קטגוריה: משפט

איך לא להלחם בשחיתות

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 22.9.2016
הפרסומים על הרצאתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוועידה הכלכלית בשבע שעבר מלמדים על השקפת עולמו, שבעיני אינה מלהיבה. הוא מתנגד לפיצול תפקיד היועץ המשפטי, למרות ששרת המשפטים דוגלת בכך. הוא גם תומך נלהב ברגולציה ובמשפטיזציה, אף שהשרה מבקשת לצמצמן. בכך מתעוררת השאלה כיצד נבחר יועץ שהשקפת עולמו נוגדת את זו של שרת המשפטים, ואיך בנסיבות אלה הוא ממשיך לכהן בתפקידו. בכל אופן, לציבור ניתנה המחשה חדה לבעיית המשילות בישראל.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

אופיר לא בא להלוויה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.9.2016
העובדה שאופיר, בנו של פואד בן־אליעזר, לא הגיע ארצה ללוויית אביו האירה נקודה חשוכה – אחת מרבות – במשפט הפלילי הישראלי. אופיר, התברר, מבוקש לחקירה בישראל. אם כך, מה הבעיה? כידוע, אין קושי לחקור אותו בארה"ב, ובפועל אופיר גם נחקר במדינה זו, ואם יחפצו החוקרים הישראלים אפשר שיינתן להם אישור לחקור אותו שם שוב.
אבל נראה שאין למשטרה עניין מיוחד בחקירה בארה"ב. היא חפצה לחקור את אופיר דווקא בארץ, משום שאין דומה חקירה בישראל לחקירה בארה"ב. ארה"ב רחוקה מלהיות מופת בכל הנוגע לענישה בפלילים ולנעשה בבתי הסוהר שלה, אבל זכויות חשודים ונאשמים נשמרות בה – אדם זכאי שלא להפליל את עצמו ולחשודים עומדת זכות השתיקה. ואכן, חקירתו של אופיר בן־אליעזר בארה”ב התנהלה בנוכחות עורך דינו, שאף ייעץ לו שלא לענות על שורה של שאלות.
לעומת ארה"ב, ישראל היא גן עדן לחוקרים וסיוט לנחקרים.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

כשהתובע הופך לשופט

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 29.2.2016
בתי המשפט נוהגים, כמעט ללא יוצא מהכלל, לאשר הסכמי טיעון ללא סייג. אולם דווקא בהסדר הטיעון עם אהוד אולמרט לאחרונה מצא השופט לנכון לקבוע, בניגוד למוסכם, שתקופת המאסר שנקבעה לא תהיה כולה חופפת לעונש שנגזר עליו בתיק אחר, כך שיתווסף חודש לתקופת מאסרו. אם השופט ציפה לתשואות על החלטתו הבלתי סבירה – התברר שטעה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

עזבו את ההודאה באשמה

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 21.1.2016
הנוהג של שחרור ממאסר לאחר ריצוי שני־שליש מהתקופה שנגזרה על האסיר מושתת בעיקרו על התנהגותו הטובה בתקופת מאסרו, כדי לעודד התנהגות שכזו ולהקל על השלטונות לקיים משמעת בין כותלי בית־הכלא. לכן גם זכה ההליך לכינוי "ניכוי שליש בשל התנהגות טובה". לכך הצטרף שיקול נוסף, והוא מידת המסוכנות של הנאשם – שכן אין זה סביר לשחרר מחבלים או חברים בארגון פשיעה, כאשר קיים סיכון שלאחר שחרורם ימשיכו במעלליהם.
בשנים שלאחר קום המדינה, כאשר שררה אצלנו גישה ליברלית במשפט הפלילי, דחה בית־המשפט העליון ניסיונות למנוע שחרור מוקדם מנימוקים נוספים, דוגמת "חומרת העבירה". הטעם ברור: חומרת העבירה אמורה להשתקף בעונש כבד יותר שמטיל בית־המשפט, כאשר הוא חורץ את הדין, ואין הצדקה להביא גורם זה בחשבון פעם שניה כאשר דנים בשחרור אסיר שריצה שני־שליש מהעונש שהוטל עליו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

מינוי היועץ – פיאסקו גמור

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 21.12.2015
דיוני הוועדה לבחירת יועץ משפטי בראשות נשיא העליון (בדימוס) גרוניס הסתיימו בפיאסקו גמור. הוועדה נדרשה להמליץ על שלושה מועמדים. מסתבר שבכל מדינת ישראל לא עלה בידה אלא למצוא מועמד אחד שזכה ברוב הדרוש. הוועדה נכשלה, ולפיכך חופשית הממשלה למנות את האדם שייראה לה, בין אם היה בין מועמדי הוועדה ובין אם לאו.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

משפטנות פוסלת

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 17.12.2015
באוגוסט השנה דחה בג"ץ עתירה שדרשה מראש הממשלה לפטר את השר דרעי בשל הרשעתו בעבירות שבוצעו לפני למעלה מעשרים שנה, שבגינן נדון למאסר אותו סיים לרצות לפני כ-13 שנים. נדחתה גם עתירה לדיון נוסף על החלטה זו. לפני כחודש נדחתה עתירה נגד מינוי של גלנט לשר הבינוי בשל מעשיו ב"פרשת הקרקעות".
הנושא נפתח לפני למעלה מ-20 שנה כאשר בג"ץ פסל, במרץ 1993, את מינוי של יוסי גינוסר לתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בשל חלקו בפרשת קו 300.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

בג"ץ שכח את תושבי דרום תל אביב

מאמר זה פורסם ב-YNET בתאריך 16.8.2015
הדינים והאמנות הנוגעים לפליטים נוצרו על בסיס הניסיון שהצטבר עד סיום מלחמת העולם השנייה. התופעה המתרחשת כיום שונה לחלוטין ודומה יותר לנדידת עמים מאשר לפליטים מימים עברו. מאות מיליוני בני אדם חיים באפריקה ובאסיה במדינות שבהן מתנהלת מלחמת אזרחים או שהן מוכות טרור. במדינות נוספות קיימים תנאי חיים ירודים, אבטלה, רעב, ופגיעה בזכויות אדם. התוצאה היא גל של מהגרים שרובם בעלי תרבות שונה מיסודה מזו הנוהגת במדינות היעד. מספרם הענקי של המהגרים, העלול להגיע לעשרות מיליונים, בצירוף הפער התרבותי, יוצר סכנה ממשית למדינות הקולטות.
המשך קריאה ←

קטגוריות: אחרים, בלוג, משפט |
הוספת תגובה

האמנם הגנה על המיעוט?

מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.6.2015
תושבי דרום תל אביב הם מיעוט, אך רק לאחרונה שלל מהם בית המשפט העליון את ההגנה שהם זקוקים לה, והעדיף על פניהם מיעוט אחר – המסתננים.
תקופת כהונתו של יהודה וינשטיין כיועץ משפטי היוותה שיפור בולט לעומת מה שהתרחש בתקופת קודמו. פגעי המהפכה המשפטית לא רופאו, אבל לפחות זכינו לשקט יחסי. חבל שלקראת סוף הכהונה אנו עדים להתפתחויות המעוררות סימני שאלה. האחרונה שבהן השתקפה בדבריו של וינשטיין בהרצאה פומבית, שנאמר בה, כך פורסם, ש"יש מי שסבורים כי בישראל של היום, המשילות אינה מסורה עוד בידי נבחרי העם, אלא בידי מערכת המשפט…". אבל, הבהיר וינשטיין, ההתמקדות בשלטון הרוב היא "תפיסה פשטנית ובלתי מבוססת של המושג משילות… דמוקרטיה שפועלת מכוח הרוב ופוגעת בזכויות המיעוט, איננה דמוקרטיה.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

גרוניס – אחרית דברי הנשיא

המאמר פורסם בשינויים אחדים ב"עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין.
השופט גרוניס הוא במובנים אחדים ממשיכם של השופטים הדגולים יואל זוסמן ושלמה לוין. הוא הכיר בחשיבותו של הצד הפרוצדוראלי במשפט, והיתה בו צניעות שהקרינה על תפקידו כשופט. הוא הבין את גבולות המשפט והכיר, למשל, בכך שבכל הנוגע לסבירות, אין לבית המשפט יתרון על הממשלה והכנסת. לפיכך עילת ההתערבות של "חוסר סבירות", שתפסה אצלנו את מרכז הבמה, יש לה מקום, אם בכלל, רק בשוליים.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

שוב בג"ץ בעניין דרעי

מאמר זה פורסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.5.2015
לקראת הדיון בבג"ץ בעניין מינוי השרים דרעי וגלנט
יש להצטער על כך שראש הממשלה לא צירף את צחי הנגבי לממשלתו. אילו עשה זאת, היינו זוכים לבג"ץ מלומד המשתרע על עשרות עמודים בשאלה אם המינוי תקף. כעת עלינו להסתפק בשני פסקי דין בלבד, לגבי גלנט ודרעי.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

היש סיכוי לרפורמה במערכת המשפט

מאמר זה פורסם בידיעות אחרונות בשם "שקד יכולה"
התופעה שהייתה קיימת בעבר, ששללה כל אפשרות ביקורת על מערכת המשפט, וגררה דה-לגיטימציה של המבקרים – נמוגה.
הגל הראשון שביקש לתקוף את מינויה של איילת שקד לשרת משפטים חלף עם הרוח. הציבור לא התרשם מזעקות השבר והבין שיש לה כל הנתונים והכישורים להצליח בתפקידה.
כעת הגיע גל שני של אלה "המתנחמים" באמונתם שאיילת שקד ממילא לא תוכל לעשות דבר.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

גבולות השוחד

פורסם בשינויים קלים בידיעות אחרונות ב-30.4.2015
כל מו"מ קואליציוני כולל דרישה לתפקידים שיש להם היבט כלכלי והיבט של סמכות ויוקרה. באופן טכני, כל ההסכמים הללו נכנסים להגדרת השוחד.
הרשעתו של שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית מעוררת שאלות סבוכות הנוגעות לשימוש בעבירת השוחד בהקשר הפוליטי. עבירת השוחד היא ברורה, חדה וחמורה במקרה הטיפוסי, שבו משלשל איש ציבור לכיסו כספים שניתנו לו תמורת שירות שהעניק במסגרת תפקידו הציבורי (למשל, מתן רישיון). במסגרת החשש התמידי מפני שחיתות הורחבה עבירת השוחד על ידי המחוקק ובתי המשפט כאחד באופן שהיא חלה לא רק על קבלת כספים אלא על כל טובת הנאה, והיא חלה גם כאשר איש הציבור לא מקבל אותה לעצמו, אלא שהוא פועל על מנת שהיא תינתן לצד שלישי.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

היכל הצדיקים הגמורים

המאמר שלהלן פורסם, בשינויים קלים, ב"ידיעות אחרונות".
יאיר לפיד הציע, עוד לפני הבחירות, לפסול לצמיתות מועמדים שהורשעו בעבירה שיש עימה קלון. כעת הוא מבקש לפסול את דרעי לתפקיד שר הפנים ואולי לתפקיד שר בכלל. הדברים הם ברוח הטהרנות שנזקיה ברורים, תועלתה בספק ואפילו בבחירות לא היתה זו סיסמה מנצחת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

The Case of the Attorney General

Jerusalem Report"
המאמר עוסק בסמכויות הרחבות של היועץ המשפטי, שלמיטב ידיעתי אין מדינה בעולם המעניקה סמכויות כאלה לבעל תפקיד שאיננו נבחר על ידי הציבור. המאמר עוסק גם בהשלכות המהפכה המשפטית ותרומתן להרחבת סמכויות היועץ המשפטי, וכן להליך בחירתו ולכישלונן של שתי ועדות החיפוש, להציע מועמדים בהתאם לדרישות העולות מדו"ח ועדת שמגר בנושא ומהחלטות הממשלה.
לקריאת המאמר בטאב נפרד
המשך קריאה ←

קטגוריות: Articles, English, משפט, פוליטיקה |
הוספת תגובה

הערות בעניין אספקת חשמל ומים לרצועת עזה

פרופסור אברהם בל פרסם חוות דעת שלפיה רשאית ישראל להפסיק לספק חשמל ומים לרצועת עזה.

בתגובה לכך שלחה קבוצה של משפטנים לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חוות דעת בעניין החובה לספק חשמל ומים לרצועת עזה, החולקת על עמדתו של פרופסור בל.

אני מפרסם כאן את ההערות ששלחתי לחברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת על חוות הדעת של המשפטנים.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

גל המחאה – נשכח שכר לחיילי חובה, והערות נוספות

יש לברך על גל המחאות שעוצמתו מפצה על השנים הרבות שבהן התעלמו הממשלה והכנסת מהישראלים המשרתים בצבא, העובדים, המשלמים מסים, המחזיקים את הביטחון, המשק והכלכלה ואת הממשלה הגדולה והמנופחת בתולדות מדינת ישראל.
צר לי שברשימת הדרישות שהועלו נשמטה הדרישה הבסיסית לתשלום שכר ומענק שחרור מתאימים לחיילי שירות חובה, שישקף את מה שמגיע למי שתרם שנים לביטחון. כתבתי מספר רשימות הקוראות לתיקון עוול זה.
ברור ששיטת המיסוי חייבת להשתנות, כשם שחייבת להשתנות השיטה שבה מסייעת הממשלה לתושבי המדינה. יש להגדיל את חלקו של המס הפרוגרסיבי ולצמצם את חלקו של המס העקיף. יחד עם זאת יש לזכור שגם המס העקיף עשוי לכלול אלמנטים פרוגרסיביים, ומן הראוי שהדבר ייעשה. מבחינה זו אין שום סיבה להטיל מע"מ בגובה אחיד על כל עסקה במשק. כך, למשל, ניתן לבטל או להפחית את המע"מ על מוצרי מזון ולהשאירו בגובהו הנוכחי לגבי מוצרים אחרים. כמו כן ניתן לפטור ממס דירה שרוכשים בני זוג, שזו להם דירתם הראשונה ומחירה איננו עולה על 2 מיליון שקל, ולעומת זאת להטיל מס בשיעור גבוה על רכישת דירה או בית מגורים שמחירם עולה על, נניח, 7 מיליון שקל.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, כלכלה, משפט, פוליטיקה, צבא |
הוספת תגובה

בג"צ דחה עתירה נגד מינוי נציב שירות המדינה

לפני ימים אחדים פרסם בג"צ את הנימוקים לדחיית העתירה נגד מינוי נציב שירות המדינה (בג"צ 2699/11 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל). יש לברך על החלטה זו המהווה במובן מסוים המשך למגמה המשתקפת גם בפסק דין קודם של בג"צ, שבו נדחתה עתירה, שהוגשה על ידי עותרים אחרים, כנגד הענקת פרס ישראל לשמעון מזרחי (לפסק דין זה התייחסתי בנפרד ברשימה "בג"צ מתקן את נזקיו").
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

החלטת השופט יורם דנציגר בדבר עיכוב הביצוע בעניינו של קצב

צדק השופט דנציגר בהחלטתו לעכב את ביצוע עונש המאסר בעניינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. בית המשפט איננו עושה דברה של הפרקליטות. תפקידו לפקח עליה וכן לבחון לגופו של עניין את פסק הדין של בית המשפט המחוזי מבלי להיות מושפע מהלכי רוח העשויים להיות עויינים לנאשם.
במקרה הנוכחי לא קיימת סכנה שקצב ימלט וכן לא נשקפת ממנו סכנה. בנסיבות המקרה מוצדק לעכב את הביצוע עד למתן פסק הדין בערעור, וטוב שבית המשפט החליט כפי שהחליט.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה

האמנם אין לבית המשפט חרב ואין לו ארנק

מתוך ספר לכבודו של פרופסור אמנון רובינשטיין בהוצאת “משפט ועסקים”
שיר הצ'נסלור The Chancellor's song
החוק מגלם את כל הנפלא והמצוין The law is the true embodiment
הוא נקי מכל פגם או דופי Of everything that's excellent
ואני רבותי מגלם את החוק It has no kind of fault or flaw
ובכך רבותי טמון כל היופי And I, my Lords, embody the law
קיימת סברה שאין מקום לחשוש מפני האקטיביזם השיפוטי או מפני הרחבת עוצמתו של בית המשפט, שהרי לא רק שנמצאים בו אנשים שקולים נבונים וחכמים, אלא שבית המשפט הוא גם מוסד מוגבל בסמכויותיו, כוחו דל, ולפיכך אין בו סכנה. כידוע הביטוי שלפיו אין לבית המשפט חרב ולא ארנק, נפוץ בהקשר זה, והוא חביב על השופט ברק ואין גם תימה שהוא הופיע בהקשר שבו נוטל בית המשפט לעצמו את הסמכות לפקח על חוקי הכנסת.
המשך קריאה ←

קטגוריות: בלוג, משפט |
הוספת תגובה