קטגוריה: בלוג

לטיפולו של המנהיג הבא

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 22.11.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

נתניהו בנאומו דיבר בחריפות על היותו נרדף. המציאות היא הפוכה. מנדלבליט הוכח כיועץ המשפטי הנוח ביותר שנתניהו יכול לחלום עליו.

כבר בראשית פרשת הצוללות הכריז מנדלבליט שראש הממשלה פטור מאחריות. פרשת יחסי נתניהו–"ישראל היום", המעוררת לא מעט שאלות, בכלל לא נחקרה. בתיק 1000 הוא הסתפק בהפרת אמונים, חרף הנימוקים בעד אשמה חמורה יותר. בתיק 2000, תיק חלש ובעייתי לגופו, בחר מנדלבליט להאשים את נתניהו, שיזם את השיחות עם נוני מוזס, בהפרת אמונים בלבד, בעוד שמוזס מואשם בהצעת שוחד. הנימוק לאבסורד הוא שנתניהו רימה את מוזס ולא התכוון לתת לו דבר. נימוק מוזר זה מעורר חשד לעבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה, אך על כך לא נאמר דבר.

ראש ממשלה יכול לכהן כל עוד לא הורשע בפסק דין חלוט. אבל קיימת אפשרות לטעון שהחוק לא התכוון לחול על ראש ממשלה שלא נהנה מאמון הכנסת אלא מכהן כראש ממשלת מעבר, וכי בג"ץ יחליט כבר כעת שעל ראש הממשלה להתפטר. אפשרות זו נראית לי רחוקה ולא סבירה, אך החלטות בג"ץ הן לא פעם בלתי צפויות.

עניין אחר נוגע לחסינות. עקרונית, נתניהו יכול לבקש שהכנסת תעניק לו חסינות, למשל, על בסיס ההוראה ש"ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או לייצוג ציבור הבוחרים". אך לא ברור כלל אם יש רוב בכנסת למתן החסינות. קשה להצדיק את העמדה שהכנסת הנוכחית בכלל לא מטפלת בנושא, שיכול להישאר תלוי ועומד עד לאחר הבחירות הבאות. אבל אפילו אם יהיה רוב בכנסת בעד חסינות, לא ברור שמתקיימים התנאים הדרושים לכך, שכן גם אם תינתן תגיע לבג"ץ, שתוצאתו כאמור היא בלתי צפויה.

אבל אפילו אם יזכה נתניהו בחסינות (שהיא זמנית ופרוצדורלית בלבד), קיים ספק רב אם בכלל ניתן להטיל על אדם, שכלפיו תלוי כתב אישום בשוחד, להרכיב ממשלה. משמעות הדבר היא שאם הוא יוצב בראשות הליכוד, הרי שהליכוד מתייצב לבחירות הבאות עם מנהיג הסובל מנכות בנוגע ליכולתו להרכיב ממשלה.

למרות כל זה, עומד בעינו הסיכון שנתניהו יבקש לשוב ולהתמודד בבחירות בראשות הליכוד, תוך סיכו י -קלוש ככל שיהיה – להשיג רוב מוחץ שיבטיח לו הן חסינות והן רוב לראשות הממשלה, ומצויד בעוצמה זו ייאבק בפרקליטות ובבג"ץ. צריך לקוות שהליכוד לא ייתן יד להימור המסוכן הזה, שסיכוייו לפגוע בליכוד גדולים בהרבה מהסיכוי לסייע לנתניהו, וכי תימצא דרך לבחור בהקדם מנהיג אחר שיוכל לעמוד בראשו ולסיים בכך את השיתוק הפוקד את המדינה.

הפרקליטות רחוקה מלהיות כליל השלמות, וההדלפות ממנה הפכו למכת מדינה. אולם טענותיו של נתניהו נגד הפרקליטות נשמעו חלולות. הוא תמך בפרקליטות כאשר התנהלו החקירות נגד אולמרט, ואז הוא הפיק מהן את מלוא התועלת. בטענות נגד מערכת אכיפת החוק היה עליו לטפל לפני שנפתחו החקירות נגדו, אלא שאז בחר דווקא להגן עליה. כעת צריך העניין להגיע לטיפולו של המנהיג שיבוא אחריו.

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

גוש האבסורד של נתניהו

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 22.9.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

הצעת גוש ה־55 היא קריאה שקופה לבחירות מועד ג' תוך ניסיון כושל להטיל על אחרים את האחריות לכך. לנתניהו אין בעיה להמר, כאשר לא הוא משלם.


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

הנשיא צריך להטיל על גנץ להרכיב ממשלה

מאמר זה התפרסם באתר YNET ביום 22.9.2019

אחרי הבחירות באפריל, עם 65 ממליצים, כשל נתניהו בניסיון שלו ופיזר את הכנסת בתכסיס לא ראוי. כעת יש לו כנראה רק 55 ממליצים. זה התור של גנץ.


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

שכחו מה זאת דמוקרטיה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 9.9.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

לא הכל מותר כדי לשמר את השלטון. אין משנים את כללי המשחק הדמוקרטי תוך כדי משחק כדי להבטיח זכייה בבחירות או כדי לשפר את הסיכוי לזכות בהן


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

כשהגיגים של שופטת הופכים לחוק

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 2.9.2019 דורית ביניש, שמונתה לעליון בתקופת ממשלת מעבר, הפכה במפתיע לנושאת דגל האיסור על מינוי שופטים בתקופה כזאת. איך זה קרה? נו, שלטון החוק לכאורה הכנסת היא הרשות המחוקקת. כך עולה מחוקי היסוד וכך …
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

מי היא הממשלה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 1.8.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

חרב השלטון המופנית כלפי פנים – חקירות המשטרה והתביעה הפלילית – הועברה לרשות מבצעת נפרדת, שאיננה כפופה לממשלה, ובראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה.


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

מיהו המחוקק

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 23.7.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

למעשה, יש לנו שתי רשויות מחוקקות: הרשמית, הנבחרת בהליך דמוקרטי, ובצידה זו המתחרה בה – בית המשפט העליון, שהפך בצד תפקידו השיפוטי לרשות מחוקקת


המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

חילוניות תחת מתקפה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 23.5.2019
לקריאת צילום המאמר בטאב נפרד

החילונים, בוודאי בצירוף המסורתיים, מהווים רוב, אולם זהו רוב חלש שבשיטת הבחירות הנוכחית אין לו ביטוי בשלטון.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

עתירות ללא זכות קיום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 27.4.2019

מיד לאחר שנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, החליט להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ. לטענת העותרים, "הטלת התפקיד על נתניהו אינה חוקתית בשל כתב החשדות החמור נגדו וההחלטה להעמידו לדין כפוף לשימוע". כדאי להזכיר שחוק יסוד: נשיא המדינה קובע כי, "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". במילים אחרות, חוק היסוד קובע שהחלטת הנשיא בכלל איננה שפיטה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

הטעות היא של הפרשנים

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.04.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

הופעת הפרשנים פלג ואברמוביץ' באולפן שישי מחזקת את הטיעון להענקת חסינות לראש הממשלה, כדי שיובטח לו חופש פעולה במינוי שר משפטים מתאים ובהתמודדות עם הקלקולים במערכת המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג |
הוספת תגובה

המלך הוא עירום

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ביום 13.3.2019
לקריאת המאמר בטאב נפרד

אחת ההחלטות המזעזעות והשערורייתיות ביותר של בית המשפט העליון הייתה שחוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה, גם כאשר היא שגויה, ולממשלה ולשריה אין זכות ייצוג בבית המשפט. הזכות היא ליועץ המשפטי. רוצה – מייצג את הממשלה. אינו רוצה – איננו מייצג אותה. הוא אף רשאי לאסור על הממשלה ושריה להיות מיוצגים בכלל. כך הפך היועץ המשפטי לסותם פיות מוסמך, שבכוחו לשלול מכל בעל תפקיד ברשות המבצעת את הזכות להיות מיוצג בבית המשפט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הולכים על חבל דק

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 28.2.2018
לקריאת צילום של המאמר המודפס בטאב נפרד

להתבטאות האומללה של ממלא מקום שר החוץ הטרי ישראל כץ בעניין האנטישמיות והפולנים הייתה תוצאה אחת חיובית, אולי לא מבחינתה של הממשלה הנוכחית אבל בהחלט מבחינתה של מדינת ישראל: פולין הודיעה על ביטול השתתפותה בוועידת מדינות וישגרד (פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה), צ'כיה הלכה בעקבותיה, והוועידה לא התקיימה בארץ. כולנו החמצנו אמנם תמונות חגיגיות של נתניהו בראשות הוועידה בארץ, כמו גם התבטאויות על מנהיגותו ועל ההצלחות הדיפלומטיות של ישראל, אולם צריך להבין שאנחנו מהלכים על חבל דק.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

בחירות בכפוף לשימוע

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה באתר YNET בתאריך 17.2.2019

היועמ"ש גילה יכולת סחבת מרשימה, אבל בקרוב הוא יודיע על כתב אישום בכפוף לשימוע. מה ההשלכות האפשריות על עתידו של נתניהו?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

האחרון שיכול להתלונן

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 30.1.2019

תקופת כהונתו של נתניהו מתקרבת כנראה לסיומה. הזעם והטרוניות על תרומתה של מערכת המשפט לשקיעתו רחוקים מלהרשים. יש לזכור שמערכת המשפט היא שזיכתה את נתניהו במעמדו הרם. כאשר נתניהו בראשות הליכוד התמודד נגד אולמרט, הוא נותר באופוזיציה בראשות מפלגה בת 12 צירים. המערכת המשפטית היא שהביאה להדחת אולמרט ולעליית נתניהו. הוא האחרון שזכאי להתלונן עליה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

פרשת אל-קאסם: פוסט ציונות בביהמ"ש העליון

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 22.10.2018
פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינה של לארה אל-קאסם מחזיר אותנו לתקופות הלא מרנינות של פסיקה בעלת אופי פוסט-ציוני, שצצה מידי פעם במהלך המהפכה המשפטית.
לפוסט-ציונות יש מספר היבטים. אחד מהם הוא יחס מעודד ותומך במי שנאבק במדינת ישראל. דוגמא בולטת מהווה פסק הדין שעסק בעניינם של עזמי בשארה ותנועת בל"ד שביקשו להתמודד בבחירות לכנסת ב-2003. הנושא נידון בפני 11 שופטים, שהחליטו ברוב דעות של שבעה (ביניהם ברק וביניש) כנגד ארבעה (ביניהם שלמה לוין וטירקל), לאפשר לעזמי בשארה ולמפלגתו להתמודד בבחירות.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט |
הוספת תגובה

חתונה ישראלית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
נישואיהם של לוסי אהריש וצחי הלוי הם מאורע משמח, ובני הזוג ראויים לברכות. אהריש היא אישיות תקשורתית בולטת, נעימת הליכות, נבונה, בעלת סגנון תרבותי שהוא היפוכו של הסגנון הוולגרי הנשמע לא אחת בשיח הציבורי.
אהריש היא מוסלמית שנישאה ליהודי. למרבה הצער, המדינה אינה מסדירה נישואים כאלה. אין זו אשמתה של אהריש שישראל אינה דואגת להבטיח את הזכות לנישואים בשורה של מקרים, לרבות נישואים בין־דתיים. אבל טוב לפחות שבעניין זה יכולה הגישה הליברלית לבוא לידי ביטוי, ומכוחה ניתן לקיים טקס נישואים כזה באופן פרטי, אף שההכרה של המדינה בנישואים אלה היא במקרה הטוב חלקית ומוגבלת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הכנסת מסוכנת, אבל העליון יותר

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 8.10.2018
אלה שדוחקים לתת עוד כוח לביהמ"ש מתרצים זאת בחשש (מופרך בדר"כ) לפגיעה של הח"כים בדמוקרטיה. אבל אחרת ניחשף לסכנות גדולות בהרבה.
יש השואלים מה יהיה אם הכנסת תבטל את הדמוקרטיה? או תשלול זכות בחירה מהערבים או מהמתנחלים? בתשובה לכך נשמעת הקריאה: רק בית המשפט יצילנו, ולפיכך יש להעצים את הכוח המופרז ממילא שכבר נמצא בידיו. אכן, אנו משופעים בסיכונים, אולם כאשר מבקשים להתגונן בפניהם יש להעריך מחד את גודל הסיכון ומאידך את מחיר ההגנה ואת הסיכונים החדשים שהגנה זו יוצרת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מי באמת מאיים על הדמוקרטיה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 3.10.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
אנחנו משופעים במסעי הפחדה. כך, למשל, מנתניהו שמענו על הערבים הנוהרים בהמוניהם להצביע בקלפי. ויש הפחדות אחרות, ולכל אחת מהן מטרה משלה. הפחדה נוכחית מתייחסת לאפשרות שחברי הכנסת יחליטו לבטל את הבחירות ואת הדמוקרטיה. הפחדה זו נועדה לשכנע שמערכת המשפט, הנהנית כבר היום מעודף סמכויות שנטלה לעצמה, זקוקה לסמכויות נוספות, כמו הסמכות לבטל חוקי יסוד. מובן שאם בית המשפט העליון ייטול לעצמו, ללא סמכות, את הכוח לעשות זאת, יהיה זה מהלך אנטי־דמוקרטי המושתת על האבסורד שלפיו נדרש מהלך אנטי־דמוקרטי כדי להגן על הדמוקרטיה מ"סכנה" מדומה הניצבת כביכול בפתח.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

איך הגענו לאסון אוסלו

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 4.9.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
הסכם אוסלו "חוגג" החודש 25 שנים לחתימתו. היה ברור לי, כמו גם לרבים אחרים, שהוא מתכון לאסון. ההסכם החזיר את מנהיג הטרור, ערפאת, למרכז הבמה, עורר גלי טרור שבהם נהרגו יותר מאלף ישראלים ואלפי פלסטינים, והשלום המקווה נראה רחוק כתמיד.
כיצד הגענו בכלל להסכם הזה?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

נתניהו טוב לחמאס

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 20.8.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
סיסמת בחירות מימים עברו הכריזה ש"נתניהו טוב ליהודים". השאלה אם אכן כך הדבר שנויה במחלוקת. לעומת זאת לא ניתן לחלוק על כך שנתניהו טוב, אפילו טוב מאוד, לחמאס.
ממשלה קודמת בראשות נתניהו העניקה לחמאס עסקה חלומית למען החזרתו של גלעד שליט, שבמסגרתה זכה חמאס בשחרור של יותר מ־1,000 מחבלים, לרבות מחבלים אזרחי ישראל, ששום ממשלה בעבר לא הסכימה לשחררם. ממשלת אולמרט סירבה לחתום על עסקה הרבה פחות קיצונית, אבל כאמור נתניהו טוב לחמאס. יחיא סנוואר, שנידון בישראל לחמישה מאסרי עולם, שוחרר בעסקת שליט והפך מנהיג חמאס בעזה, חב לנתניהו לא מעט והוא בוודאי זוכר אותו לטובה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה