ארכיון פוסטים מאת: daniel_friedmann

איך הגענו לאסון אוסלו

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.9.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
הסכם אוסלו "חוגג" החודש 25 שנים לחתימתו. היה ברור לי, כמו גם לרבים אחרים, שהוא מתכון לאסון. ההסכם החזיר את מנהיג הטרור, ערפאת, למרכז הבמה, עורר גלי טרור שבהם נהרגו יותר מאלף ישראלים ואלפי פלסטינים, והשלום המקווה נראה רחוק כתמיד.
כיצד הגענו בכלל להסכם הזה?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

נתניהו טוב לחמאס

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 20.8.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
סיסמת בחירות מימים עברו הכריזה ש"נתניהו טוב ליהודים". השאלה אם אכן כך הדבר שנויה במחלוקת. לעומת זאת לא ניתן לחלוק על כך שנתניהו טוב, אפילו טוב מאוד, לחמאס.
ממשלה קודמת בראשות נתניהו העניקה לחמאס עסקה חלומית למען החזרתו של גלעד שליט, שבמסגרתה זכה חמאס בשחרור של יותר מ־1,000 מחבלים, לרבות מחבלים אזרחי ישראל, ששום ממשלה בעבר לא הסכימה לשחררם. ממשלת אולמרט סירבה לחתום על עסקה הרבה פחות קיצונית, אבל כאמור נתניהו טוב לחמאס. יחיא סנוואר, שנידון בישראל לחמישה מאסרי עולם, שוחרר בעסקת שליט והפך מנהיג חמאס בעזה, חב לנתניהו לא מעט והוא בוודאי זוכר אותו לטובה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

חוק הלאום בבג"ץ

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 15.8.2018
יש לא מעט אירוניה בעתירה לבג"ץ לבטל את חוק הלאום שכן, לפחות להערכתי, בית המשפט העליון אחראי, אמנם בעקיפין ולפחות באופן חלקי, לחקיקת חוק זה. וזו היתה ההשתלשלות:
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

משל האיש והדב

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
“חוק הלאום” הכושל והמיותר נחקק כחוק יסוד. בכך נשללה האפשרות שייפסל בידי בג”ץ. אבל יש אפשרות לתת לחוק פרשנות מצמצמת, שתפחית את נזקיו. את החוק הזה יש להבין בהקשרו. הקשר אחד הוא ההקשר העולמי, שבו גרר ליברליזם רדיקלי במספר מדינות תגובת נגד, לא פעם בעייתית ומטרידה. ההקשר האחר הוא ההקשר הישראלי, שבו יצרה המהפכה המשפטית וריאציה מקומית של ליברליזם רדיקלי.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

העוקץ הרבני: החוק שמפיל את הרבנים המחתנים

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 19.7.2018
כך נולד האבסורד: נישואין מחוץ למסגרת הרבנות אינם עבירה, אבל אי רישום הנישואין דווקא כן. אבל רשמי הנישואין מטעם הרבנות לא ירשמו את מי שלא נישא במסגרתה. לכן חובה להבהיר כי דרישת הרישום איננה חלה על מי שהחוק אינו מאפשר לו לרשום או להירשם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

לא יהיו קונסיליירי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
במסגרת הוויכוח על מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה זכינו להופעתם של שני יועצים משפטיים לשעבר, יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין, שכיהנו גם כשופטים בעליון. הם הבהירו את הסכנה הקיימת לדעתם בשיטת המינויים המוצעת על ידי איילת שקד, כאשר החשש הוא שהמשפטנים הממונים יחפצו לרצות את השר ויאפשרו לו לפגוע בשלטון החוק, ואף לעבור על החוק.
לשניים יש ניסיון אישי. הם עצמם מונו במישרין על ידי הממשלה, על ידי פוליטיקאים, ללא מכרז ואף ללא ועדת איתור. ברור שהטיעון שבפיהם היה נשמע הרבה יותר משכנע אילו סיפרו לקהל השומעים כדלקמן: מניסיוננו האישי, כמי שמונו במישרין על ידי הממשלה, נוכל לספר כיצד הפכנו עקב כך ל"שפוּטים" של הממשלה ושריה ולא הייתה לנו ברירה אלא לאשר כל גחמה שלהם, בין אם היה הדבר בהתאם לחוק ובין אם בניגוד לו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מבחינתם, ישראל היא שהורתעה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.6.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
תוצאות חילופי המהלומות האחרונות בין צה"ל לבין חמאס עגומות למדי מבחינתה של ישראל. ישראל הגיבה לגל ההתקפות על אזרחיה בהפצצה לילית של שורת יעדים ברצועה. איש מאנשי חמאס לא נפגע. חוליות יורי הפצמ”רים של החמאס והג'יהאד האיסלאמי יצאו אף הן ללא פגע. ראש הממשלה סיפר שחמאס ספג מכה קשה. ספק אם הציבור השתכנע בכך. חמאס ודאי סבור אחרת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

"התגברות" על מסע ההפחדה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 27.4.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנו מורגלים כבר במסעי הפחדה בתחום הפוליטי והמדיני. כעת נחשפנו להפחדה חדשה – קיימת סכנה שהכנסת תנסה להסדיר, באמצעות " חוק התגברות" את הבעיות הקשות שנוצרו עקב הסמכויות המופרזות שבית המשפט העליון לקח לעצמו. כך, למשל, שואל  יצחק זמיר, מה יקרה אם הכנסת תחוקק חוק המסמיך את שר הביטחון לעצור כל אדם ללא הגבלת זמן או אם הכנסת תסמיך את המשטרה לחקור בעינויים? מסע הפחדה זה מושתת כמובן על ההנחה שהכנסת מועדת לשלול את זכויות האדם ורק בית המשפט מגן עליהם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

עדי מדינה – אין צורך להזהר

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.3.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד
שי ניצן, פרקליט המדינה, הזהיר את הציבור הרחב באזהרה חמורה. כל מי שמעז להעלות בדעתו לנהוג שלא כהוגן שיידע: יש עין צפויה ויד רושמת, ובכל פינה, מימינו ומשמאלו, מלפנים ומאחור, אורב לו עד מדינה. לא ניתן לסמוך על איש. ניתן רק לסמוך על האח הגדול, כלומר מערכת התביעה, שתמצא את עד המדינה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

משפט אחד יהיה לכם

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.3.2017
משפט ותקשורת
פרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ מזכירה פרשה ישנה של השופטת הילה כהן, אף שמדובר במעשים שונים לחלוטין (הילה כהן הואשמה בכך שרשמה פרוטוקולים מטעים שאינם משקפים את שהתרחש באולם בית המשפט)
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

בדרך לשינוי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 26.2.2018
לקריאת צילום של המאמר לחץ כאן.
בחירתם של אלכס שטיין ועופר גרוסקופף כשופטים החדשים לבית המשפט העליון, מהווה בתנאים השוררים אצלנו הישג יוצא דופן של שרת המשפטים. שקד הצליחה לנווט את הוועדה לבחירת שופטים ולהגיע לתוצאה מרשימה, כאשר נדרש רוב של שבעה חברים מתשעה וכאשר המחלוקות בנושא כמעט בלתי נמנעות. זה גם הישג של נציגי העליון בוועדה, בראשות הנשיאה אסתר חיות. בית המשפט זכה בשני שופטים מהשורה הראשונה, בעלי רקע אינטלקטואלי עשיר.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

מהו רוב? -בלגן חוקתי

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה ב"ידיעות אחרונות" בתאריך 14.1.2018
כשהחליטה הכנסת, ברוב של 32 קולות נגד 21, לחוקק את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נודע לנו שהתחוללה מהפכה משפטית ויש לנו "חוקה", שלגביה אמר נשיא העליון לשעבר, השופט לנדוי, כי היא "היחידה בעולם שנוצרה באמרי פיו של בית המשפט" וכי לישראל אין למעשה חוקה "אלא הכל הוא פרי קונסטרוקציה משפטית של בית המשפט עצמו, כולל רעיון העליונות השיפוטית".
אך אם הכנסת היא יוצרת החוקה, האם היא חופשית לשנותה, ואם כן באיזה רוב?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מה שלאובמה היה מותר

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 17.12.2017
לקריאה של צילום המאמר לחץ כאן
במאי 2011 עלה בידי כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב לחסל את המחבל אוסמה בן־לאדן. הגופה לא הוחזרה למשפחתו. היא הושלכה לים ונעלמה במצולות. כל זה אירע בתקופתו של ברק אובמה, אחד הנשיאים הליברלים ביותר בתולדות ארה"ב, שאישר את המבצע ומן הסתם גם את הדרך שבה טופלה גופת המחבל. למזלו של אובמה הוא לא חי במדינת בג"צ, ובתי המשפט בארה"ב לא תקפו אותו בטענה שהוא פועל כביכול בניגוד למשפט הבינלאומי המדומיין על ידי הטרוריסטים ועל ידי זרם רדיקלי הטוען לזכויות אדם, אך למעשה פוגע בהן.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט |
הוספת תגובה

Jerusalem recognition: A Jewish-Christian Reconciliation

This Article was published in Hebrew in Yediot Aharonot, and on Ynet in English
Jerusalem occupies a unique spot in Christianity, which includes not only religious sacredness but a political status as well. Both Christians and Jews chose Jerusalem as
their capital when they had the military and political power to do so. The Muslims, on the other hand, never did that.
המשך קריאה ←

קטגוריות: Articles, English |
הוספת תגובה

פיוס יהודי נוצרי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-10.12.2017
למאמר התפרסמה גם גירסא באנגלית ב-YNET

הכרזתו של הנשיא טרמפ המכירה בירושלים כבירת ישראל מחזירה אותנו לשאלה מדוע לא זכינו להכרה כזו ב-18 השנים שבין סיום מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים? כידוע בתום מלחמת העצמאות נקבעו גבולות שביתת הנשק, הידועים כגבולות הקו הירוק. ירושלים המערבית נכללה בתחומה של ישראל ואילו ירושלים המזרחית בתחומה של ירדן. מדוע אם כן הכיר העולם כולו בשליטת ישראל בירושלים המערבית, אך לא היה מוכן להכיר בה כבירת מדינת ישראל?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

לחשב מסלול מחדש

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.11.2017
לקריאה של צילום המאמר לחץ כאן.
בתקופת נשיאותה של מרים נאור בחרו שניים משופטי בית המשפט העליון להתפטר ממשרתם הרמה. זהו מאורע שאין לו תקדים בהיסטוריה של העליון והוא משקף כנראה אי נחת מהמציאות בעליון. להערכתי זהו פרי הצטברות של עומס העבודה בלתי נסבל, בצירוף ירידה במעמדו הציבורי של בית המשפט.
כעת, עם מינויים של הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. העומס האדיר על בית המשפט הוא במידה רבה פרי מדיניותו של העליון עצמו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

חקיקה אופורטוניסטית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-24.10.2017
חקיקה אופורטוניסטית היא חקיקה שמטרתה העיקרית איננו לשפר את השיטה אלא לשרת אינטרס מידי של הגוף השולט באותו זמן. חקיקה כזו היא מתכון לחקיקה גרועה הלוקה בעיוורון לאינטרסים לטווח ארוך. ממשלה קודמת בראשות נתניהו כבר העניקה לנו דוגמא לחקיקה כזו באמצעות "חוק התפלגות סיעה" משנת 2009. החוק שנחקק בהליך מהיר נועד להקל על פיצול במפלגת "קדימה", שהיתה אז באופוזיציה, ובליכוד ציפו לכך שהסיעה המתפצלת תצטרף לממשלה. למרבה המזל התרגיל לא עלה יפה והפיצול באותו שלב לא ארע.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

זה לא "חוק הג'ובים"

מאמר זה התפרסם ב-YNET בתאריך 3.10.2017
יש פוליטיקאים מושחתים, אבל רוב מעשי השחיתות נעשו בידי עובדי ציבור שמונו על ידי עובדי ציבור אחרים. הגיע הזמן לשנות את משוואת הכוחות.
הטור שלפניכם לא נועד להיות פופולרי. הוא נועדה להתמודד עם דעה המקובלת למדי בציבור, ועם תעמולה חריפה, שלפיה הפוליטיקאים מושחתים וככול שיהיו בידם פחות סמכויות – כן ייטב. מינוי על ידי שרים מתואר כ"מינוי פוליטי", שהוא כידוע כינוי גנאי, או "חוק הג'ובים". במקום זאת, כך נטען, יש למנות באמצעות מכרזים, המנוהלים על ידי פקידים, הזוכים לתואר הנכבד "שומרי סף", והם כידוע צדיקים גמורים, שרק האינטרס הציבורי לנגד עיניהם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

פסקי דין מסוכנים

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 20.9.2017
בוויכוח המתנהל כיום בעניין "חוק ההתגברות", כלומר חקיקה שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבוטל על ידי בית המשפט, נשמע ברמה קולם של הדוגלים בהגברת כוחו של בית המשפט והחלשת כוחה של הכנסת. הבסיס לטיעונם הוא שהכנסת עלולה לפגוע במיעוטים ובדמוקרטיה. ואילו בית המשפט, שהאמונה בו היא בעלת אופי דתי, הוא מעוז הדמוקרטיה, הצדק והחוכמה, והוא שיגן עלינו מפגעי הכנסת הדמוקרטית.
אני מסכים לכך שכנסת עלולה לשגות, ומשום כך תמכתי בביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, אף שבית המשפט נטל לעצמו סמכות זו ללא בסיס מתאים בחוק. אולם אני חולק על הצד השני של המשוואה, שלפיה בית המשפט איננו טועה וכי הענקת סמכות מופרזת למוסד כזה אין בה סכנה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

מי כופה על מי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות תחת הכותרת פתרון אפשרי, בלי בג"ץ ב-17.9.2017
(לצפיה בצילום המאמר לחץ כאן)
סדרת פסקי הדין שניתנה לאחרונה בבג”ץ מעוררת מחדש שאלות של יחסי דת ומדינה ומנגנוני הכפייה הכרוכים בהם. בנושאים אלה חשוב להבחין מהו נושא הכפייה ומי נתון לה.
סוג אחד הוא כפייה דתית על החילונים ועל המסורתיים. לקטגוריה זו שייכים, למשל, המונופול הדתי על נישואין וגירושין והיעדר נישואין אזרחיים, מניעת תחבורה ציבורית בשבת, מתן מונופול לרבנות הראשית בתחום הכשרות (אגב, תוך הפרת הסטטוס־קוו), מניעת עבודות על תוואי הרכבת בשבת, מניעת תפילה רפורמית בכותל, ועוד ועוד. חלק גדול מההערצה שבג”ץ זכה לה נעוץ בכך שפעל לצמצום סוג זה של כפייה ולעקיפתו בדרכים שונות. פסיקת בג”ץ המאפשרת עקיפה חלקית של מונופול הרבנות הראשית בתחום הכשרות באמצעות השגחה פרטית שייכת לקטגוריה זו ויש לברך עליה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה