קטגוריה: פוליטיקה

חילוניות תחת מתקפה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 23.5.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

החילונים, בוודאי בצירוף המסורתיים, מהווים רוב, אולם זהו רוב חלש שבשיטת הבחירות הנוכחית אין לו ביטוי בשלטון.

לינור אברג'יל, מלכת יופי שלימים חזרה בתשובה, נבחרה להופיע כמנחה בטקס הדלקת המשואות. עודד אל־יגון, שפרש לפני כ־13 שנים מכס השיפוט, בחר ללגלג ברשת על המטפחת שלינור עטתה לראשה. לגלוג על לבושו של אדם, ואחת היא אם מדובר בלבוש של אישה חרדית או של מתמודדת בתחרות מלכת יופי, הוא מעשה פסול. ההתבטאויות המלגלגות, מפי אדם שאיננו נמצא במרכז ההתעניינות הציבורית, גררו גל אדיר של תגובות נזעמות מפי אישים ידועים. נשים בעלות מעמד ציבורי ופוליטי בחרו לעטות על ראשיהן, כאות הזדהות, כיסוי ראש דומה, וזכו לצילום ולפרסום בתקשורת. ואפילו דוברוּת בתי המשפט, באופן יוצא דופן, ראתה לנכון לתאר את ההתבטאות של אל־יגון "מבישה".

מעניין להשוות תגובות אלה לאירוע לבוש אחר, שעליו דווח לאחרונה: בחורה במכנסיים קצרים ביקשה לנסוע למקום עבודתה, אולם הנהג סירב לאפשר לה לעלות לאוטובוס ב"לבוש לא הולם", הפוגע, כך הוסבר, ברגשותיהם של נוסעים דתיים. התגובה לשערורייה זו הייתה דלה עד אפסית. וזו רק טיפה בים. לאחרונה התבשרנו על נערה צעירה שביקשה להצטרף לשירתו של זמר שהופיע ברמת־גן בערב יום העצמאות. היא הורדה מהבמה. כל זה מצטרף לאירועים החוזרים ונשנים בצה"ל שבהם נאסר על חיילות להשמיע שירה בציבור, כאשר פרשיות אלה עוברות כמעט ללא תגובה.

לכך מצטרף תהליך החודר בהדרגה למוסדות ההשכלה הגבוהה: חרדים, במספרים צנועים למדי, מבקשים ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות. זוהי בלי ספק התפתחות מבורכת. אבל מסתבר שרבים מהם מוכנים לעשות זאת רק בתנאי הפרדה בכיתות בין גברים לנשים, הפרדה הגולשת לתחומים נוספים בקמפוס ותגיע אולי אף להפרדת הקמפוסים.

הפרדה כזו מנוגדת לערך הבסיסי והיסודי ביותר של התנועה הציונית – האמונה בשוויון, כולל שוויון בין נשים לגברים. הציונות, שהיא תנועה חילונית, דגלה מראשית ימיה בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר, וזאת על אפה וחמתה של האורתודוקסיה הדתית ובימים שבהם רבות ממדינות המערב הדמוקרטיות לא היו מוכנות להעניק לנשים זכויות שכאלה.

לא שמעתי שחרדים הגרים בחו"ל ומבקשים לרכוש השכלה מציבים לאוניברסיטאות שם דרישות דומות בדבר הפרדה. אבל בישראל הכל אפשרי, והנושא אף מוצג בצירוף "הבהרה": או שתאפשרו הפרדה או שהחרדים לא יבואו ללמוד ולא יוכלו להתפרנס, ואז יהא עליכם, החילונים, המסורתיים והדתיים־לאומיים לפרנס אותם בעבודתכם. אבל מתברר שגם בישראל לא מוכרחים להיכנע. הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב קבעה מסלול קבלה לחרדים המביא בחשבון את הרקע הלימודי החסר שלהם. כמה עשרות חרדים התקבלו במסגרת זו, למרות שהפקולטה שומרת על שוויון ואיננה מעלה בדעתה לקיים מסלולי לימודים נפרדים לנשים ולגברים.

כיום נמצאת החילוניות וערכיה הבסיסיים תחת מתקפה. החילונים, בוודאי בצירוף המסורתיים, מהווים רוב, אולם זהו רוב חלש, שבשיטת הבחירות הנוכחית אין לו ביטוי בשלטון. החרדים הם מיעוט, אך זהו מיעוט רב עוצמה האוחז מזה כ־40 שנה בנתח נכבד מהשלטון, וכוחם גובר והולך. בהקשר זה יש עניין מיוחד בספרו החשוב של אמנון רובינשטיין, "סיפורם של היהודים החילוניים", הכולל את סיפורם של שלושת היהודים – אלברט איינשטיין, פרנץ קפקא וזיגמונד פרויד – שהשפיעו אולי יותר מכל אדם אחר על המדע והתרבות העולמית. שלושתם היו קשורים לתרבות ולהיסטוריה היהודית, ועם זאת היו חילוניים לחלוטין. העוצמה הזאת, שיש בתרבות החילונית ובערכיה, מאפשרת קשר עם קהילות יהודיות מגוונות בחו"ל, לרבות בארה"ב, על הפלגים הקונסרבטיביים והרפורמיים שבה. אלה הם גם הערכים המאפשרים לנו לקלוט את יהדות ברית־המועצות ללא בדיקות דנ"א, וגם כאשר האב יהודי והאם, רחמנא ליצלן, איננה יהודייה.

עיני לא צרה בהגנה שזכתה לה לינור אברג'יל. אבל העדר הגנה לנערה שהודחה מהאוטובוס, לנערה שהורדה מהבמה ולחיילות המופלות לרעה מותיר תחושה קשה. החילוניות, שהקימה את המדינה, נתונה למתקפה, והשאלה היא האם יש עדיין בכוחה להתארגן ולהיאבק על ערכיה.

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

המלך הוא עירום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 13.3.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

אחת ההחלטות המזעזעות והשערורייתיות ביותר של בית המשפט העליון הייתה שחוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה, גם כאשר היא שגויה, ולממשלה ולשריה אין זכות ייצוג בבית המשפט. הזכות היא ליועץ המשפטי. רוצה – מייצג את הממשלה. אינו רוצה – איננו מייצג אותה. הוא אף רשאי לאסור על הממשלה ושריה להיות מיוצגים בכלל. כך הפך היועץ המשפטי לסותם פיות מוסמך, שבכוחו לשלול מכל בעל תפקיד ברשות המבצעת את הזכות להיות מיוצג בבית המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הולכים על חבל דק

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 28.2.2018
לקריאת צילום של המאמר המודפס בטאב נפרד

להתבטאות האומללה של ממלא מקום שר החוץ הטרי ישראל כץ בעניין האנטישמיות והפולנים הייתה תוצאה אחת חיובית, אולי לא מבחינתה של הממשלה הנוכחית אבל בהחלט מבחינתה של מדינת ישראל: פולין הודיעה על ביטול השתתפותה בוועידת מדינות וישגרד (פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה), צ'כיה הלכה בעקבותיה, והוועידה לא התקיימה בארץ. כולנו החמצנו אמנם תמונות חגיגיות של נתניהו בראשות הוועידה בארץ, כמו גם התבטאויות על מנהיגותו ועל ההצלחות הדיפלומטיות של ישראל, אולם צריך להבין שאנחנו מהלכים על חבל דק.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

בחירות בכפוף לשימוע

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה באתר YNET בתאריך 17.2.2019

היועמ"ש גילה יכולת סחבת מרשימה, אבל בקרוב הוא יודיע על כתב אישום בכפוף לשימוע. מה ההשלכות האפשריות על עתידו של נתניהו?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

האחרון שיכול להתלונן

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 30.1.2019

תקופת כהונתו של נתניהו מתקרבת כנראה לסיומה. הזעם והטרוניות על תרומתה של מערכת המשפט לשקיעתו רחוקים מלהרשים. יש לזכור שמערכת המשפט היא שזיכתה את נתניהו במעמדו הרם. כאשר נתניהו בראשות הליכוד התמודד נגד אולמרט, הוא נותר באופוזיציה בראשות מפלגה בת 12 צירים. המערכת המשפטית היא שהביאה להדחת אולמרט ולעליית נתניהו. הוא האחרון שזכאי להתלונן עליה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

חתונה ישראלית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
נישואיהם של לוסי אהריש וצחי הלוי הם מאורע משמח, ובני הזוג ראויים לברכות. אהריש היא אישיות תקשורתית בולטת, נעימת הליכות, נבונה, בעלת סגנון תרבותי שהוא היפוכו של הסגנון הוולגרי הנשמע לא אחת בשיח הציבורי.
אהריש היא מוסלמית שנישאה ליהודי. למרבה הצער, המדינה אינה מסדירה נישואים כאלה. אין זו אשמתה של אהריש שישראל אינה דואגת להבטיח את הזכות לנישואים בשורה של מקרים, לרבות נישואים בין־דתיים. אבל טוב לפחות שבעניין זה יכולה הגישה הליברלית לבוא לידי ביטוי, ומכוחה ניתן לקיים טקס נישואים כזה באופן פרטי, אף שההכרה של המדינה בנישואים אלה היא במקרה הטוב חלקית ומוגבלת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הכנסת מסוכנת, אבל העליון יותר

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 8.10.2018
אלה שדוחקים לתת עוד כוח לביהמ"ש מתרצים זאת בחשש (מופרך בדר"כ) לפגיעה של הח"כים בדמוקרטיה. אבל אחרת ניחשף לסכנות גדולות בהרבה.
יש השואלים מה יהיה אם הכנסת תבטל את הדמוקרטיה? או תשלול זכות בחירה מהערבים או מהמתנחלים? בתשובה לכך נשמעת הקריאה: רק בית המשפט יצילנו, ולפיכך יש להעצים את הכוח המופרז ממילא שכבר נמצא בידיו. אכן, אנו משופעים בסיכונים, אולם כאשר מבקשים להתגונן בפניהם יש להעריך מחד את גודל הסיכון ומאידך את מחיר ההגנה ואת הסיכונים החדשים שהגנה זו יוצרת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מי באמת מאיים על הדמוקרטיה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 3.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנחנו משופעים במסעי הפחדה. כך, למשל, מנתניהו שמענו על הערבים הנוהרים בהמוניהם להצביע בקלפי. ויש הפחדות אחרות, ולכל אחת מהן מטרה משלה. הפחדה נוכחית מתייחסת לאפשרות שחברי הכנסת יחליטו לבטל את הבחירות ואת הדמוקרטיה. הפחדה זו נועדה לשכנע שמערכת המשפט, הנהנית כבר היום מעודף סמכויות שנטלה לעצמה, זקוקה לסמכויות נוספות, כמו הסמכות לבטל חוקי יסוד. מובן שאם בית המשפט העליון ייטול לעצמו, ללא סמכות, את הכוח לעשות זאת, יהיה זה מהלך אנטי־דמוקרטי המושתת על האבסורד שלפיו נדרש מהלך אנטי־דמוקרטי כדי להגן על הדמוקרטיה מ"סכנה" מדומה הניצבת כביכול בפתח.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

חוק הלאום בבג"ץ

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 15.8.2018
יש לא מעט אירוניה בעתירה לבג"ץ לבטל את חוק הלאום שכן, לפחות להערכתי, בית המשפט העליון אחראי, אמנם בעקיפין ולפחות באופן חלקי, לחקיקת חוק זה. וזו היתה ההשתלשלות:
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

משל האיש והדב

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
“חוק הלאום” הכושל והמיותר נחקק כחוק יסוד. בכך נשללה האפשרות שייפסל בידי בג”ץ. אבל יש אפשרות לתת לחוק פרשנות מצמצמת, שתפחית את נזקיו. את החוק הזה יש להבין בהקשרו. הקשר אחד הוא ההקשר העולמי, שבו גרר ליברליזם רדיקלי במספר מדינות תגובת נגד, לא פעם בעייתית ומטרידה. ההקשר האחר הוא ההקשר הישראלי, שבו יצרה המהפכה המשפטית וריאציה מקומית של ליברליזם רדיקלי.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

לא יהיו קונסיליירי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
במסגרת הוויכוח על מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה זכינו להופעתם של שני יועצים משפטיים לשעבר, יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין, שכיהנו גם כשופטים בעליון. הם הבהירו את הסכנה הקיימת לדעתם בשיטת המינויים המוצעת על ידי איילת שקד, כאשר החשש הוא שהמשפטנים הממונים יחפצו לרצות את השר ויאפשרו לו לפגוע בשלטון החוק, ואף לעבור על החוק.
לשניים יש ניסיון אישי. הם עצמם מונו במישרין על ידי הממשלה, על ידי פוליטיקאים, ללא מכרז ואף ללא ועדת איתור. ברור שהטיעון שבפיהם היה נשמע הרבה יותר משכנע אילו סיפרו לקהל השומעים כדלקמן: מניסיוננו האישי, כמי שמונו במישרין על ידי הממשלה, נוכל לספר כיצד הפכנו עקב כך ל"שפוּטים" של הממשלה ושריה ולא הייתה לנו ברירה אלא לאשר כל גחמה שלהם, בין אם היה הדבר בהתאם לחוק ובין אם בניגוד לו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מהו רוב? -בלגן חוקתי

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה ב"ידיעות אחרונות" בתאריך 14.1.2018
כשהחליטה הכנסת, ברוב של 32 קולות נגד 21, לחוקק את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נודע לנו שהתחוללה מהפכה משפטית ויש לנו "חוקה", שלגביה אמר נשיא העליון לשעבר, השופט לנדוי, כי היא "היחידה בעולם שנוצרה באמרי פיו של בית המשפט" וכי לישראל אין למעשה חוקה "אלא הכל הוא פרי קונסטרוקציה משפטית של בית המשפט עצמו, כולל רעיון העליונות השיפוטית".
אך אם הכנסת היא יוצרת החוקה, האם היא חופשית לשנותה, ואם כן באיזה רוב?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

לחשב מסלול מחדש

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.11.2017
לקריאה של צילום המאמר לחץ כאן.
בתקופת נשיאותה של מרים נאור בחרו שניים משופטי בית המשפט העליון להתפטר ממשרתם הרמה. זהו מאורע שאין לו תקדים בהיסטוריה של העליון והוא משקף כנראה אי נחת מהמציאות בעליון. להערכתי זהו פרי הצטברות של עומס העבודה בלתי נסבל, בצירוף ירידה במעמדו הציבורי של בית המשפט.
כעת, עם מינויים של הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. העומס האדיר על בית המשפט הוא במידה רבה פרי מדיניותו של העליון עצמו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

חקיקה אופורטוניסטית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-24.10.2017
חקיקה אופורטוניסטית היא חקיקה שמטרתה העיקרית איננו לשפר את השיטה אלא לשרת אינטרס מידי של הגוף השולט באותו זמן. חקיקה כזו היא מתכון לחקיקה גרועה הלוקה בעיוורון לאינטרסים לטווח ארוך. ממשלה קודמת בראשות נתניהו כבר העניקה לנו דוגמא לחקיקה כזו באמצעות "חוק התפלגות סיעה" משנת 2009. החוק שנחקק בהליך מהיר נועד להקל על פיצול במפלגת "קדימה", שהיתה אז באופוזיציה, ובליכוד ציפו לכך שהסיעה המתפצלת תצטרף לממשלה. למרבה המזל התרגיל לא עלה יפה והפיצול באותו שלב לא ארע.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

זה לא "חוק הג'ובים"

מאמר זה התפרסם ב-YNET בתאריך 3.10.2017
יש פוליטיקאים מושחתים, אבל רוב מעשי השחיתות נעשו בידי עובדי ציבור שמונו על ידי עובדי ציבור אחרים. הגיע הזמן לשנות את משוואת הכוחות.
הטור שלפניכם לא נועד להיות פופולרי. הוא נועדה להתמודד עם דעה המקובלת למדי בציבור, ועם תעמולה חריפה, שלפיה הפוליטיקאים מושחתים וככול שיהיו בידם פחות סמכויות – כן ייטב. מינוי על ידי שרים מתואר כ"מינוי פוליטי", שהוא כידוע כינוי גנאי, או "חוק הג'ובים". במקום זאת, כך נטען, יש למנות באמצעות מכרזים, המנוהלים על ידי פקידים, הזוכים לתואר הנכבד "שומרי סף", והם כידוע צדיקים גמורים, שרק האינטרס הציבורי לנגד עיניהם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

אקטיביזם שיפוטי -` פסיביות חקיקתית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-4.9.2017
הרעיון לבקש מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהלכה שקבע במסגרת החלטתו לפסול את מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית) ולהחזירו לדיון בכנסת – אינו מוצלח. הוא סובל משלושה פגמים מרכזיים.
ראשית, המדינה הודיעה שהיא מקבלת את פסיקת בג"ץ לגופה, והדיון בנושא יחזור לוועדת הכספים בכנסת, אבל היא מבקשת דיון בשאלה העקרונית: סמכות בית המשפט לפסול חוק משיקולים של פגם בהליכי החקיקה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מיהו הלוויתן

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.7.2017
שרת המשפטים העלתה לאחרונה הצעה לשינוי דרכי מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה באמצעות ועדת איתור. ההצעה לטעמי שקולה וסבירה, אך היא עוררה את קצפו של פרופ' ידידיה שטרן, שבמאמר שפורסם במדור זה ב-4.7 גייס לעזרתו את תומס הובס ואת תואר הלווייתן שהעניק לכוח האדיר שבידי השלטון. כוח זה, מסביר שטרן, "עצום מאין כמוהו ולכן מסוכן במיוחד", והוא כולל בין השאר אלימות ממוסדת באמצעות המשטרה.
אבל מיהו בדיוק השלטון הזה? מיהו הלווייתן?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

די להתעמרות באולמרט

מאמר זה התפרסם בשם "האומץ לעמוד מול השימוש המופרז בכוח" באתר YNET בתאריך 18.6.2017
ההתנכלות החדשה לאולמרט בעניין קיצור שליש ממאסרו מעוררת זיכרונות לא נעימים מהדרך שבה נוהלו החקירות נגדו, רבות מהן חקירות סרק, שיצרו התחושה שמתנהל מרדף בלתי פוסק וללא גבולות, המלווה באין ספור הדלפות ממשרד מבקר המדינה וממערכת אכיפת החוק. כל אלה יצרו אווירה עוינת נגדו, ולחץ על בתי המשפט להרשיע.
מי שישווה את חקירות אולמרט, הדלפות סביבן ואווירת הלינץ שבה התנהלו, לשקט ולצניעות שבה מתנהלות חקירות נתניהו, יחשוב מן הסתם שמדובר בתרבות מעולם אחר.
לא אפרט את שארע במשפטיו. אומר רק שבמהלכם נשברו כל הכללים שהיו מקובלים אצלנו בדבר זכויות נאשם, וכי הרשעתו בעבירת השוחד שבגינה נדון לשנה וחצי מאסר היא שגויה. ניתן אולי להבינה, אם גם לא להצדיקה, על רקע האווירה הציבורית ששררה אז.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

חלם זה כאן

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 31.10.2016

כותרות גדולות בישרו לנו שראש הממשלה הגיש לבית המשפט עתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה בעניין גילוי חשבוניות הכביסה (בשלב זה לא ידוע אם צפוי הליך גישור). אלמלא ידיעתנו באיזו מדינה מדובר, בוודאי היינו סבורים שזהו אחד מסיפורי חלם. אבל לא. זה קורה אצלנו, והשאלה היא: איך הגענו לאבסורד המגוחך הזה?
שורש העניין הוא בפסקי הדין השגויים של בית המשפט העליון בפרשות דרעי ופנחסי, שבהם נפסק כי עליהם לעזוב את הממשלה מחמת כתבי אישום שהוכנו נגדם. הייתה זו הלכה חדשנית שעמדה בניגוד לכל מה שהיה מובן עד אז, בימים שעדיין האמינו בחזקת החפות. אבל זה רק היבט אחד של הבעיה. ההיבט האחר היה, שבפרשה זו הושפל ראש הממשלה יצחק רבין עד עפר כשבית המשפט מפגין בו זלזול מוחלט וקובע שאין לו זכות להיות מיוצג בבית המשפט, וכי היועץ המשפטי מוסמך לסתום את פיו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

האיש שהביא לפרס את הנשיאות

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.10.2016
בימים אלה, בהם מוצפת התקשורת במילות צער ואהבה על שמעון פרס שהלך לעולמו, מתפרסם כמעט במקביל, במקום צנוע יותר, מידע אודות פסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון בעניינו של של אולמרט. העליון דחה את ערעורי התביעה בתיקים שבהם זוכה אולמרט, אך דחה גם את ערעורו של אולמרט בפרשת טלנסקי ואישר את העונש שנגזר עליו. אני, לפחות, לא ראיתי שהוזכר הקשר בין אולמרט לבין נשיאותו של פרס.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה