מאמר זה התפרסם בנוסח דומה בידיעות אחרונות ב-4.5.2017 (לאתר העיתון)
המצאות טכנולוגיות ליוו את האדם משחר האנושות, מן היום שלמד לשלוט באש והמציא את הגלגל. אך בימים אלה אנו חשים שזה אחרת. בעבר היו התהליכים יותר הדרגתיים וניתנה לאדם כרגיל שהות לעכל שינויים טכנולוגיים ולהתרגל אליהם. מרכבות רתומות לסוסים המשיכו לפעול עשרות שנים לצידה של הרכבת – המהפכה הגדולה של המאה ה-19. כיום הכול מואץ, עוד לא הספקנו להתרגל להמצאה החדשה וכבר הפכה נושנה ואת מקומה תפסה חדשה ממנה. המרוץ הוא מהיר ובלתי פוסק.
יש עוד שורה ארוכה של מאפיינים, שחלקם התקיים גם בעבר, אך היום צביונם בולט מתמיד. המהפכות הטכנולוגיות הגדולות, ברובן המכריע, אינו פרי החלטות או יזמה של שלטון מרכזי ויכולת השליטה שלו בהן מוגבלת ופעמים אף איננה קיימת. השלטון במדינות השונות משתמש בהן ופעמים מנסה לפקח עליהן אך הן לאמיתו של דבר מחוץ לשליטתו וויקיליקס תוכיח.
כל התפתחות טכנולוגית גוררת אבדן מיומנויות, שהאדם רכש בעבר והפכו מיותרות. הוויז פוטר אותנו מהצורך לפתח ולשמר יכולת ניווט עצמאית, כשם שהמכונית האוטונומית תגרום לנו לשכוח את יכולת הנהיגה. השלכות מרחיקות לכת צפויות גם בתחומי החשיבה, הזיכרון, הידע והמיומנויות החברתיות. האם כל זה כדאי? האם היתרונות הטכנולוגיים החדשים שווים את מחירם? פיליטון שקראתי בשעתו, כמדומני מאת בנימין זאב הרצל, דמיין המצאת מכונת שתייצר לחם בכמות לא מוגבלת וללא מאמץ. היא הוצעה למלכה של ממלכה גדולה ועוררה תחילה התלהבות גדולה, אך לאחר מכן נפסלה ובסיפור אולי אף הוצא הממציא להורג, מחשש שההמצאה תגרור את בני האדם לעולם של נרפות ועצלות. אפשר שזה פשטני. אך שאלת הכדאיות של טכנולוגיה המציעה יתרונות ונוחות היא שאלה לגטימית, אף שספק אם יכולה להיות לה תוצאה מעשית, שכן ההתפתחות הטכנולוגית איננה נמצאת בשליטה (וכל זה בצד השאלה אם שליטה או הכוונה היו בכלל רצויים).
המצאות חדשות תורמות את חלקן לעולם העבריינות. כשלמד האדם לשלוט בצאן ובבקר, באו שודדי הצאן; ובעקבות הרכבות הגיעו שודדי הרכבות. אך שוב, הפעם זה אחרת. צצה עבריינות מסוג חדש, שבה יכול העבריין לבצע את זממו במרחק אלפי קילומטרים ממקום מושבו מבלי לראות את קורבנו ומבלי לגעת ברכוש הנגנב. האפשרויות הן מעבר לדמיון וכוללות השתלטות על מכונית אוטונומית, הנמצאת בקצה תבל, וגרירתה לתהום, פריצה לבנק הנמצא במרחקים, השתלטות על מחשבים הנמצאים במדינות זרות וסחיטת בעליהם ועוד. שאלה קלאסית בתורת המוסר, שאת מקורה מייחסים לפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו, היא זו: נניח שאתה יכול להתעשר על ידי לחיצת כפתור שיגרום למותו של מנדרין סיני, שאותו לא ראית מעולם ושלא עשה לך כל רע, האם תעשה זאת? כיום השאלה הפכה אקטואלית.
בעבר הוצגה גם השאלה בדבר מותר האדם מן הבהמה ועליה השיב קהלת כי "מותר האדם מן הבהמה אין." כיום השאלה היא מה מותר האדם על הרובוט, הגובר עליו במשחק השח ואפילו ב-גו. ומה יהיה ההמשך? והאם יקומו לנו יום אחד רובוטים שבדומה לאדם יחושו רגשי אהבה, שנאה, קנאה, יצר שלטון ותאוות ממון? ואולי נתנחם בכך שהעתיד צפון מאיתנו ובינתיים גם מהרובוטים המאיימים להציפנו.