הארנק והחרב – המהפכה המשפטית ושברה

פורסם בקטגוריה ספרים.
הארנק והחרב

הארנק והחרב

מתוך גב הספר:
מכלול היחסים המורכב בין הרשות השופטת לבין הזרועות המבצעת והמחוקקת הוא מרכיב קריטי במשטרה של המדינה, באופייה ובערכיה. בישראל עברו יחסים אלה, בפרק זמן קצר יחסית, תהפוכות מרחיקות לכת שבתצורתן הקיצונית איימו לפגוע בחסינותה של הדמוקרטיה הישראלית וביכולת תפקודה. את תנועת המטוטלת בין מערכות השלטון סוקר פרופ' דניאל פרידמן בספר זה, הנקרא גם כהיסטוריה מרתקת של הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים.
כיצד אפשרה התערערות המערכת הפוליטית את העצמת כוחה של מערכת המשפט? כיצד עבר כוח שלטוני אדיר מהגופים הנבחרים, הממשלה והכנסת, לגופים ממונים? כיצד במסגרת דוקטרינת "הכל שפיט" גלשה מערכת המשפט לנושאים החורגים מתחומה? וכיצד איבדה הרשות המבצעת את יכולת המשילות שלה, עד לשלב שבו החלה המטוטלת לנוע אט-אט בחזרה?
המחבר סוקר שורה ארוכה של ציוני דרך, בהם פרשת חשבון הדולרים של לאה ויצחק רבין; אירועי קו 300; משפטיהם של אריה דרעי, רפאל איתן, ויעקב נאמן; פרשת בר-און חברון; המאבקים בין בית המשפט ללשכת עורכי הדין; משפטו של חיים רמון וחקירותיהם של ראשי הממשלה נתניהו ואולמרט. בכתיבה רהוטה וקולחת, ומתוך מסד אדיר של ידע משפטי ופוליטי, כמי שניצב בתוך המערכת ומחוץ לה, מנתח פרידמן את ההשלכות הפוליטיות של הצעדים שנקטה מערכת המשפט, עד למסקנתו המפתיעה בדבר הכרעותיה שסייעו בפועל לימין, אף שמייחסים לה ערכים של השמאל הליברלי.

מתוך המבוא לספר:

עם הקמתה של מדינת ישראל ב 14 במאי 1948 היו בה כ 650 אלף תושבים, רובם יהודים יוצאי מדינות אירופה. הציבור היה מאוחד ברובו סביב הרעיון הציוני והאמונה שעל הפרט לעמוד לרשות הכלל. הזרם הפוליטי חברתי המרכזי שהתפתח בארץ במהלך תקופת המנדט היה בעל נטייה סוציאליסטית מובהקת. המדינה הונהגה בידי ממשלה חזקה, שהושתתה על מפלגת שלטון מרכזית, שבראשה עמד אחד המנהיגים הגדולים שקמו לעם היהודי בעידן המודרני. הפערים הכלכליים היו באופן יחסי צנועים, והקיבוצים, ששיקפו ויתור על רכוש פרטי, לכידות חברתית ושוויון, סימלו את האידיאל של החברה. היתה זו חברה חילונית במובהק, שהדת מילאה בה תפקיד משני בלבד. מקומו של המשפט היה צנוע, שלא לומר שולי.
כעבור 65 שנים, אנו חיים במדינה שונה לחלוטין. מהצביון המיוחד של אותם ימים לא נותר כמעט דבר. האוכלוסייה גדלה פי 12 והיא מונה כמעט שמונה מיליון תושבים. הלכידות שאפיינה אותם ימים הוחלפה בפיצול. הרעיון שעל הפרט לעמוד לרשות הכלל הוחלף בעליית האינדיבידואליזם וברעיון שעל המדינה, כלומר על הכלל, לדאוג לפרט. ישראל נטשה את הדרך הסוציאליסטית והפכה חברה קפיטליסטית מובהקת, שהפערים הכלכליים בה דומים לאלה שבארצות הברית. אולם עדיין ניכרים סממנים של הגישה הסוציאלית בתחומים דוגמת ביטוח רפואי לכלל האוכלוסייה, קביעות בעבודה ועבודה מאורגנת, הנוהגים במגזרים לא מעטים. החברה החילונית של ימי קום המדינה לבשה צביון דתי יותר ויותר, ואילו המשפט יצא מקרן הזווית שבו היה נתון ותפס את מרכז הבמה. המערכת המפעילה אותו עלתה לגדולה ואיימה להאפיל ולהשתלט על כל יתר מערכות השלטון.
השלטון המרכזי האיתן, שהנהיג את המדינה עד מלחמת יום הכיפורים, התערער. במשך מרבית התקופה שחלפה מאז מלחמה זו מונהגת ישראל בידי ממשלות חלשות, וחווה משברים פוליטיים חוזרים ונשנים. חולשת השלטון המרכזי אפשרה לשתי קבוצות, המתנחלים והחרדים, להכתיב את סדר היום המדיני והחברתי, במידה החורגת באופן משמעותי מכוחן היחסי בחברה. במקביל אפשרה חולשתן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת למערכת המשפט לבצע מהפכה משפטית, שבמסגרתה העצימה את כוחה והפכה גורם מרכזי בניהול המדינה. תופעה נלווית, הכרוכה בכך, היתה התנגשות חוזרת ונשנית בין הגופים שהתחזקו, היינו המערכת המשפטית מצד אחד, והגופים האחרים שעלו לגדולה, כלומר המתנחלים והחרדים, מצד אחר.
החיבור הנוכחי עוסק בקשר שבין המשפט לפוליטיקה ומתמקד במהפכה המשפטית, שהעבירה נתחים מרכזיים מהשלטון למערכת המשפטית ולמערכת הבירוקרטית. מדובר אפוא במעבר של כוח שלטוני מגופים נבחרים (הממשלה והכנסת) לגופים ממונים.
המהפכה המשפטית החלה לפני כ 30 שנה, אף כי סימנים המבשרים את בואה ניכרו שנים אחדות קודם לכן, כבר בתקופת ממשלת רבין הראשונה שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים. הדרך שבה סיימה ממשלה זו את תפקידה היא תולדה של עליית כוחה של מערכת המשפט. בתקופה שקדמה למהפכה המשפטית התחוללה בישראל התפתחות משפטית מרשימה שנעשתה בצניעות ובענווה, והביאה את מערכת המשפט להישגים נכבדים. בדעתי לפרסם חיבור נפרד הנוגע לתקופה זו, אך לצורך החיבור הנוכחי אתייחס בתמציתיות רבה לעיקרי הדברים שאירעו באותם ימים, כדי להבהיר את הרקע שקדם למהפכה המשפטית. החלק הראשון של הספר עוסק בנושא זה.

לקריאת הפרק "איך קרה שהיועץ עלה למעלה" (מתוך אתר YNET)

לקריאת הפרק "היועץ המשפטי כמחוקק" (מתוך אתר תקדין)

ביקורות על הספר:

ביקורת שפרסם פרופסור מני מאוטנר בעיוני משפט

ביקורת של פרופסור יקיר פלסנר באתר מידה

בלוג של בן דרור ימיני באתר NRG

ביקורת של ורדה נרזיאל ז'קונט

ביקורת של אביגדור פלדמן באתר הארץ

ביקורת של יהודה יפרח וליאת נטוביץ בעקבות ראיון ב-NRG

הוספת תגובה