"ידיעות אחרונות"
במדינה שבה "ניגוד עניינים" הפך לעבירה פלילית וסמל לשחיתות, קיים מוסד, הניצב בראש התביעה, ומושתת כולו על ניגוד עניינים מובנה. מצד אחד היועץ המשפטי מקיים יחסי עבודה שוטפים עם חברי הממשלה, מצד שני הוא גם עומד בראש התביעה, וצריך להחליט לעיתים אם להעמיד שרים לדין. האם ניתן לנתק את החלטתו כתובע מיחסיו השוטפים עם השרים?? המצב רק מסתבך כאשר על ראש הממשלה להחליט בעניינים שנוגעים ליועץ המשפטי ולסמכויותיו.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
[pdf http://danielfriedmann.com/wp-content/uploads/2015/02/20150201-Yediot-The-Attorney-General-Conflict.pdf]
הפרדוקס של היועץ
One Response to הפרדוקס של היועץ
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אמנם דברים ראויים וחובה להפריד בין היועמ"ש לבין התביעה הכללית.
אבל איפה כאן מבקר המדינה עם כל הצוות הענק שלו? הרי הוא עצמאי ואינו כפוף לממשלה.
גם המבקר שפירא דבוק לאחוריו של ראש הממשלה (עם ב"כ עו"ד דוד שימרון) מדוע הוא לא נותן הוראות לתקופת הבחירות?
מדוע בכלל אינו מטפל בתלונותיו של רפי רותם קצין החקירות ברשות המיסים?
אמנם עצמאות ומניעת ניגוד עניינים חשוב והכרחי – במיוחד בדמוקרטיה שמחייבת הפרדה – אבל לא כאן טמון שורש הרע במדינה שלנו.
שורש הרע הוא איבוד הדרך של משפטנים במדינה בכלל, בהובלת לשכת עוכרי הדין, וכנופית משפטנים בכירה שהשתלטה לנו על המדינה כולה וסמכויות ציבוריות כולן, הן שפיטה, הן ביצוע והן חקיקה, הם עושים במדינה לצרכיהם האישיים והסקטוריאליים. כולל עיצוב החוק וכולל נהלי עבודה של גופים ציבוריים שאינם בסמכותם בכלל.
סקטור המשפטנים במדינה, הנוכחי, סטה משליחותו פועל בניגוד לשליחותו מפר חוק ומעוות משפט כצרכי הכנופיה המשפטית. הכנופיה השתלטה על מקורות הון במדינה ועל רכושו של העם כולו ושולטת בסמכויות שפיטה שמופעלים למזימותיה העברייניים של הכנופיה.
אני מאוד מכבד את הכותב דניאל פרידמן ואני יודע שכשר משפטים עשה רפורמות חשובות ביותר וחלק לא הצליח להשלים – ביניהם לא הצליח להפריד את רשמי ההוצל"פ משופטים והרחקת שופטים מגופי ביצוע ברשות המבצעת והמחוקקת בכלל והחזרתם למסגרת סמכותם הנכונה – שפיטה בלבד.