ארכיון הקטגוריה: משפט
מי כופה על מי
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות תחת הכותרת פתרון אפשרי, בלי בג"ץ ב-17.9.2017
(לצפיה בצילום המאמר לחץ כאן)
סדרת פסקי הדין שניתנה לאחרונה בבג”ץ מעוררת מחדש שאלות של יחסי דת ומדינה ומנגנוני הכפייה הכרוכים בהם. בנושאים אלה חשוב להבחין מהו נושא הכפייה ומי נתון לה.
סוג אחד הוא כפייה דתית על החילונים ועל המסורתיים. לקטגוריה זו שייכים, למשל, המונופול הדתי על נישואין וגירושין והיעדר נישואין אזרחיים, מניעת תחבורה ציבורית בשבת, מתן מונופול לרבנות הראשית בתחום הכשרות (אגב, תוך הפרת הסטטוס־קוו), מניעת עבודות על תוואי הרכבת בשבת, מניעת תפילה רפורמית בכותל, ועוד ועוד. חלק גדול מההערצה שבג”ץ זכה לה נעוץ בכך שפעל לצמצום סוג זה של כפייה ולעקיפתו בדרכים שונות. פסיקת בג”ץ המאפשרת עקיפה חלקית של מונופול הרבנות הראשית בתחום הכשרות באמצעות השגחה פרטית שייכת לקטגוריה זו ויש לברך עליה. להמשיך לקרוא
אקטיביזם שיפוטי -` פסיביות חקיקתית
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-4.9.2017
הרעיון לבקש מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בהלכה שקבע במסגרת החלטתו לפסול את מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית) ולהחזירו לדיון בכנסת – אינו מוצלח. הוא סובל משלושה פגמים מרכזיים.
ראשית, המדינה הודיעה שהיא מקבלת את פסיקת בג"ץ לגופה, והדיון בנושא יחזור לוועדת הכספים בכנסת, אבל היא מבקשת דיון בשאלה העקרונית: סמכות בית המשפט לפסול חוק משיקולים של פגם בהליכי החקיקה. להמשיך לקרוא
קנאות ושפיטות
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות ב-20.7.2017
(ובאתר האינטרנט של העיתון)
סיפורם הטרגי של הילדים שהטיפול הרפואי ב”הדסה” נשלל מהם, מלמד על עיקשות, על מאבק עז, על אגו ואינטרסים, בצד חוסר יכולת להגיע לפשרות ולהסכמות – תופעות שלמרבה הצער מאפיינות חלקים לא מבוטלים בחברה הישראלית. להמשיך לקרוא
מיהו הלוויתן
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.7.2017
שרת המשפטים העלתה לאחרונה הצעה לשינוי דרכי מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה באמצעות ועדת איתור. ההצעה לטעמי שקולה וסבירה, אך היא עוררה את קצפו של פרופ' ידידיה שטרן, שבמאמר שפורסם במדור זה ב-4.7 גייס לעזרתו את תומס הובס ואת תואר הלווייתן שהעניק לכוח האדיר שבידי השלטון. כוח זה, מסביר שטרן, "עצום מאין כמוהו ולכן מסוכן במיוחד", והוא כולל בין השאר אלימות ממוסדת באמצעות המשטרה.
אבל מיהו בדיוק השלטון הזה? מיהו הלווייתן? להמשיך לקרוא
המרדף אחרי אולמרט
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 24.6.2017 תחת השם שבירת כלים.
זה שנים סובלת הפרקליטות מתרבות ארגונית לקויה והרושם הוא שהיא מידרדרת במדרון תלול. די להזכיר את פרשת פרקליטת המחוז לשעבר רות דוד והדרך שבה מומסה חקירת החשדות הכבדים בדבר מה שהתרחש בתקופתה, את המאבק "המוצלח" נגד מערך הביקורת על הפרקליטות (בראשות השופטת הילה גרסטל), את ניסיון ההתערבות בתצהיר של מנהל המכון לרפואה משפטית והחסינות שניתנה לאחראים על כך. ולא אמנה פרשיות של הסתרת חומרים מהסנגוריה, חקירות סרק ועוד.
ובכל זאת, מה שהתרחש לאחרונה בעניינו של אהוד אולמרט שובר לא מעט מהשיאים הקודמים. להמשיך לקרוא
די להתעמרות באולמרט
מאמר זה התפרסם בשם "האומץ לעמוד מול השימוש המופרז בכוח" באתר YNET בתאריך 18.6.2017
ההתנכלות החדשה לאולמרט בעניין קיצור שליש ממאסרו מעוררת זיכרונות לא נעימים מהדרך שבה נוהלו החקירות נגדו, רבות מהן חקירות סרק, שיצרו התחושה שמתנהל מרדף בלתי פוסק וללא גבולות, המלווה באין ספור הדלפות ממשרד מבקר המדינה וממערכת אכיפת החוק. כל אלה יצרו אווירה עוינת נגדו, ולחץ על בתי המשפט להרשיע.
מי שישווה את חקירות אולמרט, הדלפות סביבן ואווירת הלינץ שבה התנהלו, לשקט ולצניעות שבה מתנהלות חקירות נתניהו, יחשוב מן הסתם שמדובר בתרבות מעולם אחר.
לא אפרט את שארע במשפטיו. אומר רק שבמהלכם נשברו כל הכללים שהיו מקובלים אצלנו בדבר זכויות נאשם, וכי הרשעתו בעבירת השוחד שבגינה נדון לשנה וחצי מאסר היא שגויה. ניתן אולי להבינה, אם גם לא להצדיקה, על רקע האווירה הציבורית ששררה אז. להמשיך לקרוא
אקטיביזם שיפוטי ונפלאות הסטטיסטיקה
מאמר זה התפרסם ב-Ynet בתאריך 23.5.2017
לאחרונה פורסם מחקר סטטיסטי שנעשה על ידי פרופ' גד ברזילי, פרופ' אסף מידני ומעוז רוזנטל הבוחן ומדרג את האקטיביזם השיפוטי של למעלה מ-30 משופטי בית המשפט העליון על פי קנה המידה של קבלה או דחיית עתירות שהוגשו כנגד הממשלה. ההנחה היא כנראה ששופט שקיבל אחוז גבוה מהעתירות נגד הממשלה הוא "אקטיביסטי", ואילו שופט שקיבל אחוז נמוך יותר מהעתירות נגד הממשלה הוא פחות "אקטיביסטי". להמשיך לקרוא
בג"ץ כמשטרת המוסר
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 29.11.2016
כמו כן התפרסם מאמר זה באנגלית באתר YNET בתאריך 30.11.2016
בג"ץ בהרכב בראשות הנשיאה מרים נאור עסק בלהט בעתירתן של חברות כנסת ממרצ נגד מינויו של אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי. בעתירה יוחסו לקרים התבטאויות לא ראויות כלפי נשים והומוסקסואלים, ונשיאת העלין צוטטה באומרה במסגרת הדיון "אנחנו רוצים לשמוע מה יש לו לומר. מה הייתה עמדתו אז, מה עמדתו כיום, אם הוא חזר בו".
קרים נדרש, אפוא, להגיש תצהיר ולהסביר בשבועה את עמדותיו, לספר לבג"ץ מה דעתו, מהן השקפותיו, ואז יוחלט אם הוא ראוי לכהן בתפקידו. בינתיים הוא עשה זאת, העותרות הכריזו שהעתירה השיגה את מטרתה וויתרו על המשך הדיון. בהחלטה המדיפה שביעות רצון ואולי אף גאווה על ההישג, ובצירוף נזיפה קלה, החליטה נשיאת העליון על מחיקת העתירה "לאור דבריו הברורים" של קרים ואיחלה לו הצלחה בתפקיד "לתפארת מדינת ישראל". להמשיך לקרוא
מי בוחר את השופטים ובאיזה רוב
מאמר זה התפרסם ב-YNET בתאריך 6.11.2016
במצב הנוכחי ולאחר שעברנו לשיטת הרוב המיוחד ראוי להתמיד בה לפחות פרק זמן נוסף, בתנאי שהדבר מעשי. אבל אם יסתבר שהיא מובילה למבוי סתום, כך שלא ניתן למנות שופטים – לא יהיה מנוס מחזרה לשיטת הרוב הרגיל להמשיך לקרוא
חלם זה כאן
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 31.10.2016
כותרות גדולות בישרו לנו שראש הממשלה הגיש לבית המשפט עתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה בעניין גילוי חשבוניות הכביסה (בשלב זה לא ידוע אם צפוי הליך גישור). אלמלא ידיעתנו באיזו מדינה מדובר, בוודאי היינו סבורים שזהו אחד מסיפורי חלם. אבל לא. זה קורה אצלנו, והשאלה היא: איך הגענו לאבסורד המגוחך הזה?
שורש העניין הוא בפסקי הדין השגויים של בית המשפט העליון בפרשות דרעי ופנחסי, שבהם נפסק כי עליהם לעזוב את הממשלה מחמת כתבי אישום שהוכנו נגדם. הייתה זו הלכה חדשנית שעמדה בניגוד לכל מה שהיה מובן עד אז, בימים שעדיין האמינו בחזקת החפות. אבל זה רק היבט אחד של הבעיה. ההיבט האחר היה, שבפרשה זו הושפל ראש הממשלה יצחק רבין עד עפר כשבית המשפט מפגין בו זלזול מוחלט וקובע שאין לו זכות להיות מיוצג בבית המשפט, וכי היועץ המשפטי מוסמך לסתום את פיו. להמשיך לקרוא
איך לא להלחם בשחיתות
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 22.9.2016
הפרסומים על הרצאתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוועידה הכלכלית בשבע שעבר מלמדים על השקפת עולמו, שבעיני אינה מלהיבה. הוא מתנגד לפיצול תפקיד היועץ המשפטי, למרות ששרת המשפטים דוגלת בכך. הוא גם תומך נלהב ברגולציה ובמשפטיזציה, אף שהשרה מבקשת לצמצמן. בכך מתעוררת השאלה כיצד נבחר יועץ שהשקפת עולמו נוגדת את זו של שרת המשפטים, ואיך בנסיבות אלה הוא ממשיך לכהן בתפקידו. בכל אופן, לציבור ניתנה המחשה חדה לבעיית המשילות בישראל. להמשיך לקרוא
אופיר לא בא להלוויה
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 5.9.2016
העובדה שאופיר, בנו של פואד בן־אליעזר, לא הגיע ארצה ללוויית אביו האירה נקודה חשוכה – אחת מרבות – במשפט הפלילי הישראלי. אופיר, התברר, מבוקש לחקירה בישראל. אם כך, מה הבעיה? כידוע, אין קושי לחקור אותו בארה"ב, ובפועל אופיר גם נחקר במדינה זו, ואם יחפצו החוקרים הישראלים אפשר שיינתן להם אישור לחקור אותו שם שוב.
אבל נראה שאין למשטרה עניין מיוחד בחקירה בארה"ב. היא חפצה לחקור את אופיר דווקא בארץ, משום שאין דומה חקירה בישראל לחקירה בארה"ב. ארה"ב רחוקה מלהיות מופת בכל הנוגע לענישה בפלילים ולנעשה בבתי הסוהר שלה, אבל זכויות חשודים ונאשמים נשמרות בה – אדם זכאי שלא להפליל את עצמו ולחשודים עומדת זכות השתיקה. ואכן, חקירתו של אופיר בן־אליעזר בארה”ב התנהלה בנוכחות עורך דינו, שאף ייעץ לו שלא לענות על שורה של שאלות.
לעומת ארה"ב, ישראל היא גן עדן לחוקרים וסיוט לנחקרים. להמשיך לקרוא
כשהתובע הופך לשופט
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 29.2.2016
בתי המשפט נוהגים, כמעט ללא יוצא מהכלל, לאשר הסכמי טיעון ללא סייג. אולם דווקא בהסדר הטיעון עם אהוד אולמרט לאחרונה מצא השופט לנכון לקבוע, בניגוד למוסכם, שתקופת המאסר שנקבעה לא תהיה כולה חופפת לעונש שנגזר עליו בתיק אחר, כך שיתווסף חודש לתקופת מאסרו. אם השופט ציפה לתשואות על החלטתו הבלתי סבירה – התברר שטעה. להמשיך לקרוא
עזבו את ההודאה באשמה
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 21.1.2016
הנוהג של שחרור ממאסר לאחר ריצוי שני־שליש מהתקופה שנגזרה על האסיר מושתת בעיקרו על התנהגותו הטובה בתקופת מאסרו, כדי לעודד התנהגות שכזו ולהקל על השלטונות לקיים משמעת בין כותלי בית־הכלא. לכן גם זכה ההליך לכינוי "ניכוי שליש בשל התנהגות טובה". לכך הצטרף שיקול נוסף, והוא מידת המסוכנות של הנאשם – שכן אין זה סביר לשחרר מחבלים או חברים בארגון פשיעה, כאשר קיים סיכון שלאחר שחרורם ימשיכו במעלליהם.
בשנים שלאחר קום המדינה, כאשר שררה אצלנו גישה ליברלית במשפט הפלילי, דחה בית־המשפט העליון ניסיונות למנוע שחרור מוקדם מנימוקים נוספים, דוגמת "חומרת העבירה". הטעם ברור: חומרת העבירה אמורה להשתקף בעונש כבד יותר שמטיל בית־המשפט, כאשר הוא חורץ את הדין, ואין הצדקה להביא גורם זה בחשבון פעם שניה כאשר דנים בשחרור אסיר שריצה שני־שליש מהעונש שהוטל עליו. להמשיך לקרוא
מינוי היועץ – פיאסקו גמור
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 21.12.2015
דיוני הוועדה לבחירת יועץ משפטי בראשות נשיא העליון (בדימוס) גרוניס הסתיימו בפיאסקו גמור. הוועדה נדרשה להמליץ על שלושה מועמדים. מסתבר שבכל מדינת ישראל לא עלה בידה אלא למצוא מועמד אחד שזכה ברוב הדרוש. הוועדה נכשלה, ולפיכך חופשית הממשלה למנות את האדם שייראה לה, בין אם היה בין מועמדי הוועדה ובין אם לאו. להמשיך לקרוא
משפטנות פוסלת
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 17.12.2015
באוגוסט השנה דחה בג"ץ עתירה שדרשה מראש הממשלה לפטר את השר דרעי בשל הרשעתו בעבירות שבוצעו לפני למעלה מעשרים שנה, שבגינן נדון למאסר אותו סיים לרצות לפני כ-13 שנים. נדחתה גם עתירה לדיון נוסף על החלטה זו. לפני כחודש נדחתה עתירה נגד מינוי של גלנט לשר הבינוי בשל מעשיו ב"פרשת הקרקעות".
הנושא נפתח לפני למעלה מ-20 שנה כאשר בג"ץ פסל, במרץ 1993, את מינוי של יוסי גינוסר לתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בשל חלקו בפרשת קו 300. להמשיך לקרוא
בג"ץ שכח את תושבי דרום תל אביב
מאמר זה פורסם ב-YNET בתאריך 16.8.2015
הדינים והאמנות הנוגעים לפליטים נוצרו על בסיס הניסיון שהצטבר עד סיום מלחמת העולם השנייה. התופעה המתרחשת כיום שונה לחלוטין ודומה יותר לנדידת עמים מאשר לפליטים מימים עברו. מאות מיליוני בני אדם חיים באפריקה ובאסיה במדינות שבהן מתנהלת מלחמת אזרחים או שהן מוכות טרור. במדינות נוספות קיימים תנאי חיים ירודים, אבטלה, רעב, ופגיעה בזכויות אדם. התוצאה היא גל של מהגרים שרובם בעלי תרבות שונה מיסודה מזו הנוהגת במדינות היעד. מספרם הענקי של המהגרים, העלול להגיע לעשרות מיליונים, בצירוף הפער התרבותי, יוצר סכנה ממשית למדינות הקולטות. להמשיך לקרוא
האמנם הגנה על המיעוט?
מאמר זה התפרסם בידיעות אחרונות בתאריך 15.6.2015
תושבי דרום תל אביב הם מיעוט, אך רק לאחרונה שלל מהם בית המשפט העליון את ההגנה שהם זקוקים לה, והעדיף על פניהם מיעוט אחר – המסתננים.
תקופת כהונתו של יהודה וינשטיין כיועץ משפטי היוותה שיפור בולט לעומת מה שהתרחש בתקופת קודמו. פגעי המהפכה המשפטית לא רופאו, אבל לפחות זכינו לשקט יחסי. חבל שלקראת סוף הכהונה אנו עדים להתפתחויות המעוררות סימני שאלה. האחרונה שבהן השתקפה בדבריו של וינשטיין בהרצאה פומבית, שנאמר בה, כך פורסם, ש"יש מי שסבורים כי בישראל של היום, המשילות אינה מסורה עוד בידי נבחרי העם, אלא בידי מערכת המשפט…". אבל, הבהיר וינשטיין, ההתמקדות בשלטון הרוב היא "תפיסה פשטנית ובלתי מבוססת של המושג משילות… דמוקרטיה שפועלת מכוח הרוב ופוגעת בזכויות המיעוט, איננה דמוקרטיה. להמשיך לקרוא
גרוניס – אחרית דברי הנשיא
המאמר פורסם בשינויים אחדים ב"עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין.
השופט גרוניס הוא במובנים אחדים ממשיכם של השופטים הדגולים יואל זוסמן ושלמה לוין. הוא הכיר בחשיבותו של הצד הפרוצדוראלי במשפט, והיתה בו צניעות שהקרינה על תפקידו כשופט. הוא הבין את גבולות המשפט והכיר, למשל, בכך שבכל הנוגע לסבירות, אין לבית המשפט יתרון על הממשלה והכנסת. לפיכך עילת ההתערבות של "חוסר סבירות", שתפסה אצלנו את מרכז הבמה, יש לה מקום, אם בכלל, רק בשוליים. להמשיך לקרוא
שוב בג"ץ בעניין דרעי
מאמר זה פורסם בידיעות אחרונות בתאריך 25.5.2015
לקראת הדיון בבג"ץ בעניין מינוי השרים דרעי וגלנט
יש להצטער על כך שראש הממשלה לא צירף את צחי הנגבי לממשלתו. אילו עשה זאת, היינו זוכים לבג"ץ מלומד המשתרע על עשרות עמודים בשאלה אם המינוי תקף. כעת עלינו להסתפק בשני פסקי דין בלבד, לגבי גלנט ודרעי. להמשיך לקרוא