לשחרר לאלתר את דמי הפקדון לחיילים

פורסם בקטגוריה בלוג, צבא.

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 16.1.2017
שכרם הדל והמקפח של החיילים בשירות חובה הוא אחת העוולות החמורות ביותר בחברה הישראלית. כידוע, אחוז המשרתים בצה"ל מבין בוגרי כל מחזור הולך ופוחת, והמדינה עושה רק מעט על מנת להביע את הערכתה לחייליה. השכר העלוב המשולם לחיילי הסדיר בוודאי איננו מהווה ביטוי נאות לתרומתם.
החברה הישראלית מבינה רק לחץ וכוח, והמשרתים בשירות חובה, להבדיל מאלה שאינם משרתים, אינם מהווים קבוצת לחץ. אמנם, לזכותו של שר האוצר משה כחלון ייאמר שלפני כשנה הוביל להעלאה בשכר חיילי שירות חובה, אך למרבה הצער שכרם עדיין מביש ורחוק מלהשביע רצון.
במקביל, עם תום שירותם הסדיר זכאים החיילים למענק שחרור ולמה שמכונה פיקדון אישי. מענק השחרור נע בין 10,000 שקל עד קרוב ל־20 אלף שקל, והפיקדון האישי נע בין כ־13 אלף שקל ל־28 אלף שקל לערך, בהתאם למשך השירות וסוג התפקיד. המאפיין את הפיקדון שהוא "מוקפא", והחייל המשתחרר זכאי לקבל אותו רק למטרות מוגדרות (לימודים, הקמת עסק, דיור, הכשרה מקצועית, נישואים והוצאת רישיון נהיגה פרטי). כעבור חמש שנים הסכום משתחרר, והחייל שלא השתמש בו לאחת המטרות הקבועות בחוק יכול לבקש לקבלו, אבל מי שאינו מבקש זאת – מאבד את זכותו לפיקדון כעבור שבע שנים.
כעת התבשרנו שיש הצעה לתקן את החוק ולאפשר שימושים נוספים בפיקדון. למשל, לתשלום קנסות. לצערי אינני מוכן להצטרף לתומכים ב"ליברליזציה" המדומה של הפיקדון, שכן כל הרעיון העומד מאחוריו הוא בעיניי פסול לחלוטין. בעיקרו של דבר זוהי גישה בולשביקית האומרת שהמדינה יודעת מה טוב לחייל המשתחרר, ולפיכך תקפיא את כספו ותשחרר אותו רק למטרות הנראות בעיניה. כל זה גורר כמובן ביורוקרטיה ומשפטיזציה.
החייל המשוחרר המבקש לקבל את כספי הפיקדון צריך למלא טפסים ולהוכיח שהכסף דרוש לו למטרה שהחוק מאשר. יש צורך בפקידים שיטפלו בטופס, ובחוקרים שיבדקו אם האמור בטופס הוא אמת. ואכן, לפני פרק זמן התפרסם בתקשורת כי מספר חיילים משוחררים סיפרו על נישואים שלא היו והביאו "כלות פיקטיביות" כדי לקבל את כספם לפני תום התקופה שבה הכסף משתחרר (כאמור, נישואים הם מטרה המצדיקה את שחרור הפיקדון). הדבר מעורר חשד לניסיון לקבלת כספים במרמה (החייל זכאי לכסף, אך לפי הטענה הוא מנסה לקבלו לפני המועד). אין ספק, הדבר מספק תעסוקה לחוקרים, לתובעים, לבתי משפט ולסנגורים. וישנם, כמובן, גם כאלה שכעבור שנים העניין נשכח מהם, ועד שנזכרו לדרוש את כספם חלפו שנים נוספות ואז נמסר להם שחלף המועד והם איבדו את זכותם.
השיטה שבה המדינה מחליטה מה טוב לחייל המשתחרר צריכה להתבטל. לפני זמן מה אמר הרמטכ"ל כי החייל המתגייס הוא לא "הילד של כולנו" אלא אדם בוגר האחראי למעשיו. אכן כך. קל וחומר לגבי חייל משתחרר. את דמי הפיקדון יש לשלם לו מיד, מבלי לומר לו מה יעשה בהם. הוא זכאי, אם רצונו בכך, להשתמש בהם לטיול, לקניית מניות בבורסה, או לרכישת מקרר חדש עבור הוריו. זה עניינו ולא עניינה של המדינה. ממילא מדובר בסכומים צנועים ביותר. במקום לחפש מטרות ראויות נוספות, צריך פשוט לבטל את כל המגבלה הזו – לצרף את דמי הפיקדון למענק השחרור ולשלם אותו מיד וללא מגבלות. בהזדמנות זו ניתן גם לדאוג להגדלת השכר לחיילים ולהגדלת המענקים הניתנים להם עם השחרור.

הוספת תגובה