ארכיון הקטגוריה: פוליטיקה
תרגיל בהתחמקות
נתניהו, האחראי העיקרי לאסון, מבקש להרוויח זמן באמצעות ועדת חקירה עתידית. עד אז אין בכוונתו לדבר על אחריות, אלא לנסות להוכיח ש"כולם אשמים", ואם כולם אשמים – איש אינו אשם להמשיך לקרוא
בגלל המלחמה ההיא
מספרים שנתניהו חפץ להשוות את עצמו לווינסטון צ'רצ'יל, אך במדיניותו התבוסתנית רבת־השנים מול חמאס, הוכיח ראש הממשלה כי הוא דומה יותר לנוויל צ'מברלין – ולכן עליו לעשות כמותו ולפנות את הבמה להמשיך לקרוא
בלימת חירום
ראוי לעצור את החקיקה המשפטית לפרק זמן מסוים, ואחר כך לאמץ הסדר שיושתת על כללים מוסכמים. וגם: האם יש גבול לסמכות החקיקה של הכנסת בחוקי יסוד? האם יש גבול לסמכות שבית המשפט מקנה לעצמו? להמשיך לקרוא
בעיה של כולם
התערערות הדמוקרטיה אצלנו היא חלק מתהליך עולמי, אך האחריות למתחולל מוטלת לפחות בחלקה על בית המשפט. הסכנה אינה טמונה בחוק לצמצום עילת הסבירות, אלא ביתר צעדיה הדורסניים וחסרי האחריות של הקואליציה, בכוח שניתן לקיצונים בממשלה ובזרם הרדיקלי של המחאות ושל הקוראים לסרבנות להמשיך לקרוא
סבירות נמוכה
הסכנה לדמוקרטיה בישראל קיימת, וישנן לא מעט פעולות מזיקות של הממשלה שראוי להיאבק נגדן – אך עילת הסבירות איננה אחת מהן להמשיך לקרוא
לא בכוח
דמוקרטיה משמעותה ריסון, הסכמה שלאיש אין מונופול על האמת והכרה בכך שייתכן שגם בצד השני מצויה מידה של צדק והיגיון. השיח המתקיים כיום רק מרחיק אותנו מערכים אלה להמשיך לקרוא
לתקן בעדינות
הקריאות הנשמעות נגד שלילת סמכויות היתר שמערכת המשפט נטלה לעצמה הן זעקות הקוזאק הנגזל. הסכנה לדמוקרטיה בישראל מגיעה ממקום אחר להמשיך לקרוא
היועץ המשפטי – המדינה זה אני
"ידיעות אחרונות"האם המצב שבו חוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה הוא סביר?
להמשיך לקרוא
בין רות דוד לאהוד אולמרט
"ידיעות אחרונות"
המהירות שבה הזדרז היועץ מנדלבליט להודיע על סגירת התיק נגד רות דוד, שנחשדה בקבלת מתנות מעו"ד רונאל פישר, בעת שכיהנה כפרקליטת מחוז תל אביב – עומדת בניגוד גמור לרוח הקרב שהפגינה התביעה בפרשת המתנות שקיבל אהוד אולמרט מטלנסקי. הפערים מחדדים עוד יותר את הצורך בהקמת גוף ביקורת עצמאי, שיחקור חשדות לעבירות בפרקליטות.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
המלך החדש
"ידיעות אחרונות"
היועץ המשפטי קובע את המדיניות של עצמו ואינו חייב דין וחשבון לאיש. לכן, כבעל תפקיד עם סמכויות כה רחבות, המינימום שניתן לצפות לו הוא הבהרות בנוגע לעמדותיו בנושאים עקרוניים. למשל, האם הוא תומך בביקורת על הפרקליטות והאם לדעתו הביקורת צריכה לחול גם עליו? האם הוא מסכים לכך שבמקרה של מחלוקת בין הממשלה לבינו תהיה הממשלה זכאית לייצוג משפטי עצמאי? האם בשאלה שקיימים לגביה ספקות הוא יבקש להכתיב לממשלה את מהלכיה או שיסתפק בחוות דעת בציון הספקות ויותיר לממשלה להחליט?
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
המנהיג שסולק פעמיים
"ידיעות אחרונות"
אף שהשאלה הנפוצב בימים אלה היא מה היה קורה אלמלא נרצח רבין, ניתן לשאול גם מה היה קורה לו לא הודח ב-1977 באמצעות איום בכתב אישום בפרשת הדולרים, שספק אם הייתה לו הצדקה. בשנה זו עדיין הייתה ממלכת ירדן בתמונה, ורבין היה המתנגד החריף והתקיף ביותר לתנועת ההתנחלות בשטחים.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
שיבוש בחסות בג"ץ
"ידיעות אחרונות"
הליך המינויים לשירות הציבורי שובש לחלוטין. זה לא היה כך בעבר. במשך כ-45 שנה התנהלו המינויים לתפקידים הרמים ביותר במשרדי הממשלה, בצה"ל, במשטרה, ובבנק ישראל בצורה הגיונית ובשקט יחסי. לפני כ-20 שנה אירע שינוי דרמטי, ומאז חלה הדרדרות בהליך המינוי וברמתו. הגורם המרכזי לכך הוא "המשפטיזציה" – שימוש בהליכים משפטיים לעניינים שאינם מתאימים לכך.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
דרוש: חבל הצלה מדיני
"ידיעות אחרונות"
הסכם המעצמות עם איראן מהווה עבור ישראל אסון מדיני בממדים של יום הכיפורים 1973. מצבנו היה משתפר מאוד אילו עלה בידינו לחלץ מהנשיא אובמה הצהרה תקיפה וחד משמעית שלפיה במישור הבינלאומי מתנהלת אכיפה סלקטיבית ובלתי צודקת כלפי ישראל.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
האם ראש הממשלה יכול לכהן כשר
"ידיעות אחרונות"
הערותיו של השופט חנן מלצר על כך שראש הממשלה לא יכול לכהן גם כשר עוררו באחרונה סערה זוטא, אך יש לבחון אותן לגופן.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
בין דב יוסף לפנחס ספיר
"ידיעות אחרונות"
חשוב להבחין בין מי שמייצר ערך שהמדינה לא הייתה משיגה בלעדיו, לבין מי שניתן לו רכוש מדינה או נכס ציבורי. זהו ההבדל בין מי שהוענקה לו הזכות לנצל את אוצרות ים המלח לבין חברה דוגמת אינטל. הגיע הזמן שנשמע מה יש למפלגות לומר בנוגע להשקעות הון יצרניות בישראל. האם הכוונה היא להמשיך לחשוף אותן לחסדי המשפטיזציה, למחלוקות בין רגולטורים, לסחבת, לחוסר משילות וחוסר יכולת החלטה, לאווירה עוינת ולכללים המשתנים חדשות לבקרים, או שמא קיימת נכונות לחזור לאידיאולוגיה שהנחתה את פנחס ספיר.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
הפרדוקס של היועץ
"ידיעות אחרונות"
במדינה שבה "ניגוד עניינים" הפך לעבירה פלילית וסמל לשחיתות, קיים מוסד, הניצב בראש התביעה, ומושתת כולו על ניגוד עניינים מובנה. מצד אחד היועץ המשפטי מקיים יחסי עבודה שוטפים עם חברי הממשלה, מצד שני הוא גם עומד בראש התביעה, וצריך להחליט לעיתים אם להעמיד שרים לדין. האם ניתן לנתק את החלטתו כתובע מיחסיו השוטפים עם השרים?? המצב רק מסתבך כאשר על ראש הממשלה להחליט בעניינים שנוגעים ליועץ המשפטי ולסמכויותיו.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
הטפה מאוחרת – חשודים ללא זכויות
"ידיעות אחרונות"
המאמר עוסק בזכויות חשודים, במעצר לפני משפט, בהדלפות על ידי מערכת אכיפת החוק, ובהרשעות בתקשורת.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
עושים צחוק מהחוק
"ידיעות אחרונות"
הכנסת קבעה כי הממשלה היוצאת נדרשת לפעול כממשלה רגילה. כיצד הגענו למצב שבו עד הבחירות המדינה תיכנס לחצי שנה של שיתוק? בשנת 2005 בפרשת המועצה הדתית בקריית אונו, בעוד בג"ץ ער להוראה בחוק יסוד הממשלה בעניין "רציפות הממשלה", הוא קבע כי ראוי שמינויים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי ממשל בתקופת ממשלת מעבר, כל זאת בשעה ששופטיו היו מעורבים במאבק עם שרת המשפטים ציפי לבני על מינויים לעליון. הדברים שנאמרו היו בגדר אמרות אגב (אוביטר), אך הפכו לעליונים על פני חוק הכנסת. בינתיים צצה גם הנחיית היועץ המשפטי על מינויים בזמן בחירות, שגם בה נדחק חוק יסוד הממשלה לשוליים.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
חוק יסוד מדינת הלאום
"ידיעות אחרונות"
אין בכוחם של חוקים דקלרטיביים לפתור מחלוקות עיוניות או חברתיות, והם במקרה הטוב חסרי תועלת, ובמקרה הפחות טוב גורמים נזק, כפי שכבר ראינו בעבר עם חוק יסוד ירושלים בירת ישראל.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא
שלטון היועץ
"ידיעות אחרונות"
החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק ביביטורס מעלה שתי שאלות חשובות: האם יש מקום לנהל חקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן, או שעדיף להמתין עד לסיום כהונתו – והאם לא הגיע הזמן להפקיע מהיועץ המשפטי את סמכויות התובע הכללי.
לקריאת המאמר בטאב נפרד להמשיך לקרוא