קטגוריה: בלוג

עתירות ללא זכות קיום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 27.4.2019

מיד לאחר שנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, החליט להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ. לטענת העותרים, "הטלת התפקיד על נתניהו אינה חוקתית בשל כתב החשדות החמור נגדו וההחלטה להעמידו לדין כפוף לשימוע". כדאי להזכיר שחוק יסוד: נשיא המדינה קובע כי, "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". במילים אחרות, חוק היסוד קובע שהחלטת הנשיא בכלל איננה שפיטה.

ויש גם פסק דין של בג"ץ, בעתירה שהוגשה על ידי ערי ז'בוטינסקי והלל קוק נגד נשיא המדינה חיים ויצמן. היה זה אחרי שממשלת בן־גוריון הגישה את התפטרותה, הנשיא קיים התייעצות עם נציגי הסיעות בכנסת ובא למסקנה שאין מנוס מהליכה לבחירות. העותרים דרשו לחייב אותו להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר מבין שאר חברי הכנסת, עד שיימצא מי שיוכל להרכיב ממשלה. העתירה נדחתה. בית המשפט קבע שהשאלה "נוגעת לסמכויותיו האקסקוטיביות והפוליטיות של הנשיא ואיננה בתחום הרשות השופטת". בקיצור: הנושא איננו שפיט. פסק הדין ניתן בשנת 1951, בהרכב של חמישה שופטים בראשות הנשיא דאז זמורה, ולמיטב ידיעתי איש מעולם לא חלק על נכונותו ועל ההיגיון שבו.

השאלה שהציבה העתירה שהוגשה נגד הנשיא ריבלין איננה מה צריך בג"ץ להחליט, אלא איך בכלל מוגשת עתירה כזו נוכח סעיף 13 לחוק יסוד: נשיא המדינה ונוכח ההחלטה שניתנה בשעתו בעתירתם של ז'בוטינסקי וקוק?

דומני שהתשובה לכך היא שהביטחון המשפטי התערער בישראל לחלוטין. ההנחה היא שהחוק, בעצם שום חוק, איננו מחייב או שניתן לעקוף אותו בטכניקה כזו או אחרת, ואחת היא אם מדובר בחוק יסוד, בחוק רגיל או אפילו בהלכה שנפסקה בבית המשפט. מעל לכל מרחפת רוחו של בג"ץ, המבטא את מה שמכונה בישראל "שלטון החוק", כאשר הכוונה היא לשיקול דעת שיפוטי ללא גבולות, שאיננו כפוף לחוקים או לכללים, והוא מופעל לפי מה שנראה לשופטים צודק ונכון ברגע מסוים, אולי תחת השפעת התקשורת הזועקת חמס או "חוסר סבירות" או מחמת תחושה מעורפלת בדבר קיומה של אווירה אוהדת לעתירה.

הפעם ‑ חשוב לציין ‑ בג"ץ דחה את העתירה, אבל בלי להטיל הוצאות על העותרים, בלי לציין שהעניין איננו שפיט, כפי שקבע בתבונה רבה ההרכב בראשות הנשיא זמורה. בפסק הדין רק נאמר שהעניין איננו "מקרה חריג שבחריגים בו יתכן כי ניתן לשקול התערבות שיפוטית בהחלטה של נשיא המדינה". בקיצור, הנושא הפך שפיט, והעתירה המופרכת הבאה תגיע בתקווה לשכנע את בג"ץ שהפעם מדובר במקרה "חריג שבחריגים". נקודת האור האחת בפסק הדין, שהינה חשובה וראוי להדגישה, היא שהעתירה נדחתה מבלי לבקש תשובה מצד המדינה.

באווירה זו אין תימה שהתחושה המחלחלת לציבור היא שאין שום מסגרת ואין שום כללים. נוצר ערפל משפטי, שבו הכל פתוח והכל אפשרי. כל הוראה חוקית ניתנת לערעור, אין עיקרון שאותו לא ניתן בהזדמנות נאותה לקעקע, ואין סיבה שלא לנסות. שערי בג"ץ פתוחים תמיד, אפילו בפני עתירה לביטול חוק הלאום, העומדת להתברר בפני הרכב של 9 שופטים, למרות שמדובר בחוק יסוד, שעניין ביטולו איננו בסמכות בג"ץ. אבל האם האמירה שנושא כלשהו איננו בסמכות בג"ץ מהווה כפירה בעיקר? האם בכלל ניתן להעלות רעיון שכזה במדינה שבה בג"ץ הכל יכול מגלם את "שלטון החוק" ובתור שכזה הוא ניצב מעל החוק?

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

הטעות היא של הפרשנים

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.04.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

הופעת הפרשנים פלג ואברמוביץ' באולפן שישי מחזקת את הטיעון להענקת חסינות לראש הממשלה, כדי שיובטח לו חופש פעולה במינוי שר משפטים מתאים ובהתמודדות עם הקלקולים במערכת המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

המלך הוא עירום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 13.3.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

אחת ההחלטות המזעזעות והשערורייתיות ביותר של בית המשפט העליון הייתה שחוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה, גם כאשר היא שגויה, ולממשלה ולשריה אין זכות ייצוג בבית המשפט. הזכות היא ליועץ המשפטי. רוצה – מייצג את הממשלה. אינו רוצה – איננו מייצג אותה. הוא אף רשאי לאסור על הממשלה ושריה להיות מיוצגים בכלל. כך הפך היועץ המשפטי לסותם פיות מוסמך, שבכוחו לשלול מכל בעל תפקיד ברשות המבצעת את הזכות להיות מיוצג בבית המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הולכים על חבל דק

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 28.2.2018
לקריאת צילום של המאמר המודפס בטאב נפרד

להתבטאות האומללה של ממלא מקום שר החוץ הטרי ישראל כץ בעניין האנטישמיות והפולנים הייתה תוצאה אחת חיובית, אולי לא מבחינתה של הממשלה הנוכחית אבל בהחלט מבחינתה של מדינת ישראל: פולין הודיעה על ביטול השתתפותה בוועידת מדינות וישגרד (פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה), צ'כיה הלכה בעקבותיה, והוועידה לא התקיימה בארץ. כולנו החמצנו אמנם תמונות חגיגיות של נתניהו בראשות הוועידה בארץ, כמו גם התבטאויות על מנהיגותו ועל ההצלחות הדיפלומטיות של ישראל, אולם צריך להבין שאנחנו מהלכים על חבל דק.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

בחירות בכפוף לשימוע

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה באתר YNET בתאריך 17.2.2019

היועמ"ש גילה יכולת סחבת מרשימה, אבל בקרוב הוא יודיע על כתב אישום בכפוף לשימוע. מה ההשלכות האפשריות על עתידו של נתניהו?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

האחרון שיכול להתלונן

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 30.1.2019

תקופת כהונתו של נתניהו מתקרבת כנראה לסיומה. הזעם והטרוניות על תרומתה של מערכת המשפט לשקיעתו רחוקים מלהרשים. יש לזכור שמערכת המשפט היא שזיכתה את נתניהו במעמדו הרם. כאשר נתניהו בראשות הליכוד התמודד נגד אולמרט, הוא נותר באופוזיציה בראשות מפלגה בת 12 צירים. המערכת המשפטית היא שהביאה להדחת אולמרט ולעליית נתניהו. הוא האחרון שזכאי להתלונן עליה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

פרשת אל-קאסם: פוסט ציונות בביהמ"ש העליון

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 22.10.2018
פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינה של לארה אל-קאסם מחזיר אותנו לתקופות הלא מרנינות של פסיקה בעלת אופי פוסט-ציוני, שצצה מידי פעם במהלך המהפכה המשפטית.
לפוסט-ציונות יש מספר היבטים. אחד מהם הוא יחס מעודד ותומך במי שנאבק במדינת ישראל. דוגמא בולטת מהווה פסק הדין שעסק בעניינם של עזמי בשארה ותנועת בל"ד שביקשו להתמודד בבחירות לכנסת ב-2003. הנושא נידון בפני 11 שופטים, שהחליטו ברוב דעות של שבעה (ביניהם ברק וביניש) כנגד ארבעה (ביניהם שלמה לוין וטירקל), לאפשר לעזמי בשארה ולמפלגתו להתמודד בבחירות.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט |
הוספת תגובה

חתונה ישראלית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
נישואיהם של לוסי אהריש וצחי הלוי הם מאורע משמח, ובני הזוג ראויים לברכות. אהריש היא אישיות תקשורתית בולטת, נעימת הליכות, נבונה, בעלת סגנון תרבותי שהוא היפוכו של הסגנון הוולגרי הנשמע לא אחת בשיח הציבורי.
אהריש היא מוסלמית שנישאה ליהודי. למרבה הצער, המדינה אינה מסדירה נישואים כאלה. אין זו אשמתה של אהריש שישראל אינה דואגת להבטיח את הזכות לנישואים בשורה של מקרים, לרבות נישואים בין־דתיים. אבל טוב לפחות שבעניין זה יכולה הגישה הליברלית לבוא לידי ביטוי, ומכוחה ניתן לקיים טקס נישואים כזה באופן פרטי, אף שההכרה של המדינה בנישואים אלה היא במקרה הטוב חלקית ומוגבלת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הכנסת מסוכנת, אבל העליון יותר

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 8.10.2018
אלה שדוחקים לתת עוד כוח לביהמ"ש מתרצים זאת בחשש (מופרך בדר"כ) לפגיעה של הח"כים בדמוקרטיה. אבל אחרת ניחשף לסכנות גדולות בהרבה.
יש השואלים מה יהיה אם הכנסת תבטל את הדמוקרטיה? או תשלול זכות בחירה מהערבים או מהמתנחלים? בתשובה לכך נשמעת הקריאה: רק בית המשפט יצילנו, ולפיכך יש להעצים את הכוח המופרז ממילא שכבר נמצא בידיו. אכן, אנו משופעים בסיכונים, אולם כאשר מבקשים להתגונן בפניהם יש להעריך מחד את גודל הסיכון ומאידך את מחיר ההגנה ואת הסיכונים החדשים שהגנה זו יוצרת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מי באמת מאיים על הדמוקרטיה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 3.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנחנו משופעים במסעי הפחדה. כך, למשל, מנתניהו שמענו על הערבים הנוהרים בהמוניהם להצביע בקלפי. ויש הפחדות אחרות, ולכל אחת מהן מטרה משלה. הפחדה נוכחית מתייחסת לאפשרות שחברי הכנסת יחליטו לבטל את הבחירות ואת הדמוקרטיה. הפחדה זו נועדה לשכנע שמערכת המשפט, הנהנית כבר היום מעודף סמכויות שנטלה לעצמה, זקוקה לסמכויות נוספות, כמו הסמכות לבטל חוקי יסוד. מובן שאם בית המשפט העליון ייטול לעצמו, ללא סמכות, את הכוח לעשות זאת, יהיה זה מהלך אנטי־דמוקרטי המושתת על האבסורד שלפיו נדרש מהלך אנטי־דמוקרטי כדי להגן על הדמוקרטיה מ"סכנה" מדומה הניצבת כביכול בפתח.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

איך הגענו לאסון אוסלו

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.9.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
הסכם אוסלו "חוגג" החודש 25 שנים לחתימתו. היה ברור לי, כמו גם לרבים אחרים, שהוא מתכון לאסון. ההסכם החזיר את מנהיג הטרור, ערפאת, למרכז הבמה, עורר גלי טרור שבהם נהרגו יותר מאלף ישראלים ואלפי פלסטינים, והשלום המקווה נראה רחוק כתמיד.
כיצד הגענו בכלל להסכם הזה?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

נתניהו טוב לחמאס

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 20.8.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
סיסמת בחירות מימים עברו הכריזה ש"נתניהו טוב ליהודים". השאלה אם אכן כך הדבר שנויה במחלוקת. לעומת זאת לא ניתן לחלוק על כך שנתניהו טוב, אפילו טוב מאוד, לחמאס.
ממשלה קודמת בראשות נתניהו העניקה לחמאס עסקה חלומית למען החזרתו של גלעד שליט, שבמסגרתה זכה חמאס בשחרור של יותר מ־1,000 מחבלים, לרבות מחבלים אזרחי ישראל, ששום ממשלה בעבר לא הסכימה לשחררם. ממשלת אולמרט סירבה לחתום על עסקה הרבה פחות קיצונית, אבל כאמור נתניהו טוב לחמאס. יחיא סנוואר, שנידון בישראל לחמישה מאסרי עולם, שוחרר בעסקת שליט והפך מנהיג חמאס בעזה, חב לנתניהו לא מעט והוא בוודאי זוכר אותו לטובה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

חוק הלאום בבג"ץ

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 15.8.2018
יש לא מעט אירוניה בעתירה לבג"ץ לבטל את חוק הלאום שכן, לפחות להערכתי, בית המשפט העליון אחראי, אמנם בעקיפין ולפחות באופן חלקי, לחקיקת חוק זה. וזו היתה ההשתלשלות:
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

משל האיש והדב

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
“חוק הלאום” הכושל והמיותר נחקק כחוק יסוד. בכך נשללה האפשרות שייפסל בידי בג”ץ. אבל יש אפשרות לתת לחוק פרשנות מצמצמת, שתפחית את נזקיו. את החוק הזה יש להבין בהקשרו. הקשר אחד הוא ההקשר העולמי, שבו גרר ליברליזם רדיקלי במספר מדינות תגובת נגד, לא פעם בעייתית ומטרידה. ההקשר האחר הוא ההקשר הישראלי, שבו יצרה המהפכה המשפטית וריאציה מקומית של ליברליזם רדיקלי.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

העוקץ הרבני: החוק שמפיל את הרבנים המחתנים

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 19.7.2018
כך נולד האבסורד: נישואין מחוץ למסגרת הרבנות אינם עבירה, אבל אי רישום הנישואין דווקא כן. אבל רשמי הנישואין מטעם הרבנות לא ירשמו את מי שלא נישא במסגרתה. לכן חובה להבהיר כי דרישת הרישום איננה חלה על מי שהחוק אינו מאפשר לו לרשום או להירשם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

לא יהיו קונסיליירי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.7.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
במסגרת הוויכוח על מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה זכינו להופעתם של שני יועצים משפטיים לשעבר, יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין, שכיהנו גם כשופטים בעליון. הם הבהירו את הסכנה הקיימת לדעתם בשיטת המינויים המוצעת על ידי איילת שקד, כאשר החשש הוא שהמשפטנים הממונים יחפצו לרצות את השר ויאפשרו לו לפגוע בשלטון החוק, ואף לעבור על החוק.
לשניים יש ניסיון אישי. הם עצמם מונו במישרין על ידי הממשלה, על ידי פוליטיקאים, ללא מכרז ואף ללא ועדת איתור. ברור שהטיעון שבפיהם היה נשמע הרבה יותר משכנע אילו סיפרו לקהל השומעים כדלקמן: מניסיוננו האישי, כמי שמונו במישרין על ידי הממשלה, נוכל לספר כיצד הפכנו עקב כך ל"שפוּטים" של הממשלה ושריה ולא הייתה לנו ברירה אלא לאשר כל גחמה שלהם, בין אם היה הדבר בהתאם לחוק ובין אם בניגוד לו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מבחינתם, ישראל היא שהורתעה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.6.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
תוצאות חילופי המהלומות האחרונות בין צה"ל לבין חמאס עגומות למדי מבחינתה של ישראל. ישראל הגיבה לגל ההתקפות על אזרחיה בהפצצה לילית של שורת יעדים ברצועה. איש מאנשי חמאס לא נפגע. חוליות יורי הפצמ”רים של החמאס והג'יהאד האיסלאמי יצאו אף הן ללא פגע. ראש הממשלה סיפר שחמאס ספג מכה קשה. ספק אם הציבור השתכנע בכך. חמאס ודאי סבור אחרת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

"התגברות" על מסע ההפחדה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 27.4.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנו מורגלים כבר במסעי הפחדה בתחום הפוליטי והמדיני. כעת נחשפנו להפחדה חדשה – קיימת סכנה שהכנסת תנסה להסדיר, באמצעות " חוק התגברות" את הבעיות הקשות שנוצרו עקב הסמכויות המופרזות שבית המשפט העליון לקח לעצמו. כך, למשל, שואל  יצחק זמיר, מה יקרה אם הכנסת תחוקק חוק המסמיך את שר הביטחון לעצור כל אדם ללא הגבלת זמן או אם הכנסת תסמיך את המשטרה לחקור בעינויים? מסע הפחדה זה מושתת כמובן על ההנחה שהכנסת מועדת לשלול את זכויות האדם ורק בית המשפט מגן עליהם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

עדי מדינה – אין צורך להזהר

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.3.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד
שי ניצן, פרקליט המדינה, הזהיר את הציבור הרחב באזהרה חמורה. כל מי שמעז להעלות בדעתו לנהוג שלא כהוגן שיידע: יש עין צפויה ויד רושמת, ובכל פינה, מימינו ומשמאלו, מלפנים ומאחור, אורב לו עד מדינה. לא ניתן לסמוך על איש. ניתן רק לסמוך על האח הגדול, כלומר מערכת התביעה, שתמצא את עד המדינה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

משפט אחד יהיה לכם

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.3.2017
משפט ותקשורת
פרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ מזכירה פרשה ישנה של השופטת הילה כהן, אף שמדובר במעשים שונים לחלוטין (הילה כהן הואשמה בכך שרשמה פרוטוקולים מטעים שאינם משקפים את שהתרחש באולם בית המשפט)
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה