ארכיון הקטגוריה: משפט
דנציגר כמשל
"ידיעות אחרונות"
סגירת התיק נגד שופט בית המשפט העליון דנציגר מהווה מהלך משמעותי להחלמה מהמהפכה המשפטית שעברה על מדינת ישראל. מצד אחד האקטיביזם השיפוטי הביא להשתלטות מערכת המשפט על שאר מערכות השלטון, ומצד שני השימוש המרחיב שעשו בית המשפט העליון והפרקליטות במשפט הפלילי, עם עבירות מעורפלות כגון "הפרת אמונים" ו"ניגוד עניינים", שיתקו את הממשלה. פרשת השופט דנציגר, ממחישה את התהליך שאם לא ירוסן עלול להתפשט לכיוונים שאיש לא צפה. כאן התברר שגם שופט עליון, שאין בו כל אשם, יכול להחקר שעות במשטרה ולהדרש לעזוב את עבודתו לחודשים ארוכים.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
סוף עידן בייניש
"ידיעות אחרונות"
השינויים החשובים שחלו בתקופת כהונתה של נשיאת העליון היוצאת דורית בייניש, הם ביטול שיטת המינויים הזמניים לעליון, וירידת כוחם המוחלט של השופטים בקביעת מינויים חדשים. בתקופת כהונתה של בייניש מונו 9 שופטים לבית במשפט העליון. חלק לא מבוטל מהם לא הוצע על ידה. לשניים מהם היא התנגדה בתוקף.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
ההגנה הטובה ביותר
"ידיעות אחרונות"
האמונה בנייטרליות של השופט היא הבסיס לאמון בבתי המשפט. ברגע ששופט נוטל בפומבי צד בנושא השנוי במחלוקת ציבורית, הוא מאבד את תדמיתו האובייקטיבית, ואולי גם את יכולתו לנהוג באובייקטיביות. כמו כן, השמעת גינויים למי שמבקר את המערכת, מעלה שאלה איך ינהג בית המשפט אם יצטרך לדון בנושא שנוגע לאותו מבקר. בנוסף ביקורת מזמינה תגובה נגדית, והתוצאה היא ויכוח בעל אופי וסגנון פוליטי הפוגע בבית המשפט.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
יש גבול
"ידיעות אחרונות"
כללי האתיקה לשופטים, שפירסמה הנשיאה ביניש, קובעים: "שופט יימנע מהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעקרו, והשנוי במחלוקת ציבורית". וגם "שופט יימנע מהופעה או מראיון באמצעי התקשורת, אלא באישור נשיא בית המשפט העליון". הופעת הנשיאה בייניש בתקשורת אפשרית באופן טכני, אך אינה במקומה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
לא מודה, אבל גם לא מסוכן
"ידיעות אחרונות"
הגיע הזמן להשתחרר מן האקסיומה הבעייתית כי מי שאינו מודה בעבירת מין, שאולי באמת לא ביצע, הוא מסוכן לציבור, ואין לנכות שליש מתקופת מאסרו. עלינו להכיר באפשרות כי גם אנשים חפים מפשע נידונו למאסר, ויש לבחון את הנושא מחדש, ולאפשר שיחרור בכפוף לשאלת המסוכנות לציבור.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
האם לערוך שימוע בכנסת לשופטי העליון
"ידיעות אחרונות"
אין מקום לדעתי לשימוע בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון. שימוע כזה אינו מקובל במשרות בכירות אחרות, ויפגע במעמדם של המועמדים. עם זאת חשוב להבין ששורש הבעיה נובע מן האקטיביזם השיפוטי שנקט בשנים האחרונות בית המשפט העליון. כיוון שבית המשפט העליון הסכים בשנים האחרונות לדון בסוגיות רבות שאופיין פוליטי, הבינו הפוליטיקאים כי השקפת עולמם של השופטים משפיעה על החלטותיהם, ומכאן הדחף להשפיע על מינוי השופטים על פי השקפותיהם.
את הבעיה שנוצרה יש לפתור, לא על ידי שימוע לשופטים, אלא על ידי המנעות בית המשפט מלדון בנושאים בעלי אופי פוליטי, וכך יהפכו השקפותיהם הפוליטיות וערכיות של השופטים ללא רלוונטיות.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
הספינות הוטבעו
"ידיעות אחרונות"
טוב ששתי "ספינות הדגל" של הפרקליטות שביקשו למתוח את המשפט הפלילי מעבר לתחומו הוטבעו. הראשונה במקרה של צחי הנגבי והנסיון להרחיב את עבירת הפרת האמונים למינויים פוליטיים, והשניה בשימוש מרחיק הלכת בעבירת השוחד במקרה של עו"ד ויינרוט. בתחום הפלילי אין מקום ליצירתיות, אין זה מתפקידם של ביתי המשפט, ובוודאי לא של הפרקליטות, להמציא עבירות חדשות או להרחיב עבירות קיימות לנסיבות שבהן לא הוכר מקומן בעבר. יש להקים במהירות מערך ביקורת על הפרקליטות, כדי שתפקוד המערך המשפטי של המדינה ישתפר, ואמון הציבור בה יחזור.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
הגנה במקום התחבטות
"ידיעות אחרונות"
בעניין העתירות שהגיש ליברמן לגבי הדלפות מחקירותיו. על בג"ץ היה לנקוט צעד מעשי בעניין ההדלפות מחקירותיו של ליברמן ולהבהיר כי הדלפה מחקירות, בין על ידי המשטרה, ובין על ידי הפרקליטות, ואשר בה לא התגלה המדליף ולא נענש, תקנה לחשוד הגנה מן הצדק. צעד מתבקש נוסף, הנתון בידי הממשלה, הוא להקים בהקדם מערך בקרה יעיל על הפרקליטות.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
להמשיך לקרוא
עם כל הכבוד למשפט (מאבק המתמחים ברפואה)
"ידיעות אחרונות"
המשפט הוא רק מרכיב אחד, לא תמיד מכריע במכלול שיקולים. כאשר שורה של גורמים מתייצבים לצד העובדים, אין זה תמיד נבון להתעקש על הצד המשפטי, אפילו ניתן בעזרתו לגבור על העובדים העקשנים. במקרה זה הרופאים המתמחים, וכנראה גם רופאים נוספים מתקוממים נגד ההסכם שחתם האירגון המקצועי שלהם. בפני ישראל ניצבת השאלה האם הגישה המשפטית הקרה לרופאים המתמחים, והתפתחות יחסי העבודה ברפואה הציבורית, יביאו אותנו לממש את הפוטנציאל האדיר של הרפואה בישראל.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
מבשארה ועד דיראני
"ידיעות אחרונות"
אויביה המרים של ישראל מנהלים נגדה מאבק במגוון דרכים, ובין היתר גם בבתי המשפט של ישראל עצמה. למרבה הצער לא פעם התקשו בתי המשפט בישראל לעמוד על כך שהענקת זכויות יתר למי שאיננו ראוי לכך, גובה מחיר כבד ואיננה תורמת לאמון הציבור בבתי המשפט.
המאמר מבקר את פסיקת בית משפט העליון בעניינם של בשארה ודיראני.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
ככה בונים מדינה (דו לאומית)
המאמר מצביע על שני תהליכים האחד, דה-לגיטימציה של ישראל, והשני, גלישה הדרגתית למדינה דו לאומית. תהליכים אלה הינם תולדה מהמצב ביהודה ושומרון שבו נמצאים מאות אלפי פלשתינים, ללא זכויות אזרח, תחת שלטון ישראלי.
אני מתנגד לחרם על ההתנחלויות, אך גם לחוק החרם, שרק יקל על התעמולה נגד ישראל, ולא יעצור את התהליך המסוכן של גלישת ישראל למדינה דו לאומית. עלינו להתרכז בעיקר – השגת פתרון מתאים בגדה, ולא להשחית אנרגיות על מאבקי סרק בנושאים מישניים, שלא יסייעו למאבק בסכנות שישראל ניצבת בפניהן.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
להמשיך לקרוא
בג"ץ מתקן את נזקיו
"ידיעות אחרונות"
כדאי לשים לב שהתופעות הנלוות להתדיינות בעניין פרס ישראל דומות בחלקן לאלה שאנו נתקלים בהן בהקשר למינויים בשירות הציבורי. פסק דינו של בית המשפט העליון שדחה את העתירה נגד מתן פרס ישראל לשמעון מזרחי, מהווה צעד חשוב ליתר איזון במערכת ולתיקון נזקיה של פסיקה קודמת. אפשר שהחידוש החשוב בפסק דין זה הוא הטלת הוצאות בשיעור כולל של 40 אלף ש"ח על העותרים. בהנחה שאנו עדים לשינוי מדיניות, זהו בלי ספק שינוי לטובה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
הדרך לצדק רצופה פגמים ודליפות
"ידיעות אחרונות"
המאמר עוסק בהסדרי טיעון באופן כללי, ומתייחס להסדר הטיעון שנערך עם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, והבג"צ שהתנהל בעניין זה. כן עוסק המאמר בהדלפות לתקשורת, הנעשות על ידי מערכת אכיפת החוק כנגד נאשמים, ובאפשרות להעזר בהגנה מן הצדק כדי לרסן תופעה זו.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
תיק צחי הנגבי: שיבוש הליך
"כלכליסט"
הצד האירוני בתיק הנגבי הוא שמערכת המשפט ששיבשה את יכולת התפקוד של הרשות המבצעת הצליחה לשבש בצורה לא פחות יסודית את יכולת התפקוד שלה עצמה
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
מי ישמור על השומרים
"ידיעות אחרונות"
במספר מקרים לאחרונה התברר שהפרקליטות נהגה באופן שעורר ביקורת חריפה הן של מבקר המדינה והן של בית המשפט. הפרקליטות טוענת תמיד שהיא מיצגת את שלטון החוק, אך מתנגדת בעקביות לכל מנגנון בקרה חיצוני ועצמאי. האם זה הייצוג ששלטון החוק ראוי לו?
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
דמו הותר
"ידיעות אחרונות"
המאמר עוסק בגל החקירות כנגד אהוד אולמרט ושולה זקן, וכן בפרסומים שאינם נכונים בתקשורת ביחס לאולמרט. החקירות נגד אולמרט, שבהן בא לביטוי הכוח המופרז של התביעה, חרגו מכל מה שיכול להיחשב מתקבל על הדעת במדינה דמוקרטית. כן נמתחה ביקורת על כתב האישום השני שהוגש נגד שולה זקן ועל מעצרה לאחר שובה מחו"ל.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
התעללות בנער שהוכנס למעצר – גם הממשלה אחראית
"ידיעות אחרונות"
הממשלה היא האחראית להתנהלות המשטרה והפרקליטות, שלעיתים אינם בוחלים באמצעים כדי להשיג את מבוקשם. עליה למנות מערך בקרה חיצוני ועצמאי על הפרקליטות, על מנגנון החקירה והתביעה המשטרתית ועל שירות בתי הסוהר. בנוסף עליה למנות בודקים לאירועים חריגים שנחשפו לאחרונה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
כשהתביעה ננעלת על המטרה
"ידיעות אחרונות"
המאמר סוקר את החקירות שהתנהלו נגד אולמרט, שרבות מהן נסגרו, ומצביע על כך שחקירות אלה חרגו מכל מה שנהג בעבר לגבי אנשי ציבור. מזוז ולדור נמצאים במצב שבו הם חייבים להשיג הרשעה כלשהי כדי להצדיק את גל החקירות וכן את החקירה המוקדמת של טלנסקי בבית המשפט, חקירה שהביאה להפלת הממשלה. בנסיבות אלה מן הראוי שההחלטה בעניין הגשת כתב האישום לא תעשה על ידם אלא על ידי היועץ המשפטי הבא.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
הניחו לדרעי
"כלכליסט"
הזכות להבחר לכנסת ולכהן בממשלה הוגדרה על ידי הכנסת בחוקי היסוד. אין זה מתפקידו של בית המשפט לעקוף חקיקה זו באמצעות "חוקים" משלו.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
לקריאת המאמר באתר כלכליסט להמשיך לקרוא
ומה אם שריד היה "ראוי לטיפול"?
"כלכליסט"
ביטול פרס ספיר בגלל ניגוד עניינים שיוחס ליו"ר הוועדה יוסי שריד מעלה שאלות מטרידות על השימוש הנרחב שנעשה במערכת המשפט שלנו בעבירת הפרת האמונים, שתחת מעטה הערפל שלה אפשר לטפל בכל מי שראוי לכך לדעת המשטרה או התביעה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
לקריאת המאמר באתר כלכליסט להמשיך לקרוא