קטגוריה: בלוג

צדק עולמי או צדק מקומי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 10.8.2016
המערב, שהנהיג את העולם מבחינה כלכלית, ביטחונית ואידיאולוגית, עובר כיום זעזועים קשים המשתקפים במועמדותו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, בהחלטת הרוב בבריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי, בעליית מפלגות לאומניות במדינות אירופה וביחס לגל המהגרים ולגל הטרור הפוקדים את חלקן.
מדובר בבעיה אידיאולוגית לא פחות משמדובר בסוגיות פוליטיות, כלכליות או ביטחוניות. בעשרות השנים האחרונות שלטה במערב אידאולוגיה ליברלית, שנטתה לא פעם לכיוון הרדיקלי. כך, למשל, עבר הערך החשוב של חופש הביטוי רדיקליזציה במידה שאיפשרה הסתה במסגדים בארצות המערב, וכל ניסיון לגרש אימאמים מסיתים נתקל בקשיים ובמכשולים.
המשך קריאה ←

קטגוריות: אחרים, בלוג, פוליטיקה |
הוספת תגובה

כשהתובע הופך לשופט

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 29.2.2016
בתי המשפט נוהגים, כמעט ללא יוצא מהכלל, לאשר הסכמי טיעון ללא סייג. אולם דווקא בהסדר הטיעון עם אהוד אולמרט לאחרונה מצא השופט לנכון לקבוע, בניגוד למוסכם, שתקופת המאסר שנקבעה לא תהיה כולה חופפת לעונש שנגזר עליו בתיק אחר, כך שיתווסף חודש לתקופת מאסרו. אם השופט ציפה לתשואות על החלטתו הבלתי סבירה – התברר שטעה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

האורקל הדיגיטלי

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 18.2.2016
בכנס על הזיכרון, שנערך לאחרונה באקדמיה הלאומית למדעים, הסביר פרופ' ידין דודאי שזיכרון אינו רק מידע מנבכי העבר – הוא חלק מאיתנו בהווה ומרכיב חשוב בהחלטותינו לגבי העתיד. אלא שגם שבכל הנוגע לאירועי העבר אין אדם שיכול להתחרות בטכנולוגיה, האוצרת בתוכה אינספור עובדות ואירועים שהגישה אליהם היא בלחיצת אצבע.
אך הטכנולוגיה יכולה לעשות הרבה יותר מזה. פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל העולמית, תיאר את גלישת הטכנולוגיה לתחומים שנחשבו ייחודים לתבונת האדם. בשעתו סברנו שהיכולת לשחק במשחקים דוגמת שח ו"גו" היא ייחודית לתבונה האנושית. אבל מתברר שיש אלגוריתמים המסוגלים לפצח את סודותיהם של משחקים אלה, וניתן באמצעותם לכתוב תוכנות שיגברו על כל בן־אנוש.
המשך קריאה ←

קטגוריות: אחרים, בלוג |
הוספת תגובה

עזבו את ההודאה באשמה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 21.1.2016
הנוהג של שחרור ממאסר לאחר ריצוי שני־שליש מהתקופה שנגזרה על האסיר מושתת בעיקרו על התנהגותו הטובה בתקופת מאסרו, כדי לעודד התנהגות שכזו ולהקל על השלטונות לקיים משמעת בין כותלי בית־הכלא. לכן גם זכה ההליך לכינוי "ניכוי שליש בשל התנהגות טובה". לכך הצטרף שיקול נוסף, והוא מידת המסוכנות של הנאשם – שכן אין זה סביר לשחרר מחבלים או חברים בארגון פשיעה, כאשר קיים סיכון שלאחר שחרורם ימשיכו במעלליהם.
בשנים שלאחר קום המדינה, כאשר שררה אצלנו גישה ליברלית במשפט הפלילי, דחה בית־המשפט העליון ניסיונות למנוע שחרור מוקדם מנימוקים נוספים, דוגמת "חומרת העבירה". הטעם ברור: חומרת העבירה אמורה להשתקף בעונש כבד יותר שמטיל בית־המשפט, כאשר הוא חורץ את הדין, ואין הצדקה להביא גורם זה בחשבון פעם שניה כאשר דנים בשחרור אסיר שריצה שני־שליש מהעונש שהוטל עליו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

מינוי היועץ – פיאסקו גמור

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 21.12.2015
דיוני הוועדה לבחירת יועץ משפטי בראשות נשיא העליון (בדימוס) גרוניס הסתיימו בפיאסקו גמור. הוועדה נדרשה להמליץ על שלושה מועמדים. מסתבר שבכל מדינת ישראל לא עלה בידה אלא למצוא מועמד אחד שזכה ברוב הדרוש. הוועדה נכשלה, ולפיכך חופשית הממשלה למנות את האדם שייראה לה, בין אם היה בין מועמדי הוועדה ובין אם לאו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

משפטנות פוסלת

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 17.12.2015
באוגוסט השנה דחה בג"ץ עתירה שדרשה מראש הממשלה לפטר את השר דרעי בשל הרשעתו בעבירות שבוצעו לפני למעלה מעשרים שנה, שבגינן נדון למאסר אותו סיים לרצות לפני כ-13 שנים. נדחתה גם עתירה לדיון נוסף על החלטה זו. לפני כחודש נדחתה עתירה נגד מינוי של גלנט לשר הבינוי בשל מעשיו ב"פרשת הקרקעות".
הנושא נפתח לפני למעלה מ-20 שנה כאשר בג"ץ פסל, במרץ 1993, את מינוי של יוסי גינוסר לתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בשל חלקו בפרשת קו 300.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מלחמת רשע ברשע (דאעש)

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות וב-YNET בתאריך 30.11.2015
המלחמה בסוריה אינה מלחמת הטובים נגד הרעים. זוהי מלחמה של רוע ברוע, ולא קל להחליט מי מהצדדים גרוע יותר. אסד טבח בבני עמו והפך מיליונים מהם לפליטים. הלוחמים נגדו הם ארגוני טרור, בהם שלוחות של אל-קאעידה ודאעש, שאינם גרועים פחות ממנו ומתומכיו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

בג"ץ שכח את תושבי דרום תל אביב

מאמר זה פורסם ב-YNET בתאריך 16.8.2015
הדינים והאמנות הנוגעים לפליטים נוצרו על בסיס הניסיון שהצטבר עד סיום מלחמת העולם השנייה. התופעה המתרחשת כיום שונה לחלוטין ודומה יותר לנדידת עמים מאשר לפליטים מימים עברו. מאות מיליוני בני אדם חיים באפריקה ובאסיה במדינות שבהן מתנהלת מלחמת אזרחים או שהן מוכות טרור. במדינות נוספות קיימים תנאי חיים ירודים, אבטלה, רעב, ופגיעה בזכויות אדם. התוצאה היא גל של מהגרים שרובם בעלי תרבות שונה מיסודה מזו הנוהגת במדינות היעד. מספרם הענקי של המהגרים, העלול להגיע לעשרות מיליונים, בצירוף הפער התרבותי, יוצר סכנה ממשית למדינות הקולטות.
המשך קריאה ←

קטגוריות: אחרים, בלוג, משפט |
הוספת תגובה

האמנם הגנה על המיעוט?

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.6.2015
תושבי דרום תל אביב הם מיעוט, אך רק לאחרונה שלל מהם בית המשפט העליון את ההגנה שהם זקוקים לה, והעדיף על פניהם מיעוט אחר – המסתננים.
תקופת כהונתו של יהודה וינשטיין כיועץ משפטי היוותה שיפור בולט לעומת מה שהתרחש בתקופת קודמו. פגעי המהפכה המשפטית לא רופאו, אבל לפחות זכינו לשקט יחסי. חבל שלקראת סוף הכהונה אנו עדים להתפתחויות המעוררות סימני שאלה. האחרונה שבהן השתקפה בדבריו של וינשטיין בהרצאה פומבית, שנאמר בה, כך פורסם, ש"יש מי שסבורים כי בישראל של היום, המשילות אינה מסורה עוד בידי נבחרי העם, אלא בידי מערכת המשפט…". אבל, הבהיר וינשטיין, ההתמקדות בשלטון הרוב היא "תפיסה פשטנית ובלתי מבוססת של המושג משילות… דמוקרטיה שפועלת מכוח הרוב ופוגעת בזכויות המיעוט, איננה דמוקרטיה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

גרוניס – אחרית דברי הנשיא

המאמר פורסם בשינויים אחדים ב"עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין.
השופט גרוניס הוא במובנים אחדים ממשיכם של השופטים הדגולים יואל זוסמן ושלמה לוין. הוא הכיר בחשיבותו של הצד הפרוצדוראלי במשפט, והיתה בו צניעות שהקרינה על תפקידו כשופט. הוא הבין את גבולות המשפט והכיר, למשל, בכך שבכל הנוגע לסבירות, אין לבית המשפט יתרון על הממשלה והכנסת. לפיכך עילת ההתערבות של "חוסר סבירות", שתפסה אצלנו את מרכז הבמה, יש לה מקום, אם בכלל, רק בשוליים.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

שוב בג"ץ בעניין דרעי

מאמר זה פורסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.5.2015
לקראת הדיון בבג"ץ בעניין מינוי השרים דרעי וגלנט
יש להצטער על כך שראש הממשלה לא צירף את צחי הנגבי לממשלתו. אילו עשה זאת, היינו זוכים לבג"ץ מלומד המשתרע על עשרות עמודים בשאלה אם המינוי תקף. כעת עלינו להסתפק בשני פסקי דין בלבד, לגבי גלנט ודרעי.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

היש סיכוי לרפורמה במערכת המשפט

מאמר זה פורסם בידיעות אחרונות בשם "שקד יכולה"
התופעה שהייתה קיימת בעבר, ששללה כל אפשרות ביקורת על מערכת המשפט, וגררה דה-לגיטימציה של המבקרים – נמוגה.
הגל הראשון שביקש לתקוף את מינויה של איילת שקד לשרת משפטים חלף עם הרוח. הציבור לא התרשם מזעקות השבר והבין שיש לה כל הנתונים והכישורים להצליח בתפקידה.
כעת הגיע גל שני של אלה "המתנחמים" באמונתם שאיילת שקד ממילא לא תוכל לעשות דבר.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

גבולות השוחד

פורסם בשינויים קלים בידיעות אחרונות ב-30.4.2015
כל מו"מ קואליציוני כולל דרישה לתפקידים שיש להם היבט כלכלי והיבט של סמכות ויוקרה. באופן טכני, כל ההסכמים הללו נכנסים להגדרת השוחד.
הרשעתו של שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית מעוררת שאלות סבוכות הנוגעות לשימוש בעבירת השוחד בהקשר הפוליטי. עבירת השוחד היא ברורה, חדה וחמורה במקרה הטיפוסי, שבו משלשל איש ציבור לכיסו כספים שניתנו לו תמורת שירות שהעניק במסגרת תפקידו הציבורי (למשל, מתן רישיון). במסגרת החשש התמידי מפני שחיתות הורחבה עבירת השוחד על ידי המחוקק ובתי המשפט כאחד באופן שהיא חלה לא רק על קבלת כספים אלא על כל טובת הנאה, והיא חלה גם כאשר איש הציבור לא מקבל אותה לעצמו, אלא שהוא פועל על מנת שהיא תינתן לצד שלישי.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

היכל הצדיקים הגמורים

המאמר שלהלן פורסם, בשינויים קלים, ב"ידיעות אחרונות".
יאיר לפיד הציע, עוד לפני הבחירות, לפסול לצמיתות מועמדים שהורשעו בעבירה שיש עימה קלון. כעת הוא מבקש לפסול את דרעי לתפקיד שר הפנים ואולי לתפקיד שר בכלל. הדברים הם ברוח הטהרנות שנזקיה ברורים, תועלתה בספק ואפילו בבחירות לא היתה זו סיסמה מנצחת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

The Case of the Attorney General

Jerusalem Report"
המאמר עוסק בסמכויות הרחבות של היועץ המשפטי, שלמיטב ידיעתי אין מדינה בעולם המעניקה סמכויות כאלה לבעל תפקיד שאיננו נבחר על ידי הציבור. המאמר עוסק גם בהשלכות המהפכה המשפטית ותרומתן להרחבת סמכויות היועץ המשפטי, וכן להליך בחירתו ולכישלונן של שתי ועדות החיפוש, להציע מועמדים בהתאם לדרישות העולות מדו"ח ועדת שמגר בנושא ומהחלטות הממשלה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: Articles, English, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הערות בעניין אספקת חשמל ומים לרצועת עזה

פרופסור אברהם בל פרסם חוות דעת שלפיה רשאית ישראל להפסיק לספק חשמל ומים לרצועת עזה.

בתגובה לכך שלחה קבוצה של משפטנים לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חוות דעת בעניין החובה לספק חשמל ומים לרצועת עזה, החולקת על עמדתו של פרופסור בל.

אני מפרסם כאן את ההערות ששלחתי לחברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת על חוות הדעת של המשפטנים.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

גל המחאה – נשכח שכר לחיילי חובה, והערות נוספות

יש לברך על גל המחאות שעוצמתו מפצה על השנים הרבות שבהן התעלמו הממשלה והכנסת מהישראלים המשרתים בצבא, העובדים, המשלמים מסים, המחזיקים את הביטחון, המשק והכלכלה ואת הממשלה הגדולה והמנופחת בתולדות מדינת ישראל.
צר לי שברשימת הדרישות שהועלו נשמטה הדרישה הבסיסית לתשלום שכר ומענק שחרור מתאימים לחיילי שירות חובה, שישקף את מה שמגיע למי שתרם שנים לביטחון. כתבתי מספר רשימות הקוראות לתיקון עוול זה.
ברור ששיטת המיסוי חייבת להשתנות, כשם שחייבת להשתנות השיטה שבה מסייעת הממשלה לתושבי המדינה. יש להגדיל את חלקו של המס הפרוגרסיבי ולצמצם את חלקו של המס העקיף. יחד עם זאת יש לזכור שגם המס העקיף עשוי לכלול אלמנטים פרוגרסיביים, ומן הראוי שהדבר ייעשה. מבחינה זו אין שום סיבה להטיל מע"מ בגובה אחיד על כל עסקה במשק. כך, למשל, ניתן לבטל או להפחית את המע"מ על מוצרי מזון ולהשאירו בגובהו הנוכחי לגבי מוצרים אחרים. כמו כן ניתן לפטור ממס דירה שרוכשים בני זוג, שזו להם דירתם הראשונה ומחירה איננו עולה על 2 מיליון שקל, ולעומת זאת להטיל מס בשיעור גבוה על רכישת דירה או בית מגורים שמחירם עולה על, נניח, 7 מיליון שקל.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, כלכלה, משפט, פוליטיקה, צבא |
הוספת תגובה

הדג מעוות מהראש

יש לנו ממשלה מנופחת, הגדולה בתולדות מדינת ישראל, מישהו למעלה בנה סופרטנקר, במקום שלא היה צריך לבנות. גל המחאות הפוקד את המדינה נובע מהתחושה בציבור שיש צורך בתיקונים שיתבססו על דוגמא אישית של ההנהגה במקום השיטה של "תפוס ככל יכולתך". בממשלה מכהנים בה קרוב ל-40 שרים וסגני שרים, כמעט שליש מחברי הכנסת. בתוכה משולבים חברי מפלגה בת חמישה חברים, שלא פחות מ-4 מהם זכו לתיקים בממשלה. מישהו מחלק מהקופה הציבורית הרבה יותר ממה שראוי לחלק. בנוסף לדוגמא אישית, אני מציע גם צעדים בתחום המיסוי ובתחום שכר הבכירים שיורידו את רמת הניכור שחש הציבור כלפי ההנהגה הפוליטית והכלכלית. המאמר המלא התפרסם היום (25.7.2011) בידיעות אחרונות.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, כלכלה, פוליטיקה |
הוספת תגובה

מי מתבייש בהמנון

בטכס סיום לימודי בוגר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה לא נגנו את "התקווה". אם הסיבה להוצאת ההמנון מהטכס נעוצה בכך שהדבר פוגע בחלק מהסטודנטים הערבים, זו התפתחות שאין להשלים עימה. מדינת ישראל איננה צריכה לשנות את סמלי המדינה כדי לרצות את אלה שלפי השקפתם מדינת ישראל, כפי שקמה, לרבות חוק השבות שבה, היא מדינה לא חוקית, שכולה עוול.
נקודת אור בפרשה זו היא העובדה שמרבית המרצים בפקולטות למשפטים לא חתמו על עצומת התמיכה בעמיתיהם בחיפה. לבסוף עולה השאלה מה יקרה אם בית המשפט העליון יפסוק בשאלת זכותם של הפלשתינים לממש את זכות השיבה באמצעות נישואין, ואם כך יקרה עד מתי ימשיכו לנגן אצלנו את "התקווה"? המאמר המלא התפרסם היום (5.7.2011) בידיעות אחרונות.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, הסכסוך הישראלי ערבי |
הוספת תגובה

פריבילגיות מדומות לחיילים משוחררים

ישראל ביתנו מציעה בחוק חדש לתת עדיפות לחיילים משוחררים בקבלה לעבודה בשירות הציבורי. תרומת הצעה זו לחיילים המשוחררים היא דלה, שכן מרביתם לא יפיקו ממנה כל תועלת. לעומת זאת עלולה ההצעה לגרום נזק ניכר. חיילי שירות חובה אכן מקופחים ומופלים לעומת אלה הפטורים מהשירות, או שמצאו דרך להתחמק ממנו. אולם הפיתרון לבעיה איננו בדרכי עקיפין של מתן פריבילגיות בשירות הציבורי, אלא בהתמודדות ישירה עם הנושא באמצעות קיצור שירות חובה, תשלום שכר ומענק פרישה סביר לחיילים המשרתים בשירות חובה.
המאמר המלא התפרסם היום (20.6.2011) בידיעות אחרונות.
מאמרים נוספים שפרסמתי בעבר בנושא שירות חובה בצה"ל מופיעים במדור מאמרים בעיתונות – קטגוריה צבא, באתר זה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, צבא |
הוספת תגובה