ארכיון הקטגוריה: משפט
כשרות נוסח בג"ץ
"ידיעות אחרונות"
כשמדיחים אדם מראשות עיר, אבל מתירים לו להתמודד על התפקיד מחדש, מה יקרה אם יבחר שוב? המהפכה המשפטית ממשיכה לספק פרדוקסים ולשבש סדרי שלטון במדינה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
הפתרון האמיץ
"ידיעות אחרונות"
לפני כ-20 שנה קבע בית המשפט העליון הלכה חדשנית, שלפיה יש בידו לפסול מועמד למשרה ציבורית, מחמת דופי מוסרי, שכן מינוי כזה עשוי להיות בלתי סביר. פסק דין זה שיבש לחלוטין את הליך המינויים בשירות הציבור.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
ורוח בג"ץ מרחפת מעל
"ידיעות אחרונות"
שאלת המינויים של הרשות המבצעת שוב עלתה לכותרות סביב פרשת הנגיד המיועד פרנקל. הממשלה אינה צריכה להתעלם מטענות על התנהגות בלתי ראויה או לא מוסרית, ועליה להביאן בחשבון בשיקוליה, אך הנקודה המכרעת היא שלא מדובר בשאלה משפטית, ואין למשפטנים או לבית המשפט העליון כל יתרון בשיקול דעת על פני הרשות המבצעת. כתוצאה משורת החלטות של בית המשפט העליון בעניין מינויים במהלך 20 השנים האחרונות, איבדה הממשלה את השליטה על מערך המינויים והפכה תלויה במערכת המשפטית. רק הכנסת תוכל עכשיו להתמודד עם הבעיה באמצעות חקיקה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
רשאי אך לא ראוי
"ידיעות אחרונות"
טוב עשה העליון שנמנע מלהורות לצבי בר להתפטר. אין בחוק הוראה המאפשרת לו לעשות כן. עם זאת, העובדה שמי שהוגש נגדו כתב אישום רשאי להתמודד בבחירות, אין פירוש הדבר שכדאי שיעשה כן.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
מינויים במעבר
"ידיעות אחרונות"
חוק יסוד הממשלה קובע שהממשלה היוצאת תמשיך במילוי תפקידה עד להקמת ממשלה חדשה. השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה מונתה לאחרונה על ידי שר המשפטים בממשלה היוצאת לעמוד בראש ועדה לבדיקת התנהלות לשכת עורכי הדין. זו אותה השופטת שכתבה את פסק דין שקבע שראוי שגורמי ממשל יימנעו מביצוע מינויים (בתקופת מעבר). היה זה בבג"ץ שקבע הלכה העוקפת את חוק היסוד שלעיל בעניין מינוי המועצה הדתית בקריית אונו בתקופת כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה.
בפעם אחרת הצטרפה פרוקצ'יה לשופטים בייניש ולוי כאשר מנעו את ישיבת הועדה למינוי שופטים לאחר התפטרות ראש הממשלה אהוד אולמרט.
איני רואה כל דופי במינוי הועדה, אך עולה השאלה כיצד פרוקצ'יה יכולה לקבל על עצמה את התפקיד בעוד היא הייתה הכוהנת הגדולה של שלילת מינויים בתקופת ממשלות מעבר.
לפחות יתרון אחד יש במינוי זה: הוא ממחיש את הצורך להפסיק את התערבות מערכת המשפט במינויים ובהחלטות ממשלה מנימוקים של "חוסר סבירות" כביכול.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
מצא את ההבדלים
"ידיעות אחרונות"
מאבק בין הדרג המקצוע לדרג הפוליטי, כמו זה שמסעיר בימים אלה את מערכת הביטחון על רקע פרשת הרפז, הוא כמעט דבר שבשגרה במשרד המשפטים. ההבדל הוא שבמשרד המשפטים זה תמיד עובר בשקט. אהוד ברק מנהל בימים אלה מאבק עיקש על חקירה בעניין מסמך הרפז. כדאי להזכר שכשהתעוררה שאלת מינוי ועדת בדיקה בפרשת רמון התייצב ברק בכל כוחו נגד הקמת ועדה כזו. כעת, כשהעניין נוגע לו, הוא דורש גם ועדת חקירה ממלכתית וגם חקירה פלילית. האם עמדתו הפעם, תהפוך מעתה לממלכתית-עקרונית?
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
מרבין ועד אולמרט
"ידיעות אחרונות"
רבין פרש ולא התייצב לבחירות הבאות, ואיש לא זעק על אי העמדתו לדין פלילי. בנתיים השתנה עולמנו, לאו דווקא לטובה. אולמרט נאלץ להתפטר ואיש לא העלה על דעתו שניתן להסתפק בכך. במאמר זה אני מתייחס למספר אספקטים סביב משפט אולמרט, זיכויו בסעיפים המרכזיים והרשעתו בעניין מרכז ההשקעות.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
שירות הדוב של הפרקליטות
"ידיעות אחרונות"
לאחרונה נתבשרנו כי הפרקליטות מכירה בכך, שלעדות המוקדמת של טלנסקי בפרשת מעטפות הכסף שבה הואשם אהוד אולמרט, הייתה השפעה על סיום תפקידו כראש ממשלה. שיקול סביר של היועץ המשפטי והפרקליטות חייב היה להביא למסקנה כי יש להמנע מההליך של עדות מוקדמת באישום כשעדיין לא נולד, וכשנולד, זוכה ממנו מר אולמרט. כאשר שקלה הפרקליטות האם להעמיד לדין את אחד מעורכי הדין שלה באשמה של הפרת אמונים בשל עבודה נוספת שלא דווחה, היא הכריעה שלא להגיש כתב אישום ולהסתפק בדיון משמעתי. מתברר איפא שהפלת ראש ממשלה בעיצומה של התקפת טילים מעזה בהליך חריג, היא עניין שהפרקליטות והיועץ המשפטי הקודם לא נרתעו ממנו, בעוד שחשש מפגיעה בעבודת הפרקליטות בתיק שנראה לה חשוב, הוא עניין שונה לחלוטין. במדינת ישראל צריך לדעת מה חשוב ומה פחות חשוב.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
המהפכה השניה
"ידיעות אחרונות"
זה היה לב המהפכה המשפטית: במשך שנים עודד בג"ץ עתירות בכל התחומים ונמנע מלהטיל הוצאות על עותרים, גם אם הגישו עתירות חסרות בסיס. עכשיו ניכרים ניצניה של מהפכת נגד: מי שהעתירה שלו נדחית – משלם.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
מורמים מראש הממשלה
"ידיעות אחרונות"
כשנדרשה חקירה נגד הפרקליטות בפרשת האזנות הסתר במשפט רמון, נמנע מאולמרט לקיים אותה בנימוק של ניגוד עניינים, בעודו נתון בחקירות משלו. עכשיו כשבית המשפט זיכה אותו בפרשת טלנסקי, צריך לשאול: האם מזוז ולדור לא פעלו בעצמם בניגוד עניינים, כשהחזיקו תיקים פתוחים נגד ראש הממשלה. גם אם הם לא עשו זאת כדי להפיל את הממשלה, או כדי למנוע הקמת ועדת בדיקה – עדיין מדובר בהתנהלות המעוררת תמיהות רבות.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
להצטער זה לא מספיק
"ידיעות אחרונות"
פרקליט המדינה משה לדור נאות להביע את צערו על הדברים המיותרים שאמר על אהוד אולמרט בראיון ל"הארץ". במכתב שכתב הוא אומר שהוא "מביע צער על כי מר אולמרט חש נפגע מהדברים". אולם בעיית העלבון היא משנית לבעיה המרכזית, שהיא דרך ניהול המשפט הפלילי. השימוש בתקשורת בדרך הפוגעת בנאשם שעניינו תלוי ועומד היא תופעה חוזרת ונישנית. לא פעם נעשה הדבר באמצעות הדלפות. הפרשה מספקת הוכחה נוספת לצורך החיוני להקים מערך בקרה יעיל על הפרקליטות. מעבר לכך, לא ברור כיצד שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה עברו לסדר היום על פרשה קשה זו. העניין נוגע גם לבתי המשפט, שאין די בביקורת המילולית שהם מעבירים במקרים כאלה. לבית המשפט כלים אחרים, יעילים יותר, לטפל בתופעות אלה, דוגמת השימוש בהגנה מן הצדק, וראוי שהדבר יעשה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
יש גבול לחקיקה?
"ידיעות אחרונות"
האם יכולה הכנסת לקבוע ששום כנסת בעתיד לא תאשר החזרת שטחי ארץ ישראל אלא ברוב של 120 קולות? בעקבות התיקון המוצע לחוק יסוד החקיקה, אני מעלה מספר הרהורים. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, המשמש בסיס למהפכה החוקתית עליה הכריז אהרון ברק, התקבל בכנסת ברוב של 32 חברי כנסת כנגד 21. הרוב המכריע של חברי הכנסת לא השתתפו בהצבעה ולא העלו כלל על דעתם שמדובר במהפכה חוקתית. האם מוסמכת הכנסת הנוכחית להגביל את עצמה וכנסות חדשות שייבחרו בעתיד? האם רוב נוכחי רשאי להגביל רוב עתידי? אם כן, מהו הרוב הנדרש לשם כך? האם רוב צנוע בכנסת הנוכחית רשאי לקבוע רוב גדול יותר בכנסות עתידיות, למשל שלצורך שינוי ידרשו 120 חברי כנסת? הצעת החוק הנוכחית, המשריינת את כל חוקי היסוד הקיימים, תקבע בהינף קולמוס שריון לעשרות רבות של סעיפים שאינם משוריינים היום, ואשר נקבעו ללא שריון מתוך כוונה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
להמשיך לקרוא
היו זמני(י)ם
"ידיעות אחרונות"
ברצוני לספר על ההצלחה שבביטול שיטת המינויים הזמניים לבית המשפט העליון. את המחיר על הצלחה זו שילמה יהודית צור. לא עלה בידי להביא למינויה של יהודית צור לעליון, אבל היא סללה את הדרך לחמישה שופטים מחוזיים אחרים. אינני יודע אם מי מהם ער לחלקה במינויים. היא עצמה לא זכתה לכך.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
קנס בתחפושת
"ידיעות אחרונות"
לאחר שנים של חקירה מקיפה הגישה פרקליטות מחוז ת"א, במה שסומן כתיק הדגל שלה, ב-2009 כתב אישום חמור נגד מספר נאשמים, ובהם ארקדי גאידמק. הפרשה הסתיימה בדרך המעוררת ספקות בדבר ההצדקה שהייתה למאמץ שהושקע, ומן הראוי היה שהפרקליטות תסכים לזיכוי מלא. אולם העיקר הוא, שבהסדר הטיעון סוכם שגאידמק ישלם 3 מליון שקלים, "מבלי שהדבר ייחשב קנס או רכיב ענישה". לדעתי הסדר זה בלתי חוקי. תשלום זה ניתן תחת לחץ האישום הפלילי. המשפט הפלילי אינו נושא למסחר, וניתן לשער מה היה קורה אילו, למשל, היה שר המשפטים ניאות להמליץ על חנינה תמורת תשלום של הנאשם לקופת המדינה. מן הראוי שתרומה מיוחדת זו תוחזר.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
מכס המשפט למסדרונות הכנסת
"ידיעות אחרונות"
התמודדות של שופטים מכהנים, ובעיקר שופטי העליון הדנים גם בנושאים פוליטיים, על משרות שאותן ממנה הכנסת, מעוררת שאלות לא קלות. לבחירת מבקר המדינה נלווה בוודאי לובי, כלומר נסיון שכנוע של החכ"ים. אף שהמועמד עצמו אינו חייב לטול חלק פעיל בכך, ימצאו בוודאי תומכים שיעשו זאת עבורו. מצד שני יתכן ששופט העליון היה זה אך מעורב בהחלטה לביטול חוק, שאותו חוקקו אותם חברי כנסת.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
On the road to recovery from Israel's legal revolution
Jerusalem Post
בדרך להחלמה מהמהפכה המשפטית בישראל.
המאמר סוקר בקצרה את היסודות המרכזיים של המהפכה המשפטית, היינו סמכות ביטול חוקים של הכנסת שאינם עולים בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ביטול הדרישה בדבר זכות עמידה, ביקורת שיפוטית של החלטות שלטוניות לרבות החלטות ממשלה בנימוק של "חוסר סבירות", והרעיון ש"הכל שפיט". המאמר מביא דוגמאות להתדיינות בבג"צ בנושאי מינויים בשירות הציבורי וכן בנושאים צבאיים, שנדונו לא פעם תוך כדי לחימה. המאמר מתייחס למינויו של אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון, ולכך שהביע עמדה מסויגת בדבר השימוש בעילה של "חוסר סבירות". בסיום המאמר מועלית האפשרות שאנו בדרך להחלמה מהמהפכה המשפטית.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
להמשיך לקרוא
קללת הפרס
"ידיעות אחרונות"
בבית המשפט העליון נעלמה, כך צריך לקוות, המשפטיזציה של פרסים. אך בחוגים אחרים, היא ממשיכה לרחף ולבלבל. כך למשל לוועדת פרס ספיר יש "ליווי צמוד של יועצת משפטית". הגישה צריכה להיות הפוכה. יש להרחיק את עולם המשפט ממקומות שאין הוא צריך להמצא בהם, ולהמנע משימוש מוגזם בטענת "ניגוד העניינים". כפי שציין השופט גרוניס, "במדינתנו הקטנה קשה להעלות על הדעת שאלה המתאימים לכהן בוועדת הפרס לא יכירו את המועמדים".
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
לא לזכות השיבה
"ידיעות אחרונות"
יש לברך על החלטתו של בית המשפט העליון שהכיר בתוקפו של חוק האזרחות ודחה את העתירות שהוגשו נגדו. ביטולו של חוק זה היה פותח את השער לזכות השיבה הפלשתינית באמצעות נישואין, ומסכן את קיומה של מדינת ישראל מעבר לסכנות הביטחוניות הרגילות הכרוכות בכניסת תושבי הגדה ורצועת עזה לתחומי הקו הירוק.
לדחיית העתירה בבג"ץ ברוב של שישה שופטים כנגד חמישה יש היבט מקרי, הנעוץ בכך, שדי בחילופי שופט אחד על מנת להפוך את תוצאה בנושא כה משמעותי. בשעתו הגשתי הצעת חוק שלפיה יוסמך בית המשפט העליון לבטל חוקים בנסיבות מסוימות, אך זאת ברוב של שני שליש מחברי ההרכב. ההצעה כללה גם הוראות בדבר אפשרות חקיקה מחדש של חוק שבוטל. דרישה לרוב של שני שליש היתה מונעת את הקושי שהתעורר במקרה הנוכחי, ואולי יתעורר בעתיד, הנעוץ בהחלטה הניתנת על חודו של קול
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
דנציגר כמשל
"ידיעות אחרונות"
סגירת התיק נגד שופט בית המשפט העליון דנציגר מהווה מהלך משמעותי להחלמה מהמהפכה המשפטית שעברה על מדינת ישראל. מצד אחד האקטיביזם השיפוטי הביא להשתלטות מערכת המשפט על שאר מערכות השלטון, ומצד שני השימוש המרחיב שעשו בית המשפט העליון והפרקליטות במשפט הפלילי, עם עבירות מעורפלות כגון "הפרת אמונים" ו"ניגוד עניינים", שיתקו את הממשלה. פרשת השופט דנציגר, ממחישה את התהליך שאם לא ירוסן עלול להתפשט לכיוונים שאיש לא צפה. כאן התברר שגם שופט עליון, שאין בו כל אשם, יכול להחקר שעות במשטרה ולהדרש לעזוב את עבודתו לחודשים ארוכים.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
סוף עידן בייניש
"ידיעות אחרונות"
השינויים החשובים שחלו בתקופת כהונתה של נשיאת העליון היוצאת דורית בייניש, הם ביטול שיטת המינויים הזמניים לעליון, וירידת כוחם המוחלט של השופטים בקביעת מינויים חדשים. בתקופת כהונתה של בייניש מונו 9 שופטים לבית במשפט העליון. חלק לא מבוטל מהם לא הוצע על ידה. לשניים מהם היא התנגדה בתוקף.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא