קטגוריה: בלוג

עדי מדינה – אין צורך להזהר

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.3.2018
לקריאת צילום של המאמר בטאב נפרד לחץ כאן.
שי ניצן, פרקליט המדינה, הזהיר את הציבור הרחב באזהרה חמורה. כל מי שמעז להעלות בדעתו לנהוג שלא כהוגן שיידע: יש עין צפויה ויד רושמת, ובכל פינה, מימינו ומשמאלו, מלפנים ומאחור, אורב לו עד מדינה. לא ניתן לסמוך על איש. ניתן רק לסמוך על האח הגדול, כלומר מערכת התביעה, שתמצא את עד המדינה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

משפט אחד יהיה לכם

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.3.2017
משפט ותקשורת
פרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ מזכירה פרשה ישנה של השופטת הילה כהן, אף שמדובר במעשים שונים לחלוטין (הילה כהן הואשמה בכך שרשמה פרוטוקולים מטעים שאינם משקפים את שהתרחש באולם בית המשפט)
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

בדרך לשינוי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 26.2.2018
לקריאת צילום של המאמר לחץ כאן.
בחירתם של אלכס שטיין ועופר גרוסקופף כשופטים החדשים לבית המשפט העליון, מהווה בתנאים השוררים אצלנו הישג יוצא דופן של שרת המשפטים. שקד הצליחה לנווט את הוועדה לבחירת שופטים ולהגיע לתוצאה מרשימה, כאשר נדרש רוב של שבעה חברים מתשעה וכאשר המחלוקות בנושא כמעט בלתי נמנעות. זה גם הישג של נציגי העליון בוועדה, בראשות הנשיאה אסתר חיות. בית המשפט זכה בשני שופטים מהשורה הראשונה, בעלי רקע אינטלקטואלי עשיר.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

מהו רוב? -בלגן חוקתי

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה ב"ידיעות אחרונות" בתאריך 14.1.2018
כשהחליטה הכנסת, ברוב של 32 קולות נגד 21, לחוקק את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נודע לנו שהתחוללה מהפכה משפטית ויש לנו "חוקה", שלגביה אמר נשיא העליון לשעבר, השופט לנדוי, כי היא "היחידה בעולם שנוצרה באמרי פיו של בית המשפט" וכי לישראל אין למעשה חוקה "אלא הכל הוא פרי קונסטרוקציה משפטית של בית המשפט עצמו, כולל רעיון העליונות השיפוטית".
אך אם הכנסת היא יוצרת החוקה, האם היא חופשית לשנותה, ואם כן באיזה רוב?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מה שלאובמה היה מותר

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 17.12.2017
לקריאה של צילום המאמר לחץ כאן
במאי 2011 עלה בידי כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב לחסל את המחבל אוסמה בן־לאדן. הגופה לא הוחזרה למשפחתו. היא הושלכה לים ונעלמה במצולות. כל זה אירע בתקופתו של ברק אובמה, אחד הנשיאים הליברלים ביותר בתולדות ארה"ב, שאישר את המבצע ומן הסתם גם את הדרך שבה טופלה גופת המחבל. למזלו של אובמה הוא לא חי במדינת בג"צ, ובתי המשפט בארה"ב לא תקפו אותו בטענה שהוא פועל כביכול בניגוד למשפט הבינלאומי המדומיין על ידי הטרוריסטים ועל ידי זרם רדיקלי הטוען לזכויות אדם, אך למעשה פוגע בהן.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי, משפט |
הוספת תגובה

פיוס יהודי נוצרי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-10.12.2017
למאמר התפרסמה גם גירסא באנגלית ב-YNET

הכרזתו של הנשיא טרמפ המכירה בירושלים כבירת ישראל מחזירה אותנו לשאלה מדוע לא זכינו להכרה כזו ב-18 השנים שבין סיום מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים? כידוע בתום מלחמת העצמאות נקבעו גבולות שביתת הנשק, הידועים כגבולות הקו הירוק. ירושלים המערבית נכללה בתחומה של ישראל ואילו ירושלים המזרחית בתחומה של ירדן. מדוע אם כן הכיר העולם כולו בשליטת ישראל בירושלים המערבית, אך לא היה מוכן להכיר בה כבירת מדינת ישראל?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

לחשב מסלול מחדש

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.11.2017
לקריאה של צילום המאמר לחץ כאן.
בתקופת נשיאותה של מרים נאור בחרו שניים משופטי בית המשפט העליון להתפטר ממשרתם הרמה. זהו מאורע שאין לו תקדים בהיסטוריה של העליון והוא משקף כנראה אי נחת מהמציאות בעליון. להערכתי זהו פרי הצטברות של עומס העבודה בלתי נסבל, בצירוף ירידה במעמדו הציבורי של בית המשפט.
כעת, עם מינויים של הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. העומס האדיר על בית המשפט הוא במידה רבה פרי מדיניותו של העליון עצמו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

חקיקה אופורטוניסטית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-24.10.2017
חקיקה אופורטוניסטית היא חקיקה שמטרתה העיקרית איננו לשפר את השיטה אלא לשרת אינטרס מידי של הגוף השולט באותו זמן. חקיקה כזו היא מתכון לחקיקה גרועה הלוקה בעיוורון לאינטרסים לטווח ארוך. ממשלה קודמת בראשות נתניהו כבר העניקה לנו דוגמא לחקיקה כזו באמצעות "חוק התפלגות סיעה" משנת 2009. החוק שנחקק בהליך מהיר נועד להקל על פיצול במפלגת "קדימה", שהיתה אז באופוזיציה, ובליכוד ציפו לכך שהסיעה המתפצלת תצטרף לממשלה. למרבה המזל התרגיל לא עלה יפה והפיצול באותו שלב לא ארע.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

זה לא "חוק הג'ובים"

מאמר זה התפרסם ב-YNET בתאריך 3.10.2017
יש פוליטיקאים מושחתים, אבל רוב מעשי השחיתות נעשו בידי עובדי ציבור שמונו על ידי עובדי ציבור אחרים. הגיע הזמן לשנות את משוואת הכוחות.
הטור שלפניכם לא נועד להיות פופולרי. הוא נועדה להתמודד עם דעה המקובלת למדי בציבור, ועם תעמולה חריפה, שלפיה הפוליטיקאים מושחתים וככול שיהיו בידם פחות סמכויות – כן ייטב. מינוי על ידי שרים מתואר כ"מינוי פוליטי", שהוא כידוע כינוי גנאי, או "חוק הג'ובים". במקום זאת, כך נטען, יש למנות באמצעות מכרזים, המנוהלים על ידי פקידים, הזוכים לתואר הנכבד "שומרי סף", והם כידוע צדיקים גמורים, שרק האינטרס הציבורי לנגד עיניהם.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

פסקי דין מסוכנים

מאמר זה התפרסם באתר YNET בתאריך 20.9.2017
בוויכוח המתנהל כיום בעניין "חוק ההתגברות", כלומר חקיקה שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבוטל על ידי בית המשפט, נשמע ברמה קולם של הדוגלים בהגברת כוחו של בית המשפט והחלשת כוחה של הכנסת. הבסיס לטיעונם הוא שהכנסת עלולה לפגוע במיעוטים ובדמוקרטיה. ואילו בית המשפט, שהאמונה בו היא בעלת אופי דתי, הוא מעוז הדמוקרטיה, הצדק והחוכמה, והוא שיגן עלינו מפגעי הכנסת הדמוקרטית.
אני מסכים לכך שכנסת עלולה לשגות, ומשום כך תמכתי בביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, אף שבית המשפט נטל לעצמו סמכות זו ללא בסיס מתאים בחוק. אולם אני חולק על הצד השני של המשוואה, שלפיה בית המשפט איננו טועה וכי הענקת סמכות מופרזת למוסד כזה אין בה סכנה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

מי כופה על מי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות תחת הכותרת פתרון אפשרי, בלי בג"ץ ב-17.9.2017
(לצפיה בצילום המאמר לחץ כאן)
סדרת פסקי הדין שניתנה לאחרונה בבג”ץ מעוררת מחדש שאלות של יחסי דת ומדינה ומנגנוני הכפייה הכרוכים בהם. בנושאים אלה חשוב להבחין מהו נושא הכפייה ומי נתון לה.
סוג אחד הוא כפייה דתית על החילונים ועל המסורתיים. לקטגוריה זו שייכים, למשל, המונופול הדתי על נישואין וגירושין והיעדר נישואין אזרחיים, מניעת תחבורה ציבורית בשבת, מתן מונופול לרבנות הראשית בתחום הכשרות (אגב, תוך הפרת הסטטוס־קוו), מניעת עבודות על תוואי הרכבת בשבת, מניעת תפילה רפורמית בכותל, ועוד ועוד. חלק גדול מההערצה שבג”ץ זכה לה נעוץ בכך שפעל לצמצום סוג זה של כפייה ולעקיפתו בדרכים שונות. פסיקת בג”ץ המאפשרת עקיפה חלקית של מונופול הרבנות הראשית בתחום הכשרות באמצעות השגחה פרטית שייכת לקטגוריה זו ויש לברך עליה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

אקטיביזם שיפוטי -` פסיביות חקיקתית

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-4.9.2017
הרעיון לבקש מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהלכה שקבע במסגרת החלטתו לפסול את מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית) ולהחזירו לדיון בכנסת – אינו מוצלח. הוא סובל משלושה פגמים מרכזיים.
ראשית, המדינה הודיעה שהיא מקבלת את פסיקת בג"ץ לגופה, והדיון בנושא יחזור לוועדת הכספים בכנסת, אבל היא מבקשת דיון בשאלה העקרונית: סמכות בית המשפט לפסול חוק משיקולים של פגם בהליכי החקיקה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

קנאות ושפיטות

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-20.7.2017
(ובאתר האינטרנט של העיתון)
סיפורם הטרגי של הילדים שהטיפול הרפואי ב”הדסה” נשלל מהם, מלמד על עיקשות, על מאבק עז, על אגו ואינטרסים, בצד חוסר יכולת להגיע לפשרות ולהסכמות – תופעות שלמרבה הצער מאפיינות חלקים לא מבוטלים בחברה הישראלית.
המשך קריאה ←

קטגוריות: אחרים, בלוג, משפט |
הוספת תגובה

מיהו הלוויתן

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.7.2017
שרת המשפטים העלתה לאחרונה הצעה לשינוי דרכי מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה באמצעות ועדת איתור. ההצעה לטעמי שקולה וסבירה, אך היא עוררה את קצפו של פרופ' ידידיה שטרן, שבמאמר שפורסם במדור זה ב-4.7 גייס לעזרתו את תומס הובס ואת תואר הלווייתן שהעניק לכוח האדיר שבידי השלטון. כוח זה, מסביר שטרן, "עצום מאין כמוהו ולכן מסוכן במיוחד", והוא כולל בין השאר אלימות ממוסדת באמצעות המשטרה.
אבל מיהו בדיוק השלטון הזה? מיהו הלווייתן?
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

המרדף אחרי אולמרט

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 24.6.2017 תחת השם שבירת כלים.
זה שנים סובלת הפרקליטות מתרבות ארגונית לקויה והרושם הוא שהיא מידרדרת במדרון תלול. די להזכיר את פרשת פרקליטת המחוז לשעבר רות דוד והדרך שבה מומסה חקירת החשדות הכבדים בדבר מה שהתרחש בתקופתה, את המאבק "המוצלח" נגד מערך הביקורת על הפרקליטות (בראשות השופטת הילה גרסטל), את ניסיון ההתערבות בתצהיר של מנהל המכון לרפואה משפטית והחסינות שניתנה לאחראים על כך. ולא אמנה פרשיות של הסתרת חומרים מהסנגוריה, חקירות סרק ועוד.
ובכל זאת, מה שהתרחש לאחרונה בעניינו של אהוד אולמרט שובר לא מעט מהשיאים הקודמים.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

די להתעמרות באולמרט

מאמר זה התפרסם בשם "האומץ לעמוד מול השימוש המופרז בכוח" באתר YNET בתאריך 18.6.2017
ההתנכלות החדשה לאולמרט בעניין קיצור שליש ממאסרו מעוררת זיכרונות לא נעימים מהדרך שבה נוהלו החקירות נגדו, רבות מהן חקירות סרק, שיצרו התחושה שמתנהל מרדף בלתי פוסק וללא גבולות, המלווה באין ספור הדלפות ממשרד מבקר המדינה וממערכת אכיפת החוק. כל אלה יצרו אווירה עוינת נגדו, ולחץ על בתי המשפט להרשיע.
מי שישווה את חקירות אולמרט, הדלפות סביבן ואווירת הלינץ שבה התנהלו, לשקט ולצניעות שבה מתנהלות חקירות נתניהו, יחשוב מן הסתם שמדובר בתרבות מעולם אחר.
לא אפרט את שארע במשפטיו. אומר רק שבמהלכם נשברו כל הכללים שהיו מקובלים אצלנו בדבר זכויות נאשם, וכי הרשעתו בעבירת השוחד שבגינה נדון לשנה וחצי מאסר היא שגויה. ניתן אולי להבינה, אם גם לא להצדיקה, על רקע האווירה הציבורית ששררה אז.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הפתרון היחיד לזכות השיבה

המאמר פורסם בידיעות אחרונות בתאריך 11.6.2017
במלחמת העצמאות ברחו מתחום מדינת ישראל כ־650 אלף ערבים. חלקם גורשו בידי צה"ל, אולם רובם עשו זאת בעידוד מנהיגיהם או מחמת הפחד שנפל עליהם (הם ידעו היטב מה קורה ליהודים הנופלים בידי חברי הכנופיות הערביות). עם זאת, ערבים רבים נשארו בישראל, חלק מהבורחים חזרו, וישראל גם הסכימה בעבר לשובם של פליטים אחדים. לפי נתוני הלמ”ס, בערב יום העצמאות האחרון נאמדה האוכלוסייה הערבית בישראל בקרוב ל־1.8 מיליון נפש (כולל בירושלים), קצת יותר מ-20% מכלל תושבי ישראל.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

אקטיביזם שיפוטי ונפלאות הסטטיסטיקה

מאמר זה התפרסם ב-Ynet בתאריך 23.5.2017
לאחרונה פורסם מחקר סטטיסטי שנעשה על ידי פרופ' גד ברזילי, פרופ' אסף מידני ומעוז רוזנטל הבוחן ומדרג את האקטיביזם השיפוטי של למעלה מ-30 משופטי בית המשפט העליון על פי קנה המידה של קבלה או דחיית עתירות שהוגשו כנגד הממשלה. ההנחה היא כנראה ששופט שקיבל אחוז גבוה מהעתירות נגד הממשלה הוא "אקטיביסטי", ואילו שופט שקיבל אחוז נמוך יותר מהעתירות נגד הממשלה הוא פחות "אקטיביסטי".
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

האם מותר האדם מן הרובוט?

מאמר זה התפרסם בנוסח דומה בידיעות אחרונות ב-4.5.2017 (לאתר העיתון)
המצאות טכנולוגיות ליוו את האדם משחר האנושות, מן היום שלמד לשלוט באש והמציא את הגלגל. אך בימים אלה אנו חשים שזה אחרת. בעבר היו התהליכים יותר הדרגתיים וניתנה לאדם כרגיל שהות לעכל שינויים טכנולוגיים ולהתרגל אליהם. מרכבות רתומות לסוסים המשיכו לפעול עשרות שנים לצידה של הרכבת – המהפכה הגדולה של המאה ה-19. כיום הכול מואץ, עוד לא הספקנו להתרגל להמצאה החדשה וכבר הפכה נושנה ואת מקומה תפסה חדשה ממנה. המרוץ הוא מהיר ובלתי פוסק.
המשך קריאה ←

קטגוריות: אחרים, בלוג |
הוספת תגובה

במקום הפחתת מסים, הגדלת השכר לחיילים

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.3.2017
מדי יום אנו מתבשרים שהמדינה טובעת בכסף. גביית המסים עולה על המצופה ועסקת מובילאי עשויה להניב למדינה כשלושה־ארבעה מיליארד שקלים. ראש הממשלה ושר האוצר משופעים בבעיות של עשירים — מה לעשות עם הכסף, ולפי המדווח בעיתונות בראש מעייניהם עומדת הפחתת מסים.
בעניין זה כדאי לשים לב לכך שהמס הגרוע והמעוות ביותר בישראל הוא המס המוטל על החיילים בשירות חובה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, צבא |
הוספת תגובה