברי כנסת.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא ←

Jerusalem Post
בדרך להחלמה מהמהפכה המשפטית בישראל.
המאמר סוקר בקצרה את היסודות המרכזיים של המהפכה המשפטית, היינו סמכות ביטול חוקים של הכנסת שאינם עולים בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ביטול הדרישה בדבר זכות עמידה, ביקורת שיפוטית של החלטות שלטוניות לרבות החלטות ממשלה בנימוק של "חוסר סבירות", והרעיון ש"הכל שפיט". המאמר מביא דוגמאות להתדיינות בבג"צ בנושאי מינויים בשירות הציבורי וכן בנושאים צבאיים, שנדונו לא פעם תוך כדי לחימה. המאמר מתייחס למינויו של אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון, ולכך שהביע עמדה מסויגת בדבר השימוש בעילה של "חוסר סבירות". בסיום המאמר מועלית האפשרות שאנו בדרך להחלמה מהמהפכה המשפטית.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
להמשיך לקרוא ←

"ידיעות אחרונות"
סגירת התיק נגד שופט בית המשפט העליון דנציגר מהווה מהלך משמעותי להחלמה מהמהפכה המשפטית שעברה על מדינת ישראל. מצד אחד האקטיביזם השיפוטי הביא להשתלטות מערכת המשפט על שאר מערכות השלטון, ומצד שני השימוש המרחיב שעשו בית המשפט העליון והפרקליטות במשפט הפלילי, עם עבירות מעורפלות כגון "הפרת אמונים" ו"ניגוד עניינים", שיתקו את הממשלה. פרשת השופט דנציגר, ממחישה את התהליך שאם לא ירוסן עלול להתפשט לכיוונים שאיש לא צפה. כאן התברר שגם שופט עליון, שאין בו כל אשם, יכול להחקר שעות במשטרה ולהדרש לעזוב את עבודתו לחודשים ארוכים.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא ←

"ידיעות אחרונות"
השינויים החשובים שחלו בתקופת כהונתה של נשיאת העליון היוצאת דורית בייניש, הם ביטול שיטת המינויים הזמניים לעליון, וירידת כוחם המוחלט של השופטים בקביעת מינויים חדשים. בתקופת כהונתה של בייניש מונו 9 שופטים לבית במשפט העליון. חלק לא מבוטל מהם לא הוצע על ידה. לשניים מהם היא התנגדה בתוקף.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא ←