ארכיון פוסטים מאת: daniel_friedmann

חילוניות תחת מתקפה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 23.5.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

החילונים, בוודאי בצירוף המסורתיים, מהווים רוב, אולם זהו רוב חלש שבשיטת הבחירות הנוכחית אין לו ביטוי בשלטון.

לינור אברג'יל, מלכת יופי שלימים חזרה בתשובה, נבחרה להופיע כמנחה בטקס הדלקת המשואות. עודד אל־יגון, שפרש לפני כ־13 שנים מכס השיפוט, בחר ללגלג ברשת על המטפחת שלינור עטתה לראשה. לגלוג על לבושו של אדם, ואחת היא אם מדובר בלבוש של אישה חרדית או של מתמודדת בתחרות מלכת יופי, הוא מעשה פסול. ההתבטאויות המלגלגות, מפי אדם שאיננו נמצא במרכז ההתעניינות הציבורית, גררו גל אדיר של תגובות נזעמות מפי אישים ידועים. נשים בעלות מעמד ציבורי ופוליטי בחרו לעטות על ראשיהן, כאות הזדהות, כיסוי ראש דומה, וזכו לצילום ולפרסום בתקשורת. ואפילו דוברוּת בתי המשפט, באופן יוצא דופן, ראתה לנכון לתאר את ההתבטאות של אל־יגון "מבישה".

מעניין להשוות תגובות אלה לאירוע לבוש אחר, שעליו דווח לאחרונה: בחורה במכנסיים קצרים ביקשה לנסוע למקום עבודתה, אולם הנהג סירב לאפשר לה לעלות לאוטובוס ב"לבוש לא הולם", הפוגע, כך הוסבר, ברגשותיהם של נוסעים דתיים. התגובה לשערורייה זו הייתה דלה עד אפסית. וזו רק טיפה בים. לאחרונה התבשרנו על נערה צעירה שביקשה להצטרף לשירתו של זמר שהופיע ברמת־גן בערב יום העצמאות. היא הורדה מהבמה. כל זה מצטרף לאירועים החוזרים ונשנים בצה"ל שבהם נאסר על חיילות להשמיע שירה בציבור, כאשר פרשיות אלה עוברות כמעט ללא תגובה.

לכך מצטרף תהליך החודר בהדרגה למוסדות ההשכלה הגבוהה: חרדים, במספרים צנועים למדי, מבקשים ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות. זוהי בלי ספק התפתחות מבורכת. אבל מסתבר שרבים מהם מוכנים לעשות זאת רק בתנאי הפרדה בכיתות בין גברים לנשים, הפרדה הגולשת לתחומים נוספים בקמפוס ותגיע אולי אף להפרדת הקמפוסים.

הפרדה כזו מנוגדת לערך הבסיסי והיסודי ביותר של התנועה הציונית – האמונה בשוויון, כולל שוויון בין נשים לגברים. הציונות, שהיא תנועה חילונית, דגלה מראשית ימיה בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר, וזאת על אפה וחמתה של האורתודוקסיה הדתית ובימים שבהם רבות ממדינות המערב הדמוקרטיות לא היו מוכנות להעניק לנשים זכויות שכאלה.

לא שמעתי שחרדים הגרים בחו"ל ומבקשים לרכוש השכלה מציבים לאוניברסיטאות שם דרישות דומות בדבר הפרדה. אבל בישראל הכל אפשרי, והנושא אף מוצג בצירוף "הבהרה": או שתאפשרו הפרדה או שהחרדים לא יבואו ללמוד ולא יוכלו להתפרנס, ואז יהא עליכם, החילונים, המסורתיים והדתיים־לאומיים לפרנס אותם בעבודתכם. אבל מתברר שגם בישראל לא מוכרחים להיכנע. הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב קבעה מסלול קבלה לחרדים המביא בחשבון את הרקע הלימודי החסר שלהם. כמה עשרות חרדים התקבלו במסגרת זו, למרות שהפקולטה שומרת על שוויון ואיננה מעלה בדעתה לקיים מסלולי לימודים נפרדים לנשים ולגברים.

כיום נמצאת החילוניות וערכיה הבסיסיים תחת מתקפה. החילונים, בוודאי בצירוף המסורתיים, מהווים רוב, אולם זהו רוב חלש, שבשיטת הבחירות הנוכחית אין לו ביטוי בשלטון. החרדים הם מיעוט, אך זהו מיעוט רב עוצמה האוחז מזה כ־40 שנה בנתח נכבד מהשלטון, וכוחם גובר והולך. בהקשר זה יש עניין מיוחד בספרו החשוב של אמנון רובינשטיין, "סיפורם של היהודים החילוניים", הכולל את סיפורם של שלושת היהודים – אלברט איינשטיין, פרנץ קפקא וזיגמונד פרויד – שהשפיעו אולי יותר מכל אדם אחר על המדע והתרבות העולמית. שלושתם היו קשורים לתרבות ולהיסטוריה היהודית, ועם זאת היו חילוניים לחלוטין. העוצמה הזאת, שיש בתרבות החילונית ובערכיה, מאפשרת קשר עם קהילות יהודיות מגוונות בחו"ל, לרבות בארה"ב, על הפלגים הקונסרבטיביים והרפורמיים שבה. אלה הם גם הערכים המאפשרים לנו לקלוט את יהדות ברית־המועצות ללא בדיקות דנ"א, וגם כאשר האב יהודי והאם, רחמנא ליצלן, איננה יהודייה.

עיני לא צרה בהגנה שזכתה לה לינור אברג'יל. אבל העדר הגנה לנערה שהודחה מהאוטובוס, לנערה שהורדה מהבמה ולחיילות המופלות לרעה מותיר תחושה קשה. החילוניות, שהקימה את המדינה, נתונה למתקפה, והשאלה היא האם יש עדיין בכוחה להתארגן ולהיאבק על ערכיה.

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

עתירות ללא זכות קיום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 27.4.2019

מיד לאחר שנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, החליט להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ. לטענת העותרים, "הטלת התפקיד על נתניהו אינה חוקתית בשל כתב החשדות החמור נגדו וההחלטה להעמידו לדין כפוף לשימוע". כדאי להזכיר שחוק יסוד: נשיא המדינה קובע כי, "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". במילים אחרות, חוק היסוד קובע שהחלטת הנשיא בכלל איננה שפיטה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

הטעות היא של הפרשנים

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.04.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

הופעת הפרשנים פלג ואברמוביץ' באולפן שישי מחזקת את הטיעון להענקת חסינות לראש הממשלה, כדי שיובטח לו חופש פעולה במינוי שר משפטים מתאים ובהתמודדות עם הקלקולים במערכת המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

המלך הוא עירום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 13.3.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

אחת ההחלטות המזעזעות והשערורייתיות ביותר של בית המשפט העליון הייתה שחוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה, גם כאשר היא שגויה, ולממשלה ולשריה אין זכות ייצוג בבית המשפט. הזכות היא ליועץ המשפטי. רוצה – מייצג את הממשלה. אינו רוצה – איננו מייצג אותה. הוא אף רשאי לאסור על הממשלה ושריה להיות מיוצגים בכלל. כך הפך היועץ המשפטי לסותם פיות מוסמך, שבכוחו לשלול מכל בעל תפקיד ברשות המבצעת את הזכות להיות מיוצג בבית המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הולכים על חבל דק

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 28.2.2018
לקריאת צילום של המאמר המודפס בטאב נפרד

להתבטאות האומללה של ממלא מקום שר החוץ הטרי ישראל כץ בעניין האנטישמיות והפולנים הייתה תוצאה אחת חיובית, אולי לא מבחינתה של הממשלה הנוכחית אבל בהחלט מבחינתה של מדינת ישראל: פולין הודיעה על ביטול השתתפותה בוועידת מדינות וישגרד (פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה), צ'כיה הלכה בעקבותיה, והוועידה לא התקיימה בארץ. כולנו החמצנו אמנם תמונות חגיגיות של נתניהו בראשות הוועידה בארץ, כמו גם התבטאויות על מנהיגותו ועל ההצלחות הדיפלומטיות של ישראל, אולם צריך להבין שאנחנו מהלכים על חבל דק.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

בחירות בכפוף לשימוע

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה באתר YNET בתאריך 17.2.2019

היועמ"ש גילה יכולת סחבת מרשימה, אבל בקרוב הוא יודיע על כתב אישום בכפוף לשימוע. מה ההשלכות האפשריות על עתידו של נתניהו?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

האחרון שיכול להתלונן

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 30.1.2019

תקופת כהונתו של נתניהו מתקרבת כנראה לסיומה. הזעם והטרוניות על תרומתה של מערכת המשפט לשקיעתו רחוקים מלהרשים. יש לזכור שמערכת המשפט היא שזיכתה את נתניהו במעמדו הרם. כאשר נתניהו בראשות הליכוד התמודד נגד אולמרט, הוא נותר באופוזיציה בראשות מפלגה בת 12 צירים. המערכת המשפטית היא שהביאה להדחת אולמרט ולעליית נתניהו. הוא האחרון שזכאי להתלונן עליה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

פרשת אל-קאסם: פוסט ציונות בביהמ"ש העליון

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 22.10.2018
פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינה של לארה אל-קאסם מחזיר אותנו לתקופות הלא מרנינות של פסיקה בעלת אופי פוסט-ציוני, שצצה מידי פעם במהלך המהפכה המשפטית.
לפוסט-ציונות יש מספר היבטים. אחד מהם הוא יחס מעודד ותומך במי שנאבק במדינת ישראל. דוגמא בולטת מהווה פסק הדין שעסק בעניינם של עזמי בשארה ותנועת בל"ד שביקשו להתמודד בבחירות לכנסת ב-2003. הנושא נידון בפני 11 שופטים, שהחליטו ברוב דעות של שבעה (ביניהם ברק וביניש) כנגד ארבעה (ביניהם שלמה לוין וטירקל), לאפשר לעזמי בשארה ולמפלגתו להתמודד בבחירות.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט |
הוספת תגובה

חתונה ישראלית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
נישואיהם של לוסי אהריש וצחי הלוי הם מאורע משמח, ובני הזוג ראויים לברכות. אהריש היא אישיות תקשורתית בולטת, נעימת הליכות, נבונה, בעלת סגנון תרבותי שהוא היפוכו של הסגנון הוולגרי הנשמע לא אחת בשיח הציבורי.
אהריש היא מוסלמית שנישאה ליהודי. למרבה הצער, המדינה אינה מסדירה נישואים כאלה. אין זו אשמתה של אהריש שישראל אינה דואגת להבטיח את הזכות לנישואים בשורה של מקרים, לרבות נישואים בין־דתיים. אבל טוב לפחות שבעניין זה יכולה הגישה הליברלית לבוא לידי ביטוי, ומכוחה ניתן לקיים טקס נישואים כזה באופן פרטי, אף שההכרה של המדינה בנישואים אלה היא במקרה הטוב חלקית ומוגבלת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הכנסת מסוכנת, אבל העליון יותר

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 8.10.2018
אלה שדוחקים לתת עוד כוח לביהמ"ש מתרצים זאת בחשש (מופרך בדר"כ) לפגיעה של הח"כים בדמוקרטיה. אבל אחרת ניחשף לסכנות גדולות בהרבה.
יש השואלים מה יהיה אם הכנסת תבטל את הדמוקרטיה? או תשלול זכות בחירה מהערבים או מהמתנחלים? בתשובה לכך נשמעת הקריאה: רק בית המשפט יצילנו, ולפיכך יש להעצים את הכוח המופרז ממילא שכבר נמצא בידיו. אכן, אנו משופעים בסיכונים, אולם כאשר מבקשים להתגונן בפניהם יש להעריך מחד את גודל הסיכון ומאידך את מחיר ההגנה ואת הסיכונים החדשים שהגנה זו יוצרת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מי באמת מאיים על הדמוקרטיה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 3.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנחנו משופעים במסעי הפחדה. כך, למשל, מנתניהו שמענו על הערבים הנוהרים בהמוניהם להצביע בקלפי. ויש הפחדות אחרות, ולכל אחת מהן מטרה משלה. הפחדה נוכחית מתייחסת לאפשרות שחברי הכנסת יחליטו לבטל את הבחירות ואת הדמוקרטיה. הפחדה זו נועדה לשכנע שמערכת המשפט, הנהנית כבר היום מעודף סמכויות שנטלה לעצמה, זקוקה לסמכויות נוספות, כמו הסמכות לבטל חוקי יסוד. מובן שאם בית המשפט העליון ייטול לעצמו, ללא סמכות, את הכוח לעשות זאת, יהיה זה מהלך אנטי־דמוקרטי המושתת על האבסורד שלפיו נדרש מהלך אנטי־דמוקרטי כדי להגן על הדמוקרטיה מ"סכנה" מדומה הניצבת כביכול בפתח.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

איך הגענו לאסון אוסלו

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.9.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
הסכם אוסלו "חוגג" החודש 25 שנים לחתימתו. היה ברור לי, כמו גם לרבים אחרים, שהוא מתכון לאסון. ההסכם החזיר את מנהיג הטרור, ערפאת, למרכז הבמה, עורר גלי טרור שבהם נהרגו יותר מאלף ישראלים ואלפי פלסטינים, והשלום המקווה נראה רחוק כתמיד.
כיצד הגענו בכלל להסכם הזה?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

נתניהו טוב לחמאס

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 20.8.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
סיסמת בחירות מימים עברו הכריזה ש"נתניהו טוב ליהודים". השאלה אם אכן כך הדבר שנויה במחלוקת. לעומת זאת לא ניתן לחלוק על כך שנתניהו טוב, אפילו טוב מאוד, לחמאס.
ממשלה קודמת בראשות נתניהו העניקה לחמאס עסקה חלומית למען החזרתו של גלעד שליט, שבמסגרתה זכה חמאס בשחרור של יותר מ־1,000 מחבלים, לרבות מחבלים אזרחי ישראל, ששום ממשלה בעבר לא הסכימה לשחררם. ממשלת אולמרט סירבה לחתום על עסקה הרבה פחות קיצונית, אבל כאמור נתניהו טוב לחמאס. יחיא סנוואר, שנידון בישראל לחמישה מאסרי עולם, שוחרר בעסקת שליט והפך מנהיג חמאס בעזה, חב לנתניהו לא מעט והוא בוודאי זוכר אותו לטובה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

חוק הלאום בבג"ץ

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 15.8.2018
יש לא מעט אירוניה בעתירה לבג"ץ לבטל את חוק הלאום שכן, לפחות להערכתי, בית המשפט העליון אחראי, אמנם בעקיפין ולפחות באופן חלקי, לחקיקת חוק זה. וזו היתה ההשתלשלות:
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

משל האיש והדב

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
“חוק הלאום” הכושל והמיותר נחקק כחוק יסוד. בכך נשללה האפשרות שייפסל בידי בג”ץ. אבל יש אפשרות לתת לחוק פרשנות מצמצמת, שתפחית את נזקיו. את החוק הזה יש להבין בהקשרו. הקשר אחד הוא ההקשר העולמי, שבו גרר ליברליזם רדיקלי במספר מדינות תגובת נגד, לא פעם בעייתית ומטרידה. ההקשר האחר הוא ההקשר הישראלי, שבו יצרה המהפכה המשפטית וריאציה מקומית של ליברליזם רדיקלי.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

העוקץ הרבני: החוק שמפיל את הרבנים המחתנים

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 19.7.2018
כך נולד האבסורד: נישואין מחוץ למסגרת הרבנות אינם עבירה, אבל אי רישום הנישואין דווקא כן. אבל רשמי הנישואין מטעם הרבנות לא ירשמו את מי שלא נישא במסגרתה. לכן חובה להבהיר כי דרישת הרישום איננה חלה על מי שהחוק אינו מאפשר לו לרשום או להירשם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

לא יהיו קונסיליירי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
במסגרת הוויכוח על מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה זכינו להופעתם של שני יועצים משפטיים לשעבר, יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין, שכיהנו גם כשופטים בעליון. הם הבהירו את הסכנה הקיימת לדעתם בשיטת המינויים המוצעת על ידי איילת שקד, כאשר החשש הוא שהמשפטנים הממונים יחפצו לרצות את השר ויאפשרו לו לפגוע בשלטון החוק, ואף לעבור על החוק.
לשניים יש ניסיון אישי. הם עצמם מונו במישרין על ידי הממשלה, על ידי פוליטיקאים, ללא מכרז ואף ללא ועדת איתור. ברור שהטיעון שבפיהם היה נשמע הרבה יותר משכנע אילו סיפרו לקהל השומעים כדלקמן: מניסיוננו האישי, כמי שמונו במישרין על ידי הממשלה, נוכל לספר כיצד הפכנו עקב כך ל"שפוּטים" של הממשלה ושריה ולא הייתה לנו ברירה אלא לאשר כל גחמה שלהם, בין אם היה הדבר בהתאם לחוק ובין אם בניגוד לו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מבחינתם, ישראל היא שהורתעה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.6.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
תוצאות חילופי המהלומות האחרונות בין צה"ל לבין חמאס עגומות למדי מבחינתה של ישראל. ישראל הגיבה לגל ההתקפות על אזרחיה בהפצצה לילית של שורת יעדים ברצועה. איש מאנשי חמאס לא נפגע. חוליות יורי הפצמ”רים של החמאס והג'יהאד האיסלאמי יצאו אף הן ללא פגע. ראש הממשלה סיפר שחמאס ספג מכה קשה. ספק אם הציבור השתכנע בכך. חמאס ודאי סבור אחרת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

"התגברות" על מסע ההפחדה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 27.4.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנו מורגלים כבר במסעי הפחדה בתחום הפוליטי והמדיני. כעת נחשפנו להפחדה חדשה – קיימת סכנה שהכנסת תנסה להסדיר, באמצעות " חוק התגברות" את הבעיות הקשות שנוצרו עקב הסמכויות המופרזות שבית המשפט העליון לקח לעצמו. כך, למשל, שואל  יצחק זמיר, מה יקרה אם הכנסת תחוקק חוק המסמיך את שר הביטחון לעצור כל אדם ללא הגבלת זמן או אם הכנסת תסמיך את המשטרה לחקור בעינויים? מסע הפחדה זה מושתת כמובן על ההנחה שהכנסת מועדת לשלול את זכויות האדם ורק בית המשפט מגן עליהם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

עדי מדינה – אין צורך להזהר

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.3.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד
שי ניצן, פרקליט המדינה, הזהיר את הציבור הרחב באזהרה חמורה. כל מי שמעז להעלות בדעתו לנהוג שלא כהוגן שיידע: יש עין צפויה ויד רושמת, ובכל פינה, מימינו ומשמאלו, מלפנים ומאחור, אורב לו עד מדינה. לא ניתן לסמוך על איש. ניתן רק לסמוך על האח הגדול, כלומר מערכת התביעה, שתמצא את עד המדינה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה