מאמר זה התפרסם במעריב בתאריך 29.12.2023
מה ניתן ללמוד מטיוטת פסק הדין שהודלפה? אולי כדאי שהעליון יתחיל לנהוג
כמו בית המחוקקים – ויציג לציבור את טיוטות החוקים שהוא עומד לחוקק?
הדלפה של טיוטת פסק הדין, שלפיה בג"ץ עומד לפסול על חודו של קול (8 לעומת 7) את חוק הסבירות, מלמדת שה"קלקולים" בממשלה (כפי שכינה זאת מנחם בגין בשעתו) גלשו לבית המשפט. נסיבה מקילה היא שגם בארה"ב הודלף פסק הדין בסוגיית ההפלות, לפני שפורסם רשמית. אבל ייתכן שמעז עוד ייצא מתוק – ועל כך בהמשך.
לפי הפרסום, כוללים נימוקי הרוב קביעה שלפיה שינויים משמעותיים בחוקי יסוד צריכים להתקבל ברוב שמעותי ואין די ברוב של 61 (או 64) קולות. אולם המסורת בכנסת הייתה מאז ומתמיד )מה שקוראים אצלנו "נוהג קונסטיטוציוני" (שדי ברוב רגיל של 61 – כך היה אפילו לגבי חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שבוטל
מאז). יתר על כן, אם בית המשפט חפץ לחוקק שלעניינים מסוימים יידרש רוב גדול יותר, יהא עליו לחוקק מהו הרוב הדרוש ומהם אותם עניינים. ולשאול האם חקיקה כזו היא בסמכותו?
שאלה נוספת היא, האם לא כדאי בהזדמנות זו לחוקק מהו הרוב הדרוש בבית המשפט לקביעה בנושאים עקרוניים? בכנסת היה בשעתו רוב ברור לכך שלצורך ביטול חוק יידרש רוב בעליון של שני שלישים, אבל הכנסת לא חוקקה זאת. כעת כדאי אולי שבית המשפט יעשה זאת במקומה ויקבע מהו הרוב הדרוש בבית המשפט לצורך ביטול חוקים בכלל, וחוקי יסוד בפרט.
שאלה נוספת נוגעת למשקלו של פסק דין, שניתן אומנם בהרכב של 15 שופטים, אבל ברוב של 8 נגד 7 (כאשר שניים מה־ 8 כבר פרשו למעשה מבית המשפט,