מאמר זה התפרסם בנוסח דומה בגלובס ב-18.12.2019
במאמרה מ-28.11.19 ב"גלובס" ("השר שטייניץ מתקדם למדיניות האנרגיה של האתמול") מאשימה שני אלוני את משרד האנרגיה פעמיים: הראשונה, נוגעת ליעד אנרגיות מתחדשות נמוך (30%) ל-2030. השנייה, המשרד מעודד חיפוש והפקת גז ונפט ששריפתם מובילה להתחממות הגלובלית.
באחרונה מוביל שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, מדיניות – שכבר נושאת פירות – להפחתת השימוש בפחם ולהפסקתו ב-2025. בארבע השנים האחרונות (2014-2018) ירד זיהום האוויר מייצור חשמל ב-50%, ופליטות 2CO פחתו ב-9%. זאת, למרות הגידול בצריכת החשמל ב-13% באותה התקופה. חזונו הנוסף של המשרד עלייה משמעותית בייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת.
מחירי ייצור החשמל מאנרגיה סולארית הם היום הנמוכים ביותר, והאפשרות לאגירת הרבה חשמל בסוללות, הופכת לכלכלית יותר. לקראת "פריז" ב-2015 נקבע יעד ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ל‑17% ב-2030; ושהיעד ייבחן מעת לעת. על בסיס בחינה כזו הודיע שר האנרגיה על העלאת היעד ל-30%. עם זאת, שיקולי אמינות האספקה הם המרכזיים בקביעת תמהיל ייצור החשמל. הרי איננו רוצים לשבת בחושך ולשלם חשבון חשמל מופרז.
מדינות שמייצרות כמעט 100% חשמל מאנרגיה מתחדשת, מנצלות משאבי טבע שאינם זמינים בישראל, כמו נהרות גדולים, וחום גיאותרמי (כמעיינות חמים), המניבים חשמל זול וזמין בכל השנה. מדינות אחרות יכולות לרכוש חשמל משכנותיהן, כשאין ייצור חשמל מרוח או משמש. לצערנו, לנו אין יכולת כזו.
משק חשמל המתבסס על ייצור סולארי גבוה, ללא סחר עם השכנים, דורש יכולת ייצור חשמל מלאה גם כשאין שמש. שיאי הביקוש לחשמל בקיץ הם בשעות הערב המוקדמות, שבהן אין שמש. אז מהיכן יבוא החשמל? פתרונות האגירה כיום, עדיין יקרים, אך בקרוב תשולב אגירה רבה גם במשק הישראלי.
בעיה גדולה צפויה בחורף, בשבוע מעונן שבו נתקשה בייצור סולארי, ולא ניתן יהיה לטעון את הסוללות. הפתרון המעשי היום הוא שמירת היכולת לייצר חשמל בגז טבעי, אפילו כשיהיו 30%-50% ממוצע שנתי של ייצור סולארי. לכן, גם ייצור חשמל בגז טבעי לא ייעלם בקרוב.