ארכיון פוסטים מאת: daniel_friedmann

גוש האבסורד של נתניהו

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 22.9.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

הצעת גוש ה־55 היא קריאה שקופה לבחירות מועד ג' תוך ניסיון כושל להטיל על אחרים את האחריות לכך. לנתניהו אין בעיה להמר, כאשר לא הוא משלם.

בבחירות האחרונות לא זכתה אף מפלגה בניצחון מוחץ, אבל הליכוד בראשות נתניהו, שממשלתו הפכה ממשלת מיעוט, ספג מפלה. הפתרון הסביר היחיד לתיקו שנוצר הוא ממשלת אחדות לאומית, שהיא חיונית גם נוכח האתגרים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים הצפויים לישראל.

אבל נתניהו, כמו נתניהו, עוד לפני פרסום רשמי של תוצאות הבחירות גיבש עם בני בריתו החרדים והדתיים גוש של 55 חברי כנסת, האמורים ללכת איתו כאיש אחד למשא ומתן הקואליציוני. יום לאחר מכן צירף לכך נתניהו קריאה לגנץ להצטרף אליו כדי להקים "ממשלת אחדות רחבה". צריך להיות עיוור גמור או שוטה מוחלט – ואולי זה מה שנתניהו חושב על ציבור הבוחרים – כדי שלא להבחין שיש סתירה ברורה בין שני המהלכים הללו.

ברור בתכלית שהקמת גוש ה־55 שוללת מראש אפשרות לממשלת אחדות, שכן פירושה של ממשלת אחדות לאומית הוא שוויון בהרכב הממשלה ובחלוקת הכוחות והסמכויות. עניין הרוטציה בראשות הממשלה הוא רק מרכיב אחד בחלוקה זו. עקרונית צריך מספר השרים של שתי החטיבות להיות שווה. כך גם משקל התיקים בממשלה שיוקצה לכל צד, וכך גם לגבי חלוקת ראשי הוועדות החשובות בכנסת. כמו כן צריכים קווי היסוד של הממשלה להיקבע בהסכמה משותפת של שני המרכיבים המרכזיים של ממשלת האחדות.

בכך משתקף יתרון נוסף של ממשלה כזו. ניתן לצרף אליה מפלגות נוספות, אך אין צורך להיכנע לדרישותיהן או לשלם להן מחירים מופרזים, עניין שנתניהו התמחה בו. כך, למשל, מפלגת העצמאות בראשותו של אהוד ברק (לאחר שהתפלג ממפלגת העבודה) הייתה בת חמישה חברים. היא הצטרפה לקואליציית נתניהו וזכתה ללא פחות מארבעה שרים ומשרות נוספות. זוהי כמובן השחתה גמורה. ממשלת איחוד לאומי מונעת תופעות כאלה.

כעת מובן שהצעתו של נתניהו למשא ומתן לממשלת אחדות, כשהוא נושא עימו שובל שלם של מפלגות ליווי, עומדת בסתירה מהותית לרעיון של ממשלת אחדות ומהווה אבסורד גמור. כיצד ניתן יהיה להסכים על קווי יסוד שמפלגת כחול לבן תוכל לחיות איתן? ואיך יחולקו התפקידים כאשר "גוש ה־55" של נתניהו יתבע לעצמו, נוכח גודלו וניפוחו, שני שלישים ממשרות השרים ויותיר את כחול לבן במיעוט?

הצעת גוש ה־55 היא קריאה שקופה לבחירות מועד ג' תוך ניסיון כושל להטיל על אחרים את האחריות לכך. לנתניהו אין בעיה להמר, כאשר לא הוא משלם את כספי ההימור (מחיר הבחירות החדשות והשיבוש בעבודת הממשלה) והמחיר יגולגל על הציבור. צריך לקוות שהמהלך ייכשל, וכי שתי המפלגות הגדולות, ללא מפלגות ליווי, יסכימו על ממשלת אחדות. לממשלה כזו בוודאי יהיה מקום לצרף את מפלגתו של ליברמן, שמהלכיו האחרונים תרמו לא מעט לסיכויי הבראת המערכת, ואף מפלגות נוספות, אך זאת מבלי לערער את יחסי הכוחות בתוך הממשלה ומבלי להיכנע לדרישות בלתי סבירות. לכך צריך לצרף קריאה ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לקבל בהקדם האפשרי את ההחלטות בתיקי נתניהו, שהטיפול בהם עד היום לא הוסיף כבוד למערכת שהוא עומד בראשה, ותרם לא מעט להסתבכויות הפוליטיות שנקלענו אליהן. ממשלת אחדות לאומית, שנקווה שתקום, תצטרך לתת את דעתה גם לרפורמה במוסד הבעייתי של היועץ המשפטי לממשלה.

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

הנשיא צריך להטיל על גנץ להרכיב ממשלה

מאמר זה התפרסם באתר YNET ביום 22.9.2019

אחרי הבחירות באפריל, עם 65 ממליצים, כשל נתניהו בניסיון שלו ופיזר את הכנסת בתכסיס לא ראוי. כעת יש לו כנראה רק 55 ממליצים. זה התור של גנץ.


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

שכחו מה זאת דמוקרטיה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 9.9.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

לא הכל מותר כדי לשמר את השלטון. אין משנים את כללי המשחק הדמוקרטי תוך כדי משחק כדי להבטיח זכייה בבחירות או כדי לשפר את הסיכוי לזכות בהן


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

כשהגיגים של שופטת הופכים לחוק

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 2.9.2019 דורית ביניש, שמונתה לעליון בתקופת ממשלת מעבר, הפכה במפתיע לנושאת דגל האיסור על מינוי שופטים בתקופה כזאת. איך זה קרה? נו, שלטון החוק לכאורה הכנסת היא הרשות המחוקקת. כך עולה מחוקי היסוד וכך …
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

מי היא הממשלה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 1.8.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

חרב השלטון המופנית כלפי פנים – חקירות המשטרה והתביעה הפלילית – הועברה לרשות מבצעת נפרדת, שאיננה כפופה לממשלה, ובראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה.


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

מיהו המחוקק

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 23.7.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

למעשה, יש לנו שתי רשויות מחוקקות: הרשמית, הנבחרת בהליך דמוקרטי, ובצידה זו המתחרה בה – בית המשפט העליון, שהפך בצד תפקידו השיפוטי לרשות מחוקקת


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

חילוניות תחת מתקפה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 23.5.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

החילונים, בוודאי בצירוף המסורתיים, מהווים רוב, אולם זהו רוב חלש שבשיטת הבחירות הנוכחית אין לו ביטוי בשלטון.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

עתירות ללא זכות קיום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 27.4.2019

מיד לאחר שנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, החליט להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ. לטענת העותרים, "הטלת התפקיד על נתניהו אינה חוקתית בשל כתב החשדות החמור נגדו וההחלטה להעמידו לדין כפוף לשימוע". כדאי להזכיר שחוק יסוד: נשיא המדינה קובע כי, "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". במילים אחרות, חוק היסוד קובע שהחלטת הנשיא בכלל איננה שפיטה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

הטעות היא של הפרשנים

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.04.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

הופעת הפרשנים פלג ואברמוביץ' באולפן שישי מחזקת את הטיעון להענקת חסינות לראש הממשלה, כדי שיובטח לו חופש פעולה במינוי שר משפטים מתאים ובהתמודדות עם הקלקולים במערכת המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

המלך הוא עירום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 13.3.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

אחת ההחלטות המזעזעות והשערורייתיות ביותר של בית המשפט העליון הייתה שחוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה, גם כאשר היא שגויה, ולממשלה ולשריה אין זכות ייצוג בבית המשפט. הזכות היא ליועץ המשפטי. רוצה – מייצג את הממשלה. אינו רוצה – איננו מייצג אותה. הוא אף רשאי לאסור על הממשלה ושריה להיות מיוצגים בכלל. כך הפך היועץ המשפטי לסותם פיות מוסמך, שבכוחו לשלול מכל בעל תפקיד ברשות המבצעת את הזכות להיות מיוצג בבית המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הולכים על חבל דק

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 28.2.2018
לקריאת צילום של המאמר המודפס בטאב נפרד

להתבטאות האומללה של ממלא מקום שר החוץ הטרי ישראל כץ בעניין האנטישמיות והפולנים הייתה תוצאה אחת חיובית, אולי לא מבחינתה של הממשלה הנוכחית אבל בהחלט מבחינתה של מדינת ישראל: פולין הודיעה על ביטול השתתפותה בוועידת מדינות וישגרד (פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה), צ'כיה הלכה בעקבותיה, והוועידה לא התקיימה בארץ. כולנו החמצנו אמנם תמונות חגיגיות של נתניהו בראשות הוועידה בארץ, כמו גם התבטאויות על מנהיגותו ועל ההצלחות הדיפלומטיות של ישראל, אולם צריך להבין שאנחנו מהלכים על חבל דק.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

בחירות בכפוף לשימוע

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה באתר YNET בתאריך 17.2.2019

היועמ"ש גילה יכולת סחבת מרשימה, אבל בקרוב הוא יודיע על כתב אישום בכפוף לשימוע. מה ההשלכות האפשריות על עתידו של נתניהו?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

האחרון שיכול להתלונן

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 30.1.2019

תקופת כהונתו של נתניהו מתקרבת כנראה לסיומה. הזעם והטרוניות על תרומתה של מערכת המשפט לשקיעתו רחוקים מלהרשים. יש לזכור שמערכת המשפט היא שזיכתה את נתניהו במעמדו הרם. כאשר נתניהו בראשות הליכוד התמודד נגד אולמרט, הוא נותר באופוזיציה בראשות מפלגה בת 12 צירים. המערכת המשפטית היא שהביאה להדחת אולמרט ולעליית נתניהו. הוא האחרון שזכאי להתלונן עליה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

פרשת אל-קאסם: פוסט ציונות בביהמ"ש העליון

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 22.10.2018
פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינה של לארה אל-קאסם מחזיר אותנו לתקופות הלא מרנינות של פסיקה בעלת אופי פוסט-ציוני, שצצה מידי פעם במהלך המהפכה המשפטית.
לפוסט-ציונות יש מספר היבטים. אחד מהם הוא יחס מעודד ותומך במי שנאבק במדינת ישראל. דוגמא בולטת מהווה פסק הדין שעסק בעניינם של עזמי בשארה ותנועת בל"ד שביקשו להתמודד בבחירות לכנסת ב-2003. הנושא נידון בפני 11 שופטים, שהחליטו ברוב דעות של שבעה (ביניהם ברק וביניש) כנגד ארבעה (ביניהם שלמה לוין וטירקל), לאפשר לעזמי בשארה ולמפלגתו להתמודד בבחירות.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט |
הוספת תגובה

חתונה ישראלית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
נישואיהם של לוסי אהריש וצחי הלוי הם מאורע משמח, ובני הזוג ראויים לברכות. אהריש היא אישיות תקשורתית בולטת, נעימת הליכות, נבונה, בעלת סגנון תרבותי שהוא היפוכו של הסגנון הוולגרי הנשמע לא אחת בשיח הציבורי.
אהריש היא מוסלמית שנישאה ליהודי. למרבה הצער, המדינה אינה מסדירה נישואים כאלה. אין זו אשמתה של אהריש שישראל אינה דואגת להבטיח את הזכות לנישואים בשורה של מקרים, לרבות נישואים בין־דתיים. אבל טוב לפחות שבעניין זה יכולה הגישה הליברלית לבוא לידי ביטוי, ומכוחה ניתן לקיים טקס נישואים כזה באופן פרטי, אף שההכרה של המדינה בנישואים אלה היא במקרה הטוב חלקית ומוגבלת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הכנסת מסוכנת, אבל העליון יותר

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 8.10.2018
אלה שדוחקים לתת עוד כוח לביהמ"ש מתרצים זאת בחשש (מופרך בדר"כ) לפגיעה של הח"כים בדמוקרטיה. אבל אחרת ניחשף לסכנות גדולות בהרבה.
יש השואלים מה יהיה אם הכנסת תבטל את הדמוקרטיה? או תשלול זכות בחירה מהערבים או מהמתנחלים? בתשובה לכך נשמעת הקריאה: רק בית המשפט יצילנו, ולפיכך יש להעצים את הכוח המופרז ממילא שכבר נמצא בידיו. אכן, אנו משופעים בסיכונים, אולם כאשר מבקשים להתגונן בפניהם יש להעריך מחד את גודל הסיכון ומאידך את מחיר ההגנה ואת הסיכונים החדשים שהגנה זו יוצרת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מי באמת מאיים על הדמוקרטיה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 3.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנחנו משופעים במסעי הפחדה. כך, למשל, מנתניהו שמענו על הערבים הנוהרים בהמוניהם להצביע בקלפי. ויש הפחדות אחרות, ולכל אחת מהן מטרה משלה. הפחדה נוכחית מתייחסת לאפשרות שחברי הכנסת יחליטו לבטל את הבחירות ואת הדמוקרטיה. הפחדה זו נועדה לשכנע שמערכת המשפט, הנהנית כבר היום מעודף סמכויות שנטלה לעצמה, זקוקה לסמכויות נוספות, כמו הסמכות לבטל חוקי יסוד. מובן שאם בית המשפט העליון ייטול לעצמו, ללא סמכות, את הכוח לעשות זאת, יהיה זה מהלך אנטי־דמוקרטי המושתת על האבסורד שלפיו נדרש מהלך אנטי־דמוקרטי כדי להגן על הדמוקרטיה מ"סכנה" מדומה הניצבת כביכול בפתח.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

איך הגענו לאסון אוסלו

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.9.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
הסכם אוסלו "חוגג" החודש 25 שנים לחתימתו. היה ברור לי, כמו גם לרבים אחרים, שהוא מתכון לאסון. ההסכם החזיר את מנהיג הטרור, ערפאת, למרכז הבמה, עורר גלי טרור שבהם נהרגו יותר מאלף ישראלים ואלפי פלסטינים, והשלום המקווה נראה רחוק כתמיד.
כיצד הגענו בכלל להסכם הזה?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

נתניהו טוב לחמאס

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 20.8.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
סיסמת בחירות מימים עברו הכריזה ש"נתניהו טוב ליהודים". השאלה אם אכן כך הדבר שנויה במחלוקת. לעומת זאת לא ניתן לחלוק על כך שנתניהו טוב, אפילו טוב מאוד, לחמאס.
ממשלה קודמת בראשות נתניהו העניקה לחמאס עסקה חלומית למען החזרתו של גלעד שליט, שבמסגרתה זכה חמאס בשחרור של יותר מ־1,000 מחבלים, לרבות מחבלים אזרחי ישראל, ששום ממשלה בעבר לא הסכימה לשחררם. ממשלת אולמרט סירבה לחתום על עסקה הרבה פחות קיצונית, אבל כאמור נתניהו טוב לחמאס. יחיא סנוואר, שנידון בישראל לחמישה מאסרי עולם, שוחרר בעסקת שליט והפך מנהיג חמאס בעזה, חב לנתניהו לא מעט והוא בוודאי זוכר אותו לטובה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

חוק הלאום בבג"ץ

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 15.8.2018
יש לא מעט אירוניה בעתירה לבג"ץ לבטל את חוק הלאום שכן, לפחות להערכתי, בית המשפט העליון אחראי, אמנם בעקיפין ולפחות באופן חלקי, לחקיקת חוק זה. וזו היתה ההשתלשלות:
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה